1:1 עם מנכ"ל טיקטוק אסף שגיא
אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בשיחה אחד על אחד עם דרור גלוברמן, על הכוח של טיקטוק – איך כל אחד יכול להפוך למפורסם עם מיליוני עוקבים ואיך דווקא הפלטפורמה שומרת על הצעירים שמשתמשים בה.
בעוד רוב הרשתות החברתיות האחרות נמצאות במגמת קריסה, פלטפורמת טיקטוק רק צומחת ומצליחה למשוך אליה את הצעירים, שנטשו את הרשתות הגדולות והמוכרות. לדברי שגיא, ב-3 השנים בהן קיימת החברה, היא הצליחה להגיע ללמעלה מ-800 מיליון יוזרים בכל העולם: "הסוד של הצמיחה הוא באיך שהתוכן מגיע למשתמש. אתה לא צריך לייבא את כל הרשת החברתית שלך לאפליקציה. החוכמה היא להגיש את התכנים שאתה הכי אוהב ולגלות לך תחומי עניין חדשים לגמרי".
למעשה, מה שהפך את הרשת לכל כך אהודה על הדור הצעיר היא העובדה שאין בה ניסיון לייצר מציאות ורודה, אלא היא שיקוף אותנטי וטבעי של הדור הצעיר: "טיקטוק זה לא מסביב ליופי - להיפך. זה בסדר לא להיות מושלמים. אצלנו זה מקום שאנשים ירגישו בטוחים", מספר שגיא, "תמצא גם הרבה מאוד נושאים שהם חברתיים עם אחריות גדולה מאחוריהם, כמו למשל עיסוק בדימוי גוף וכדומה".
טיקטוק נלחמת בבריונות ברשת
מדברים לא מעט על הנזקים של הרשתות החברתיות ועל פוטנציאל ההרס שלהן על צעירים ומבוגרים כאחד, כשהחשש המרכזי הוא מפני בריונות ברשת, וכן ריבוי זמן מסך. טיקטוק, בתור פלטפורמה המיועדת בעיקר עבור בני נוער וצעירים, פועלת מתוך הבנה שיש לה גם אחריות על המשתמשים שלה "אני אבא ל-3 ילדים ואני מאוד אשמח שהילדים שלי יחזרו למסגרת", מודה שגיא ברגע של פתיחות, "אבל במציאות של סגר, המסך הופך להיות הבייביסיטר של הילדים של כולנו. זה משהו שצריך לנהל אותו, בטיקטוק מסתכלים על זה מאוד ברצינות. ילדים מתחת לגיל 13 לא צריכים להיות אצלנו – זה אסור מבחינת מדיניות ואנחנו חוסמים אותם", הוא מצהיר.
עוד הוא מסביר כי גם בגילים המותרים במדיניות החברה, טיקטוק מאפשרת להורים להתחבר לאפליקציה של הילד ולשלוט עליה: להגביל את זמן המסך ולסנן את סוג התכנים אליהם נחשף הילד. "אתה יכול להגדיר את המרחב שהילד נמצא בתוכו", מסביר שגיא, "ויותר מזה, אנחנו הגדרנו שלאנשים צעירים בין גיל 13 ל-16 הפרופיל הוא פרטי, כלומר משתמשים מעל לגיל 16 לא יוכלו לראות את התוכן שלהם ולא להשתמש בו. להורים יש את הדאגה שהילד שלהם יעלה משהו והתוכן יסתובב לנצח באינטרנט. אצלנו זה בלתי אפשרי בגיל 13 עד 16. הפרופילים האלו חסומים לחלוטין", הוא מדגיש.
איך מצנזרים פייק ניוז והפצת שקרים ברשת?
"קודם כל אצלנו אסור להעלות פייק ניוז", קובע שגיא בנחרצות. לדבריו בטיקטוק יש צוותים וגופים שבודקים את התוכן. "אנחנו נעשה הרבה ונגביר את המאמצים, כדי שהקהילה תבחר להיכנס כל יום ולא תרגיש שהיא אינה דוברת אמת".
לאחרונה ראינו לא מעט פוליטיקאים ישראלים שהצטרפו לטיקטוק, כמו בין השאר בנימין נתניהו, בני גנץ, יאיר לפיד ואפילו נפתלי בנט שהצטרף בעקבות בנו שפעיל ברשת. גלוברמן ניסה להבין מה המדיניות של טיקטוק מול פוליטיקאים ומה קורה אם פוליטיקאי מוסר מידע לא אמין או אפילו מנצל את הבמה כדי להסית?
"דבר ראשון אנחנו רוצים לתת להם להזדהות בתור הם עצמם והם מקבלים סימן של וי כחול", השיב שגיא, "אנחנו גם מתדרכים אותם על כללי הקהילה בתוך טיקטוק, למשל לפרסם רק דברים שהם אמת ומדויקים. מלבד זאת כחברה החלטנו שאנחנו עוצרים לחלוטין פרסום ממומן לדברים פוליטיים – אנחנו מעדיפים לוותר על ההכנסה הזאת כדי לשמור על הגולשים. אנחנו מאמינים שיש מקום לאנשי ציבור להיות בתוך האפליקציה, עוד לא הגענו למצב שאנחנו צריכים לפעול כדי להסיר תוכן".
רק לאחרונה ראינו איך ברשתות החברתיות נולדו מהלכים פוליטיים כמו בארצות הברית או ברוסיה. האם קרוב היום שנראה את זה גם בישראל? לפי שגיא, הם ערים לשטח ועוקבים אחרי הנושא מקרוב.
האם טיקטוק יכולה למכור את המידע שלנו לסין?
כידוע, טיקטוק היא חברה שמקורה בסין, ולא מעט גולשים ישראלים חוששים שמא יום אחד, המידע האישי שלנו יגיע לידיים סיניות. שגיא ממהר להרגיע שאין דברים בגו: "החברה פועלת מחוץ לסין. המידע של המשתמשים נמצא בשרתים בארה"ב ובסינגפור והוא אינו נגיש לאף מדינה. יש פה חוקי הגנת מידע, אסור לנו ולא נחלוק אף פעם מידע של משתמשים עם ממשלות זרות". עוד הוא הדגיש כי מידע של גולשים ישראלים כפוף לחוק הישראלי וכאשר הוא מאוחסן במדינות אחרות, גם הן מגינות על תעבורת המידע.
פאנל הורות בעידן הרשתות החברתיות
מרב מילר הנחתה פאנל בהשתתפות יורם יובל פסיכיאטר, חוקר מוח ומרצה מהאגף לרפואת המוח הדסה, נטלי זיו ראש מערך תקשורת מדינות צומחות אירופה בטיקטוק, יובל ביטון אושיית טיקטוק, וטלי פלג פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים ע"פי גישת אדלר, שעסק בעיקר בשאלת האחריות ההורית והמקום של ההורים בעידן הרשתות החברתיות.
לטענת הפסיכותרפיסטית טלי פלג, אסור לנו כהורים לתת לפחד מהרשתות החברתיות להניע אותנו ולמנוע מהילדים להתחבר לרשתות החברתיות – אלא להיפך, חשוב להצטרף אליהם וללמוד מהם על אושיות הרשת שלהם ועל תחומי העניין שלה. ולאחר מכן, לעשות שיעורי בית ולחזור עם תובנות: "דברו עד 10 מילים, קצר. העבירו מסר על הלבוש או על השפה. אין מה לפחד. צריך לאפשר, לשמור על הילדים ובעיקר לדעת וללמד, במקום להיכנס למאבקי כוח", היא מסבירה.
"טיקטוק מיועדת לילדים בגיל 13 ומעלה ולא סתם – בגיל הזה יש להם יכולת להבדיל בין טוב לרע. יש לנו חוקי קהילה", מסכימה נטלי זיו מטיקטוק. כחלק מחוקי הקהילה, טיקטוק אינה מאפשרת קיום של חומר פוגעני, מיני או קשה ברשת, ובמידת הצורך הם אף מסירים סרטונים או אפילו חוסמים משתמשים. וכן, גם משתמשים מתחת לגיל 13 נחסמים מהרשת – כי אינם עומדים בחוקי הקהילה.
לדבריה, המעורבות של ההורים בטיקטוק אינה שונה מאשר בשאר הנושאים בחיי הילד. והמלצתה העיקרית היא להתחבר לעולם התוכן של הילדים ואפילו לנסות ליצור איתם סרטונים משותפים ביחד.
ואיך זה נראה מהצד השני? יובל ביטון, רק בת 18 וכבר עם 2.6 מיליון עוקבים בטיקטוק, מסבירה שההורים שלה לא רק תומכים בהיותה אושיית רשת, אלא בדיוק כמו שהמליצו, לעיתים מצטרפים אליה לסרטונים שהיא מעלה: "זה כיף, זה זמן איכות שכבר אין לנו בשנים האחרונות. ככה אני מכניסה אותם לעולם שלי. אני מרגישה שאמא יותר מבינה אותי".
לפי פרופ' יורם יובל, אסור לנו להתעלם מהצדדים השליליים של הרשתות החברתיות: "אני אהיה עוכר שמחה – זה לא טוב", הוא קבע בנחרצות. לדבריו, לרשתות החברתיות יש השלכות נפשיות הרסניות על המתבגרים ובעיקר על המתבגרות, כשהדבר הוחמר אף יותר בתקופת הקורונה. "אנחנו משתמשים בזה בתור מוצץ דיגיטלי". יובל הדגיש שמחקרים מצאו כי יותר שעות ברשתות החברתיות מובילות ליותר דיכאון ואובדנות, בעיקר בקרב מתבגרות.
אז איך בכל זאת מוצאים את האיזון הנכון? הנה כמה טיפים:
- קביעת גבולות
למשל: באמצעות הסכמה על שעות עם הילד או באמצעות מנגנון השליטה של ההורים על זמן השימוש באפליקציה. - לוודא שהילדים מבקרים בהרבה חדרים פיזית בבית
למשל: לא לאכול בחדר אלא במטבח, לבקש מהמתבגר שיעזור במטלות הבית או לוודא שיוצאים להתקלח וכדומה. - להפעיל מנגנוני בקרת הורים על אפליקציות
למשל: בטיקטוק ההורה יכול לשלוט מי צופה, משתף או יכול להגיב על הסרטון וכן להגביל את זמן השימוש באפליקציה. - לעודד שימוש באפליקציה עם חברים
עצם האינטראקציה החברתית עם אדם נוסף היא חיובית. כן, גם אם בסוף הם שוב מול המסכים - זה עדיין עדיף.
פאנל בטיחות ברשת
מרב מילר הנחתה פאנל בנושא בטיחות ברשת, בהשתתפות אסף שגיא מנכ"ל טיקטוק ישראל, ד"ר נאווה כהן אביגדור ראש האגף האזרחי במוקד 105 מהמשרד לחיזוק וקידום קהילתי, וד"ר שירי דניאלס מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן.
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - מוקד 105, חגג רק השבוע 3 שנים להיווסדו, במהלכן טיפל בלא פחות מ-22 אלף אירועי פגיעה בקטנים במרחב המקוון, החל משיימינג או חרם ברשת ועד פגיעות מיניות או מקרי חירום. גם בעמותה הותיקה ער"ן (הפועלת כבר 50 שנה בטלפון ו-17 שנה ברשת), מעידים על קפיצה במספר פניות המצוקה: רק בשנה החולפת הוכפל מספר הפונים לעמותה. בשנת 2020 ענו על 61 אלף פניות דרך הרשת בלבד, מתוך 357 אלף פניות בסך הכל. אך לעליה הזאת יש גם חדשות טובות, והן שהנוער הישראלי יודע לפנות לעזרה כשהוא נמצא במצוקה.
"הנושא של בטיחות משתמשים זה ערך עליון מבחינתנו", הסביר אסף שגיא על האג'נדה של טיקטוק בנושא, "חרטנו על דגלנו לתת תחושה של בטחון ובטיחות. אנחנו מאתרים 90 אחוז מהתכנים הפוגעניים ומסירים אותם". בנוסף הסביר שגיא כי הם כחברה דואגים לחסום צעירים מתחת לגיל 13 באפליקציה, והפרופילים של מי שבין גיל 13 ל-16 מוגדרים אוטומטית כפרטיים. עוד הוא הדגיש כי להורים יש אפשרות להגביל את השימוש של ילדיהם באפליקציה וגם הוא, כמנכ"ל, עושה זאת: "אני אישית מגביל את שלושת ילדיי בזמן המסך שלהם. עדיף לתת לילדים לחוות את כל החוויות ולא רק להיות בתוך המסך".
מוקד 105 פועל 24 שעות ביממה בכמה מישורים: בטיפול מידי כגון שליחת ניידות של כוחות החירום והביטחון ברגע האמת, בטיפול פרטני מול המורה או היועצת של הילד הנמצא במצוקה, וכן בתהליכים ארוכי טווח של חינוך ומניעה במוסדות החינוך.
גם בעמותת ער"ן, הפועלת מסביב לשעון, קיימים מנגנונים שונים הפועלים במקביל מול כוחות הביטחון, כדי לתת מענה בזמן אמת שיכול להציל חיים.
1:1 עם אלכסנדרה אוונס
דרור גלוברמן בשיחה אישית עם ראשת מדיניות בטיחות ילדים בטיקטוק באירופה, בה הוא מנסה להבין כיצד הרשת הכי פופולרית בקרב צעירים מצליחה להתמודד עם שאלות של בטיחות, ביריונות, הסתה ואפילו הטרדות מיניות.
"נדהמנו לראות כמה הרבה משתמשים הצטרפו לטיקטוק בתקופה הקורונה, מכל הגילים", היא פותחת ומסבירה כי הסיבה לגל הזה נעוצה בעובדה כי טיקטוק רואה עצמה כמקום ליצירתיות, לביטוי עצמי ולשמחה, "דברים שכל כך נדרשים דווקא בעת הזאת".
"הדור הזה מתמודד בצורה מדהימה עם אתגרים, אתגרים שאני הייתי מתקשה להתמודד איתם כילדה – בעיות אקלים, מגיפה עולמית, השלכות כלכליות", היא מתארת, "ולאור כל זה, התגובה שלהם היא להיכנס למקום של ביטוי עצמי ולחגוג את מי שאתה. אצלנו להיות לא מושלם – זה המושלם החדש".
ומה בכל זאת עושה טיקטוק שונה מאשר שאר הרשתות החברתיות האחרות שאנחנו מכירים בשמירה על בטיחות משתמשיה?
"המחויבות שלנו לבטיחות היא בראש סדר העדיפויות. אנחנו משקיעים מחשבה רבה ונוהגים בזהירות בשלבי ההתפתחות וביכולות ההכלה של הילדים בגילים השונים", היא מצהירה, "הילדות זאת תקופה מדהימה ואנו מבינים שהם צריכים את התמיכה שלנו כדי יוכלו לשגשג". וכדי לעשות זאת, בטיקטוק החליטו להגביל את השימוש של צעירים, כמו למשל שאינם יכולים לעשות סרטונים בלייב וכן שהחשבונות מתחת לגיל 16 פרטיים. "אנחנו מקפידים על זה מאוד", היא מדגישה.
לדבריה, ניכר כי הגולשים הצעירים דווקא מעריכים את מנגנוני ההגנה והבלימה הללו, כאשר המדד העיקר הוא ההצלחה של הפלטפורמה.
יש טענה שנושא דימוי הגוף מקבל במה מסוכנת בטיקטוק. איך אתם מתמודדים עם הסוגייה הזאת?
"דימוי גוף שלילי הוא סוגיה חשובה אצלנו", היא מכריזה, "תחושה שלילית יכולה להפוך לדבר חמור מאוד, כמו התפתחות של בעיה נפשית כמו דיכאון, חרדה והפרעות אכילה". עוד הסבירה כי תוכן שנמצא ככזה העלול לקדם הפרעות אכילה, מנוגד לחלוטין לחוקי הקהילה, והחברה דואגת לאכוף את המדיניות הזו באמצעות יותר מ-10,000 מנהלי קהילות ברחבי עולם.
"אנחנו נחושים שבטיקטוק תמיד יהיה מקום לאנשים לחוות את מי שהם עצמם. אפשר לבוא לטיקטוק ולמצוא קהילה של אנשים שיקבלו אתכם בברכה", היא מסכמת.