משרד החינוך יעניק בונוסים בסך חצי מיליון שקלים למורים שיפתחו מערכי שיעור איכותיים. מדובר בפיילוט חדש הקורא למורים לחבר את הפדגוגיה לנעשה בכיתה ובמילים אחרות: לנצל את הידע והניסיון של המורים לטובת העשרת הלמידה וקידום הישגי התלמידים, באמצעות מערכי שיעור דיגיטליים חדשים ועדכניים.
לצורך כך, יעברו המורים השתלמויות והכשרה בכתיבת מערך שיעור. 30 המורים שמערכי השיעור שיכתבו ייבחרו לטובים ביותר, ייהנו מבונוסים אישיים בסך עשרות אלפי שקלים.
הפיילוט נכלל במסגרת תכנית התקשוב החדשה, שמטרתה להעמיק את האוטונומיה של המורים ולהביא למצב שלבתי הספר עומד תוכן דיגיטלי נגיש, מגוון ורלוונטי. מטרה נוספת של המהלך היא לייצר תרבות של שיתוף ידע בין המורים כחלק מצורת עבודה רשתית כפי שנהוגה בארגונים במאה ה-21.
מערך הלימודים עובר לדיגיטל | צילום:
ThinkStock
חווית למידה מאתגרת ויצירתית
במינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, מאמינים כי התכנית תטמיע תהליכי הוראה משמעותיים ותעודד חוויית למידה מאתגרת ויצירתית. המורים שייענו לאתגר, ישתתפו בפיתוח יחידות הוראה מתוקשבות בתחומי הדעת השונים כגון מדעים, טכנולוגיה ומקצועות הומניים.
"זה העידן שלנו, העידן החדש שמשלב למידה מתוקשבת המתאימה למאה ה-21", אומר אהוד מלכה, מורה למתמטיקה ומחנך כיתות ה' ו-ו' בבית הספר "בן גוריון" ברמת גן ובבית הספר "גנים" בגני תקוה. "התחלתי להעביר שיעורים בסביבת למידה מתוקשבת, כי התלמידים ב"גנים" עבדו עם מחשבים נישאים (לפטופים) כמעט בכל תחום ידע אפשרי.
"התחלתי לבנות פרויקטים מיוחדים לשעות נושא בתחום השפה, בהם יצקתי תכנים כמו מנהיגות ועבודת צוות. למשל, פרויקט שהתחיל בנושא משוררים והשנה הורחב גם לנושא סופרים. אלו פרויקטים שמשלבים סביבה דיגיטלית חדשנית תוך שימוש בכלים דיגיטליים של גוגל ולמידה שיתופית. מדובר בלמידה רלוונטית המאפשרת לילד בחירה וחיבור לסופר או למשורר שמוצאים חן בעיניו".
עוברים ללמוד עם מחשבים ניידים | צילום:
istockphoto
המטרה היא לעורר בילדים צימאון לידע או לאפשר להם נגישות לכלים שישמשו אותם בעתיד?
"נכון שכשלומדים על סופרים ומשוררים מתבקש לעשות זאת באמצעות ספרים, אבל ללמידה הדיגיטלית יש יתרונות גדולים: זו למידה רלוונטית שנותנת אפשרויות גדולות, בעוד שהקריאה בספרים היא מקובעת. מעבר לכך, באמצעים דיגיטליים אפשר לעשות למידה שיתופית, שהיא נגישה יותר דרך מחשב מאשר דרך מחברת.
"כשילד מגיש עבודה במחברת, לכל היותר רואים את העבודה ומביעים עליה דעה ילד או שניים. כשזו מצגת שנגישה לכל הכיתה, השיתוף וההשתתפות של ילדים נוספים גדולה יותר. הם יכולים לתת לו תגובות במסמך ועוזרים לו לשדרג את העבודה. גם המורה הוא כמובן חלק מהלמידה החברתית והשיתופית שהיא טובה יותר. גם במציאות, בחיי היום יום ובסביבת העבודה העתידית של הילדים, הם יצטרכו לעבוד בצוות, עם קולגות ולכן חשוב שחוויית הלמידה תכין אותם לקראת העולם האמיתי. מעבר לזה, למידה רלוונטית חדשנית ועדכנית מעלה את המוטיבציה שלהם".
לחבר את הפדגוגיה לטכנולוגיה
כיום, כחלק מעבודתו של מלכה במשרד החינוך, הוא מפתח תכניות למידה חדשניות ודיגיטליות בשכר, ומאמין שמרבית המורים הצעירים בנויים לכך באופן טבעי. "בעבר לימדתי גם בשיטות הישנות, אבל הבחנתי שזה פחות מעניין לילדים. עם אמצעים דיגיטליים האפשרויות הרבה יותר גדולות. ברגע שמגלים את הטכנולוגיה, היכולת שלך לבנות ולאתגר את הילדים גדולה יותר. צריך להבין איך לחבר את הפדגוגיה לטכנולוגיה. זו לא השקעה גדולה יותר מאשר לפתוח ספר ולומר לתלמידים איזה עמוד לקרוא. לפתוח ספר זה לא למידה משמעותית ואם אתה יודע שאתה יכול לעשות משהו שהוא אחר וחוויתי, זה מה שצריך להוביל את המורים".
המהלך של הזמנת המורים לפתח תוכן במסגרת הקול הקורא מצטרף למהלכים נוספים שמוביל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע בנושא. בחודש יוני האחרון לדוגמה, פרסם משרד החינוך קול-קורא לעובדי הוראה מצטיינים להשתתף בפיתוח יחידות תוכן בסביבה דיגיטלית.
כ-180 מורים ענו לקריאה זו והמועמדים שעמדו בקריטריונים, הוזמנו להשתתף בקורס ייעודי בהיקף של 30 שעות במהלך החודשים אוג'-ספט' 2014. בסיום הקורס ייבחרו, מתוך המשתתפים, עובדי הוראה מצטיינים שיעסקו במהלך השנה בפיתוח יחידות הוראה מתוקשבות בתחומי הדעת: מדעים, טכנולוגיה ומקצועות רבי מלל.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
