- להיות צרכן נבון זה גם לשנות את הגדרת ההצלחה. בתרבות הקפיטליסטית-צרכנית שאנחנו בניה, הצלחה פירושה לקנות כמה שיותר, לבזבז בגדול. לפעמים הרכישה החזירית היא סמל סטטוס ושדרוג מעמדנו מול אחרים, ולפעמים היא סתם מעניקה תחושת סיפוק.
הגיע הזמן לשאוב את הסיפוק שלנו ממקום אחר: מהצניעות, מההסתפקות במועט, מההתייעלות. נדמה שאווירת המחאה החברתית מקדמת את הלך הרוח הנכון. מאז הקיץ שעבר להסתובב עם רכב גדול, נוצץ וזולל דלק זה על גבול הפדיחה, אם לא מעבר לו, ואילו להתגלגל במכונית קטנה וחסכונית, וכמובן לדווש על אופניים, זה cool. זה נכון גם לגבי מוצרי צריכה אחרים, קטנים ויומיומיים יותר ממכונית. הלחץ החברתי והשאיפה להצטייד במותגים רק כי הם כל כך ממותגים, כבר לא מספקים לנו תירוץ לחמדנות. נשאר לנו להתמודד בעיקר עם עצמנו.
- הגיע הזמן לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה את המיתוס ש"להיות ירוק זו פריבילגיה של עשירים". ובכן, להיות ירוק זה לרכב על אופניים, ללכת ברגל או לנסוע בתחבורה ציבורית – כולם הרבה יותר זולים מאשר לנוע ממקום למקום ברכב פרטי ולשרוף מיכלים של בנזין. באותו אופן, להיות ירוק זה לחסוך במים ובחשמל, להמעיט בשתיית מים מבקבוקים או משקאות קלים יקרים, ולאכול כמה שפחות בשר ומוצרי מזון מהחי, שממוקמים כמעט תמיד בשפיץ של פירמידת המחירים. לעיתים קרובות אני נשאל כמה עולה ארגז הירקות והפירות האורגניים שהחקלאי היקר מביא לפתח ביתנו מדי שבוע; התשובה שלי: הרבה פחות מהגבינות והנקניקים שאתם קונים בסופר/מעדנייה הסמוכים לביתכם.
אז איך חוסכים כסף בקיץ?
$ עוד לא מאוחר להצטרף לתוכנית 2020 של חברת החשמל. ההרשמה באתר החברה אורכת שתי דקות ברוטו. תנאי הקבלה: לגור באותה כתובת כמו בקיץ שעבר, ושחשבון החשמל יהיה רשום – אז וגם עכשיו – על שמכם. העיקרון: אם תחסכו 10-15% מצריכת החשמל לעומת החודש המקביל אשתקד, תקבלו הנחה נוספת של 10%; אם תצמצמו את הצריכה ב-20-30%, ההנחה תתרומם ל-20%. החיסכון המצטבר יכול להגיע למאות שקלים. יש ילדים? גייסו אותם. אני הבטחתי לשלי להתחלק ברווחים, אם יהיו. מאז מדי ערב עוברת בבית סיירת ילדים ומוודאת שלא תדלוק נורה אחת מיותרת. עוד לא נולד הקמפיין שמחנך כל כך טוב לחיסכון בחשמל (ובכסף).
$ עצוב, אבל הליכה לבריכה – פעם הבילוי העממי הישראלי האולטימטיבי – הפכה לעניין יקר, עד כדי מאות שקלים למשפחה לטבילה אחת. רוב המשפחות שאני מכיר דבקות במשך שנים באותה בריכה מתוך הרגל, וכך אנחנו הופכים ללקוחות שבויים שמשאירים בקופת הבריכה אלפי שקלים במהלך הקיץ, ותמיד יותר מאשר בקיץ הקודם.
אבל יש כמה דברים שבכל זאת אפשר לעשות כדי לצמצם את הנזק. למשל, השוואת מחירים. עלות כניסה בכרטיסייה בקאנטרי של קרית שלום בדרום תל אביב היא 29 שקל, בעוד כניסה לבריכה בצפון העיר עולה 50 שקל כנגד ניקוב בכרטיסייה. כמעט פי שתיים. כניסה בשבת תעלה תמיד יותר מאשר ביום חול: אולי כדאי לבחון את ההרגלים הישנים, ובמקום להתעקש על בריכה צפופה ומיוזעת בשבת, ללכת אחרי שעות העבודה באחד מימי השבוע. ועוד משהו: לקנות אוכל ושתייה במזנון של הבריכה זו התאבדות פיננסית (שלא לדבר על הבריאות). תביאו תקרובת מהבית, ואם הילדים לוחצים אפשר לסגור פשרה על קרטיב.
$ גם כדי למצוא מפלט ממוזג בקולנוע – בעיקר אם לוקחים את הילדים – צריך היום לקחת משכנתא, וגם שם התקרובת הבסיסית (פופקורן + שתייה) מגדילה את ההוצאה למימדים לא נסבלים. מה עושים? מביאים בקבוק מים מהבית וכמה שקיות או קופסאות, קונים פופקורן גדול אחד ומחלקים אותו בין הפיות הרעבים.
$ המשרד להגנת הסביבה פצח לאחרונה בקמפיין לעידוד שיתוף המכוניות (car pool בלעז). קצת עצוב שהמשרד להגנת הסביבה צריך לעשות את העבודה של משרד התחבורה, אבל כבר התרגלנו לכך שלמשרד התחבורה לא באמת אכפת מהתחבורה. בכל אופן, כדאי לשקול את זה ברצינות: אם אתם מגיעים לעבודה/לימודים על בסיס קבוע, שווה לבדוק מי עוד מגיע מאותו איזור, ולנסוע בתורנות במכונית אחת. הדלק מתחלק, הנסיעה יותר נעימה, ויש גם פריבילגיות בכביש: מכונית עם ארבעה נוסעים יכולה להשתמש חינם בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, ונחשבת לרכב ציבורי בחלק מנתיבי האוטובוסים בכניסות לערים.
$ אין שום סיבה לפוצץ את המקפיא בקרטיבים או בגלידות תעשייתיות יקרות ועתירות תוספים. במקום זה, אפשר פשוט למלא אותו בפירות ולתת להם לקפוא. בננות בשלות קפואות הן מעדן, גם ענבים, ויש כאלה שמוכנים להישבע בשמם של דובדבנים קפואים, פטל ושאר פירות יער, תותים ופרוסות מנגו. כל אחד וההעדפות שלו. נסו, תיהנו ותעברו בשלום אפילו את אוגוסט.