משפחה היא מילה שאנחנו לוקחים כמעט כמובנת מאליה, אבל האמת היא שמעמד המשפחה בחיינו עובר טלטלות בעשורים האחרונים, בעיקר בכל הקשור למקומם של בני הגיל השלישי בתוך המארג המשפחתי. יש לכך כמה סיבות, שרובן נעוצות דווקא בתמורות שחלות אצל הדור הצעיר. הרדיפה אחר קריירה והגשמה עצמית, לצד יכולת כלכלית, גורמות לצעירים וצעירות לעבור לגור בערים ולפעמים אפילו במדינות אחרות – הרחק מההורים שלהם. גם ההתקדמות הטכנולוגית המהירה תרמה לשינוי התפיסה של הדורות המבוגרים כאוטוריטה של ידע ומידע.
יחד עם זאת, מחקרים רבים מהשנים האחרונות מוכיחים שהמגמות האלו חייבות להשתנות, למען הבריאות הנפשית וגם הפיזית של בני ובנות הגיל השלישי. הממצאים חד משמעיים – מי ששומרים על קשר קרוב וחיובי עם בני המשפחה שלהם גם בגיל השלישי זוכים לחיים ארוכים יותר, המערכת החיסונית שלהם חזקה יותר וכך גם התפקוד המוחי והמצב המנטלי. הקשרים האלה משפיעים על איכות החיים כולה. יחד עם זאת, לשמור על המשפחה מלוכדת בגיל השלישי עשוי להיות אתגר, אבל בהחלט לא משהו בלתי אפשרי. איך תעשו זאת נכון?
בחירה נכונה של סביבת המגורים
כיום, אנשים זוכים לחיים ארוכים יותר מאי פעם, מה שמאפשר לבלות זמן רב עם המשפחה. יחד עם זאת, דווקא הארכת החיים עשויה להפוך לנטל על המשפחה, בשל ירידה בתפקוד ובעצמאות של בן המשפחה המבוגר. אם בעבר צמד המילים ״דיור מוגן״ עורר רתיעה מסוימת, היום אנחנו כבר יודעים שעבור גברים ונשים בגיל השלישי לא מדובר בתחנה האחרונה של החיים, אלא בסוג של חיים חדשים. הדיור המוגן מציע להם תחושה קהילתית ומגוון של אפשרויות לבלות את זמנם הפנוי – חוגים, הרצאות, טיולים וכמובן סביבה חברתית עשירה. בנוסף, הוא מאפשר לבני המשפחה להסיר מלבם דאגות. בדיור המוגן לא צריך לדאוג לגבי ניקיון ואחזקה. כך למשל, תמיד יהיה מי שיחליף נורה שרופה או יפתח סתימה. ואם הדייר זקוק לעצה רפואית, גם לכך יש מענה בדיור המוגן ואפילו באופן תמידי ומידי. בדיור מוגן יש גם מענה לדאגות עמוקות יותר המאפיינות את הגיל השלישי כגון בדידות. למעשה, לא מעט דיירים מופתעים לגלות שהם עדיין ממשיכים להכיר חברים חדשים, אפילו בגיל מתקדם.
המעבר לדיור מוגן מביא אתו גם אינספור הזדמנויות לשמירה על קשר הדוק עם המשפחה. ברשת "בית בלב", רשת בתי דיור מוגן עם ותק של 30 שנה, מספרים שברוב המוחלט של המקרים, גברים ונשים בגיל השלישי בוחרים לעבור לדיור מוגן במרחק של עד 5 ק״מ ממקום מגוריהם הקודם, או במרחק דומה ממקום המגורים של הילדים והנכדים שלהם. כך, הרגלי הביקור לא צריכים להשתנות משמעותית ולפעמים תדירות הביקורים אפילו גדלה, אם הדיור המוגן קרוב יותר לבתי הילדים והנכדים. בדיור המוגן ישנה אופציה לבני המשפחה להגיע ולהשתתף בפעילויות שונות, כמו: ארוחות שישי גדולות, ארוחות חג, תערוכות או חגיגות ימי הולדת לדיירים ועוד. בשטחים המשותפים, בדירות המרווחות, ובמתקנים השונים (בריכה, חדר ברידג׳ ועוד) מאפשרים לארח את המשפחה המצומצמת או הרחבה ולסייע לדיירים לשמור על מעמדם כראשי השבט. וצוות המקום? הוא ישמח להתגייס ולעזור בכל צורך שיתעורר.
רשתות חברתיות ואמצעים אלקטרוניים
אמנם ככל שאנחנו הולכים ומזדקנים, כך הטכנולוגיה נראית לנו מבלבלת יותר, אבל מומחים מכל העולם לא מפסיקים להמליץ לבנות ובני הגיל השלישי להשתמש כמה שיותר בפתרונות אלקטרוניים כדי לתקשר עם יקיריהם. אימייל, פייסבוק, וואטסאפ, סקייפ – כל אלה הן דרכים מעולות להישאר בקשר עם המשפחה גם כשהם לא יכולים לבקר בתדירות גבוהה, או במקרים בהם חלק מהם גרים במרחק גדול. בנוסף, בני הגיל השלישי יכולים לבקש מהנכדים והנכדות ללמד אותם איך להשתמש בכל אלה, ובכך לייצר עוד הזדמנות לזמן איכות.
ביקורים קבועים של מסורת משפחתית
כל מפגש משפחתי הוא מבורך, אבל במקום לחכות לאירועים מיוחדים, למה שלא תהפכו אותם למסורת? אפשר ללכת על הפתרון הפשוט והמתבקש של ארוחות ערב שישי קבועות, אבל אפשר גם להיות יצירתיים יותר – בעיקר אם יש לכם תחביבים משותפים עם בני המשפחה, כמו פתירת תשבצים, האזנה משותפת לתקליטים או משחק שחמט. כך, תוכלו לקבוע מפגשים בתדירות קבועה של פעם בשבוע או פעם בשבועיים, שמיועדים למטרה ספציפית שכל בני המשפחה נהנים ממנה.
יצירת קשרים מחוץ למשפחה
למרות החשיבות של שמירת קשר הדוק עם המשפחה בגיל השלישי, חשוב גם להמשיך ולשמור על חיי חברה עצמאיים בגיל השלישי. מצב זה עוזר לשמירת יחסים טובים עם המשפחה, מכיוון שלא מתפתחת תלות רק בהם כמקור חברתי. הדיור המוגן הוא כמובן אופציה נפלאה ליצירת קשרים חדשים, אבל ישנן עוד אופציות, כמו התנדבות או השתתפות בחוגים – כל מקום בו בנות ובני הגיל השלישי יכולים לפגוש אנשים בגילם (או לא) ולייצר לעצמם רשת תמיכה גם מחוץ למשפחה.