הסיפור הטרגי של שי לי עטרי ובעלה יהב וינר ז״ל, שנרצח בכפר עזה כשהגן על משפחתו בגופו, שבר את הלב של כולנו. בתוך הצער הבלתי נתפס והכאב, הודות למחלצים ולמתנדבים, לאחר שבועות שי לי הצליחה להתאחד עם הכלב שלהם בקלי ועם החתולים גרייס וקוקוס.
"כשהפיצוצים התחילו ב-7 לאוקטובר יהב היה בממ״ד, חדר השינה שלנו ואני רצתי פנימה עם שיה התינוקת שלנו", נזכרת שי לי, "ואז קלטנו שבקלי לא בחדר. היו כל כך הרבה פיצוצים ואמרו לנעול את דלתות הבית ולהיסגר בממ״ד אבל יהב לא היה מוכן לוותר על הכלב שלנו למרות שאני פחדתי שהוא יצא לחפש אחריו. הוא יצא בזמן הפיצוץ והכניס את בקלי מהר לממ״ד״, היא משחזרת.
הם הסתתרו שעות בממ״ד יחד עם בקלי. ״הוא היה מבוהל ומאוד שקט למרות שהוא כלב נבחן בדרך כלל. כשהתחלנו לשמוע יריות הבנו שיש חדירת מחבלים. הרמנו את בקלי המבוהל למיטה והוא ליקק לי את הדמעות כמו שהוא תמיד עושה כי הוא כלב מאוד רגיש וזה מרגיע אותי״, היא מתארת, ״המחבלים נכנסו מהחלון בזמן שיהב מחזיק אותו. כשברחתי עם שיה על הידיים לא הסתכלתי אחורה אפילו לרגע, גם כשירו עלי״.
עם הבשורה המרה על מותו של יהב, שי לי חששה לשאול מה קרה לבקלי ולחתולים. ״כששמעתי שיהב נרצח פחדתי בכלל לשאול על החיות, כי חשבתי שאין זמן לבכות על חיות כשאנשים עסוקים בלהציל בני אדם״, היא משתפת, ״אחרי ההודעה שיהב נרצח התחילו לצאת לקיבוצים מחלצים. אני הייתי שבורה ולא הרגשתי בן אדם. כשחברים סיפרו שירו בכלב של השכנה שלי אמרתי לעצמי ׳אם ירו בכלבה של השכבה למה שלא ירו בבקלי?׳״.
המחלצים חיפשו אחריו תחת אש וסכנה במשך ימים. ״הם הסתכנו ממש כי עדיין היו מלכודים בבתים ואני לא יודעת איך היה להם אומץ להיכנס", מספרת שי לי, "ואז פתאום אחד המחלצים שולח לי סרטון שבו אני רואה את בקלי עם חיילים, מלא באבק שריפה. כשהוא הגיע אלי הוא היה בטראומה אחרי שבוע לבד אבל הרגע בו נפגשנו היה מלא בדמעות וליקוקי דמעות. זה הכיף עם בקלי - גם כשהוא לא במיטבו אם הוא יראה אותך בוכה הוא מלקק לך את הדמעות כדי להרגיע״.
כיצד הרגשת כשבקלי חזר?
״זה אפשר לי להרגיש עוד קצת מיהב. אחד הדברים הקשים זה שהבית שלנו שרוף ואין לי מזכרות, לא נשאר לי שום דבר ממנו. ביום בהיר אחד נמחק העבר שלי ולקבל פתאום את בקלי היה כמו לקבל ילד מהחיים הקודמים שלנו. כמו אח לשיה. זו הייתה טיפה של נחמה בשבילי. יהב לא שרד אבל כל המשפחה שלו כן – אני אומרת את זה כי התייחסנו לחיות כמו לילדים שלנו ויהב הגן על כל המשפחה, גם על בעלי החיים שלנו״.
מאז שחזר, בקלי עובר תהליך שיקום. ״ראיתי שיש לו פציעה ברגל, כנראה מרסיס כי הוא הלך על הרצפה בגובה נורא נמוך. מעבר לזה הוא פשוט חזר כלב אחר. פתאום לא נובח בכלל. אני הולכת לשירותים והוא משתין על הרצפה למרות שהוא אף פעם לא עשה צרכים בבית קודם לכן. היום מאלפת מדהימה עוזרת לשקם אותו בהתנדבות ואני מרגישה שהוא מפתח את הבטחון שוב״.
כיצד לדעתך הוא שרד את התופת
כנראה בזכות הזריזות והחוכמה שלו. הוא מהיר ושובב וקטן, ידע לזהות איום ותמיד היה בורח לנו. בזכות זה הוא כנראה הכיר את כל הקיבוץ ונקודות המסתור וידע איפה להיות כדי לשרוד את הסיטואציה הנוראית״.
גם את החתולים של יהב ושי לי, גרייס וקוקוס, הצליחו מחלצים להציל לאחר כמה ימים. ״גרייס הייתה בדירה שנשרפה והגיעה עם פרווה כמעט שחורה וכוויות בכפות הרגליים", מספרת שי לי. "היום היא מייללת בלילות, מנסה להעיר אותי ואני תוהה אם היא ניסתה להעיר את יהב ולא הבינה למה הוא לא מתעורר. קוקוס כל הזמן מתלטף ומבקש אהבה ואני כל הזמן נותנת לו לשבת עלי כי זה נעים שיש לי פתאום את מי לחבק בלילה".
״כלבת העל״ שהצילה מאות כלבים אחרים
מאז פרוץ המלחמה מחלצים רבים נכנסו לשטח וסיכנו את חייהם כדי להציל בעלי חיים שניצלו מהטבח הנורא בשבת השחורה. הם נכנסו תחת אש, באומץ רב וחילצו מאות כלבים, שגילו בעצמם גבורה ואומץ עילאיים. יחד עם כוחות החילוץ אפשר היה לראות גם גיבורה אחת על ארבע, הכלבה אלפא שהצליחה להציל עשרות כלבים מלב התופת.
״אלפא היא כלבת הרחה וחילוץ, רועה הולנדית בת 4 שעברה הכשרה של אילוף משמעת והרחה ויש לה יכולות מטורפות״, מספר רן פחימה, בעלים של כלביה, חתוליה ופנסיון לבעלי חיים ממושב פתחיה. מיד לאחר שהמלחמה החלה, הוא ואלפא יצאו לחלץ בעלי חיים מיושבי העוטף – משימה אותה ביצעו ביחד במשך שבועיים וחצי.
״מהיום שהכול התחיל, היא עלתה איתי לרכב, ישבה לצידי מקדימה עם כל הציוד שהיא צריכה ויצאנו למסע בעוטף. חילצנו בעלי חיים מכרם שלום עד כפר עזה, וגם באזור ניר עוז, כיסופים וחולית״.
אלפא, כמו פחימה ומחלצים רבים אחרים, התמודדה עם מראות קשים מנשוא. ״הגענו למקומות שעדיין לא פינו ממנו את כל המחבלים. ראינו גופות, טילי אר פי ג׳י על הרצפה, רימונים שלא התפוצצו. הגענו לבתים שאמורים היו להיות בהם כלבים אבל הכול היה מפוצץ, פרוץ ושבור. עם הרבה ירי וצבע אדום ברקע, הכלבים נכנסו לסטרס ברחו לכל פינה והיינו צריכים לסרוק בית בית. היו מקרים מאוד קשים של כלבים שרופים או ירויים באמצע הבית. אלפא ראתה מחזות קשים של מוות והייתה חשופה לריחות קשים. אני מקווה שזה לא השפיע עליה״.
במשך ימים אלפא חיפשה יחד עם פחימה כלבים שברחו מהיישובים והודות ליכולות החברתיות המיוחדות שלה היא הצליחה להתחבר לכלבים שעברו תופת ועזרה לחלץ אותם.
״בהרבה מקומות פשוט שחררנו אותה כדי שהיא תבוא במגע עם כלבים מפוחדים, כי היא יודעת להשתלט על כלבים במצוקה ובאופן כללי לבוא במגע עם כל בעלי חיים. היא עשתה עבודה מדהימה והרגיעה אותם, אחרי זה הצליחה להתחבר אליהם ובזכות הרוגע שלהם הם נכנסו לרכב רגועים יותר. היו מצבים שהיא הביאה לרכב 15 כלבים וכולם ישבו בשקט ואף אחד לא נבח כי בזכותה הם הבינו שעכשיו הם בידיים טובות״.
"אלפא מנצחת על כולם ומרגיעה. יש לה יכולות מאוד דומיננטיות. אם אני אומר את המילה בלאגן למשל ויש כלב שמשתולל ליד היא הופכת אותו, שמה עליו ידיים ומקפיאה אותו. יש לה אופי ויצרים מאוד חזקים״, מתאר פחימה ומוסיף, ״היו כלבים שהתחבאו בקצה הממ״ד ונבחו, והיא זו שהרגיעה אותם. אלפא היא גיבורה, ממש כלבת על. מאוד שקטה, רגועה וחדה ובזכותה הצלחנו להציל מאות בעלי חיים בעוטף״.
הכלבים שהגנו על בעליהם עד הרגע האחרון
למרבה הצער, לא כל סיפורי הגבורה של החברים על ארבע נגמרו בסוף טוב. ״הרבה כלבים גיבורים נרצחו", מספר בכאב דן יגודין ממקימי הפרויקט כלבי גיבורים של אחים לנשק-החמ"ל האזרחי, שחילץ יחד עם עמותות אחרות מאות בעלי חיים מאז פרוץ המלחמה.
"זו גבורה קלאסית של כלבים שהגנו על הבעלים שלהם ואלה המקרים הקשים", הוא מוסיף. "מצאנו הרבה גופות של כלבים בין הכניסה לממ״ד לבין גופות של האנשים וזה אומר שהכלבים התקיפו את המחבלים רגע לפני שהם נהרגו.
כל הכלבים מתנהגים ככה בשעת מצוקה?
"אני חושב שזה מה שהכלבות שלי היו עושות כי זה משהו שנמצא בנשמה של כל כלב. הם חלק מהמשפחה ובראש ובראשונה הם יצורים של נתינה. הנתינה הזו באה לביטוי גם בהקרבה עצמית וזה מה שאנחנו רואים בשטח. למרות שלא תמיד הסוף היה טוב, חשוב להבין שיש כאן גבורה אדירה״.
הכלבה שחטפה רימון ומשקמת כלבים אחרים
כלבים רבים הצליחו לשרוד את התופת הקשה שספגו, גם אחרי שאיבדו את כל משפחתם" מסביר יגודין. ״הגבורה היא שילוב של היכולת של כלב להמשיך לחיות ולשרוד, אך גם היכולת להאמין באנשים אחרי מה שהם עברו. גבורה זה לאו דווקא אל לפחד. מבחינתי גבורה זה לפחד ועדיין לעשות משהו".
אחד הסיפורים המרגשים ביותר אליהם נחשפנו בשיחה עם דן הוא של אליס, כלבה מעורבת בת שנה וחצי, אותה הצוות של "כלבי גיבורים" הצליחו להציל ולשקם.
״אליס הגיעה אלינו לפני שבוע אחרי 3 שבועות בשטח, עם פציעה של רימון שהוריד לה את האוזן. חיילים הצילו אותה ובחור חרדי הצליח להוציא אותה מהשטח. היא הגיעה אלינו שבר כלי אבל מאז היא פשוט פצצת אנרגיה שמשקמת כלבים אחרים ומפזרת שמחה ואהבה לכל עבר״, מספר יגודין, "בשבילנו היא מסמלת חמלה, אכפתיות וגם גבורה".
אליס עברה כריתת אוזן והייתה במצב נפשי מדוכדך וקשה, אך לאט לאט השתקמה והיום היא מלאת אמפתיה לאנשים ולכלבים אחרים. "לעבור את הגהנום שהיא עברה ולצאת מזה עם שמחת חיים זה מדהים בעיניי", אומר דן, "וזו הגבורה שלה. היא מזכירה לנו שכל יום הוא מתנה ובכל יום אנחנו צריכים לתת את האהבה שלנו אחד לשני למרות מה שעברנו. הסיפור של אליס מראה יותר מהכול את כוחה של אהבה לתקן – אהבה היא כוח שאי אפשר לעצור״.
את השם אליס הכלבה קיבלה מהמחלצים שלה מתוך תקווה לעתיד טוב יותר: ״קראנו לה על שמה של "אליסה בארץ הפלאות" כי התקווה שלנו היא שמעכשיו רק דברים מופלאים יקרו לה".
בימים אלה אליס נמצאת עם אנשים שדואגים ואוהבים אותה ומחכה למשפחה שבה גדלה. "היא מחכה לכם ומקווים שאתם בטוב״, אומר יגודין ומוסיף ״הסיפור של אליס הראה לנו שלחיה פצועה לא אכפת מי מלטף אותה. לא אכפת לה ימין או שמאל, חרדים או חילוניים, כולנו יכולים לבוא וללטף את החיות האלה ואחד את השני ולהעניק אהבה כדי לשקם".
היכנסו למתחם האימוץ של mako בשיתוף עם פרו פלאן - מומחים בתזונת חיות מחמד כדי לראות את הכלבים המתוקים שמחכים לאימוץ - ואולי תמצאו חבר לחיים.