זוכרים שאת מיכל הקפה הינו פותחים עם כפית? שעל גבינת הקוטג' היתה פרה? והאם שמתם לב שעל חפיסת השוקולד של עלית לא תמצאו את השם 'שוקולד פרה'? הם היו כאן מאז ומתמיד ונדמה שהם מגדירים אותנו כישראלים. המוצרים האהובים עלינו מלווים אותנו לאורך השנים, אך אם חשבתם שהם תמיד היו כאן בצורתם הנוכחית, הרשו לנו להפתיע אותכם: קבלו את האבולוציה של המוצרים הכי ישראלים שיש.
קוטג': לאן נעלמה הפרה?
נעים להכיר: קוטג'. בשנות השישים שווקה באריזות קרטון
הגבינה הכי פופולרית בישראל ומקבלת מקום של כבוד ברשימת המוצרים הכי נפוצים במחוזותינו. למעשה, מסקר שערך מכון טלסקר עבור תנובה, עולה שהקוטג' נמצא בשלישיה הפותחת של המוצרים שנתפסים בעינינו כמוצרים הישראלים ביותר (ביחד עם חומוס ופלאפל).
גביע הקוטג' של תנובה פותח בסוף שנות ה-50 על ידי טכנולוג של תנובה ונוסחתו נחשבת לסודית ונמצאת במחשבים מאובטחים של החברה. הגבינה בעלת המרקם הגבשושי שאנו כל כך אוהבים אומנם לא שינתה את טעמה, אך אריזתה השתנתה במרוצת השנים. מישהו שם לב שהפרה יצאה לטייל?
בשנות ה-80 הלוגו של תנובה, הבית והפרה דומים מאוד לתצורה של היום. אז היו מספר סוגים של קוטג' לפי המחלבות השונות אשר הגיעו בשני גדלים של גביעים (125 גרם ו250 גרם).
בקטנה. זוכרים?
בתחילת שנות ה- 2000 מיתגה תנובה את הקוטג' תחת "קוטג' תנובה – הגבינה עם הבית". כדי לחזק את ערכי המותג: ישראליות, משפחתיות, נוסטלגיה וטעם, אלה הוציאו את הפרה מהאריזה וחיזקו את הבית.
הגבינה עם הבית
חלב: מהחלבן ועד מיכל מקרטון
אחד מסמליה הנוסטלגים של ישראל היה החלבן של תנובה וכד החלב שלו. בימים שבהם לא היו סופרמרקטים ובחנויות המכולת עוד לא הותקנו מקררים, היה החלבן של תנובה אחראי לאספקת חלב טרי מדי יום. בחלוף השנים, החלב של תנובה הגיע בבקבוקי זכוכית עד הבית.
בקבוקי חלב עד הבית
עם השנים, נעלם מקצוע החלבן ובראשית שנות ה-70, יחד עם המעבר הסופי לאריזות החלב בשקיות, הלכו ונעלמו בקבוקי הזכוכית ההורסים.
ובסבנטיז הגיעו השקיות
בשנת 1985 החל שיווק חלב טרי בקרטון, וזמן קצר לאחר מכן התווסף לו הפקק המפורסם. בשנת 2012 הושק חלב בקרטון באריזת 1.5 ליטר המוכרת לכולנו היום.
עד הקרטון והפקק של ימינו
פתיתים: האורז של בן גוריון
בימיה הראשונים של המדינה הידועים כתקופת הצנע, היה מחסור חמור באורז. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, פנה לחברת אסם בבקשה לייצר במהירות תחליף לאורז על בסיס חיטה. החברה נענתה לאתגר ופיתחה את הפתיתים האפויים, העשויים קמח חיטה.
ההמצאה הישראלית זכתה להצלחה מסחררת, לפתיתים בצורת אורז, שכונו "אורז בן גוריון", הצטרפו מאוחר יותר פתיתים בצורת כדורים קטנים שישר מזכירים לנו את ארוחת הצהריים המנחמת שחיכתה לנו בילדות. בעוד שעבורינו הפתיתים מתקבלים כמאכל פשוט ועממי, בשאר העולם הם זוכים ליחס מכובד ומכונים "קוסקוס ישראלי".
"האורז של בן גוריון"
והפתיתים של היום, שאף ארוחת צהריים אינה שלמה בלעדיהם
קפה נמס: יוצאים מהבוץ
בשנת 1955, ימי הצנע עדיין בשיאם, מחליטים אבא פרומצ'נקו ומרק מושביץ' (מקימי עלית) ללכת על מהלך גרנדיוזי חסר תקדים: לייצר קפה נמס. הישראלים של אז ידעו מה זה קפה טורקי וקפה בוץ - אבל לא נס קפה. הקפה הנמס שינה את הרגלי צריכת הקפה בישראל, והפך למצרך בסיסי בכל בית. טעם קפה נמס עלית נשמר לאורך השנים בעקביות ומעולם לא נעשה שינוי בהרכבו או בתהליך הייצור שלו.
פחית נס הקפה הראשונה יוצרה לראשונה בשנת 1958, באריזת פח שהכילה כ-57 גרם בלבד .
1957: הקפה הנמס הישראלי הראשון
בשנות ה-70' החלו לייצר צנצנות זכוכית לקפה נמס עלית. צרכני הקפה הנמס התעקשו ודרשו את פחית הקפה וכעבור זמן לא רב חזרו לייצר את הקפה הנמס בפחית עגולה עם מכסה דק ועגול שנלחץ פנימה לתוך פתח האריזה. כדי לפתוח מכסה זה היינו צריכים להיעזר בסכין/מזלג מחודד.
כפית מישהו?
בסוף שנת 2001 השיקה עלית אריזה חדשה ורעננה - פחית עם מכסה בהברגה לנוחות המשתמשים. במהלך השנים נעשו שיפורים בגרפיקה שעל גבי האריזה, אולם הצבעים השולטים היו תמיד אדום וצהוב עם לוגו "עלית" מתנוסס על האריזה.
בשנת 2009 כחלק ממהלך כולל של מיתוג מחדש של כל מותגי הקפה של עלית, החליטה החברה לעדכן את נראות הפחית והשיקה עיצוב חדש ועדכני של פחית עם מותניים בצורת שעון חול.
בשבילי, רק קפה נמס
שוקולד פרה: אנחנו בחרנו את השם
שוקולד הפרה היה השוקולד הראשון ששווק ויוצר בארץ. החפיסה שהפכה לסמל הישראליות, יוצרה לראשונה באפריל 1934 תחת השם "שמנונית". .
שוקולדה ששמה "שמנונית"
למרבה המזל, עוד בשנות ה-50 הוחלט להשמיט את השם "שמנונית", אך יחד עם זאת להשאיר את הפרה, שהחלה מקבלת את מרכז הפוקוס. בשנות ה-80 הלוגו של עלית משתנה והאריזה זוכה לעיצוב חדשני ומעודן בצבעים אדום לבן
אותה פרה, כמעט | צילום:
עדי רם
בשנת 2002 האריזה עוברת שינוי נוסף: היא מקבלת מראה קטיפתי והפרה זוכה לאישיות מחוייכת. בשנת 2008 הפרה זוכה לקלוז אפ שמשאיר מקום לקוביות השוקולד מוטבעות בלוגו המקורי. בשנת 2012 חוזרת הפרה לככב במלוא הדרתה על החפיסה שקרויה על שמה.
מככבת במלוא הדרה על העטיפה | צילום:
עדי רם
"שוקולד פרה" או "הפרה האדומה" הפך להיות כינויו הרשמי בקרב צרכני השוקולד, למרות ששמו מעולם לא הופיע על גבי האריזה, והפרה אינה אדומה, אלא רק מוקפת ברקע אדום. תודו שלא שמתם לב.
שוקו יטבתה: לשתות מהשקית
מחלבת יטבתה החלה לייצר את שוקו יטבתה בשנת 1966. השוקו הראשון שווק בשקית ½ ליטר מרובעת, לאחר מכן השוקו עבר לשקית מלבנית 250 מ"ל.
בשנות ה-70 קרטון השוקו יצא ממחלבות קיבוץ יטבתה שבדרום, מעוצב בהתאם למקום שממנו הגיע: נוף מדברי עם עצי דקל כלוגו. עד שנות ה-90 עיצוב האריזה המקורי קיבל תוספת של פקק נוח לשימוש.
נוף ילדותו | צילום:
סיון פרג'
שקית השוקו שאהובה במיוחד על הילדים קיבלה בסוף שנות ה-90 שפיץ שעונה במיוחד על הרגלי הצריכה של הילדים הרגילים לשתות משקאות עם קשית כאשר השפיץ מחליף את הקש. בשנת 1999 יטבתה מתמזגת עם שטראוס, נוף ההרים מתחלף בצבעוניות כחולה ומשנת 2004 ועד היום- הבקבוק מקבל את עיצובו העדכני, שמזכיר את השמים והאדמה.
והנה הוא היום
>> מתגעגעים? מאכלי הילדות שיעלו לכם חיוך נוסטלגי
עדיין לא גיליתם איזה מן ישראלים אתם?
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
