עד 2013 נוהלה לוד על ידי ועדה קרואה-יזמים חברתיים רבים ראו בעיר הזדמנות והקימו ארגונים חברתיים. התופעה הביאה גם הנהלות של ארגונים ארציים כמו החברה למתנ"סים, מעו"ז לפיתוח מנהיגות ועוד, לעבור ללוד. כשראש העיר הנוכחי יאיר רביבו, נבחר לפני כ-8 שנים, לא רק שהתופעה לא נעלמה, אלא הארגונים אף המשיכו לפעול ביתר עוצמה, בעידודה של העירייה.
אקסלרטור לסטארט-אפים חברתיים
ליאור בניסטי הוא יזם חברתי יצירתי, אחד ממייסדי "מרכז הצעירים" של העיר והמנכ"ל שלו עד לא מזמן. גם ליאור אינו לודאי במקור: "גדלתי בנתניה והגעתי לפני קצת יותר מ-10 שנים ללוד כי ראיתי בה כר פורה ליוזמות ולרעיונות חברתיים שהיו לי. הגעתי והתאהבתי , במגוון האנושי ובפתיחות ליוזמות חברתיות. תוך כדי הקמתי פה משפחה עם שתי ילדות ואני מברך על ההחלטה שאני כאן יום יום".
מרכז הצעירים, שהוקם ב-2014 הוא אחד מהמוקדים החברתיים הפעילים ביותר בלוד. "הקמנו את המרכז כגוף המספק מענה לכל תושבי העיר שנולדו וגדלו בה - בתחומי ההשכלה, התעסוקה, היזמות והמעורבות החברתית, בהיבטים של פיתוח אישי וקהילתי", ובניסטי מדגיש "הפוטנציאל של צעירי העיר לא נופל מצעירים בערים אחרות, למרות שהם גדלו בפריפריה חברתית. זו הסיבה לכך שחייבים לחשוף אותם להזדמנויות".
"בין היתר, המרכז עורך קורס מיוחד לבוגרי תואר ראשון שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה, בו מקבלים המשתתפים ליווי של מנטורים מקרב בוגרי סיירת מטכ"ל ובעלי תפקידים בכירים במשק. מרכז הצעירים מפעיל גם מאיץ ליזמות טכנולוגית לתושבי העיר הצעירים, וביוזמתו הוקם גם מתחם העבודה 'הקליקה' המהווה בית ליזמים מקומיים בתחילת הדרך, במיוחד כאלה שרוצים לעשות שינוי בעיר", מספר בניסטי. מרכז הצעירים לקח על עצמו גם את נושא התרבות, המרכז ייסד את פסטיבל הקולנוע החברתי של לוד, ואפילו יזם פתיחה של פאב.
ליאור ז'ורנו חפץ, היא מנכ"לית 'תוצרת הארץ', ארגון העוסק בין השאר ביצירת מעורבות חברתית של סטודנטים בפריפריה . "הגעתי ללוד בתחילת אחת התוכניות הסטודנטיאליות שניסו לפני עשור להביא ללוד סטודנטים ולכוונם לעשייה "משמעותית". הייתי מהמייסדים של ארגון "איילים", שהקים כפרי סטודנטים. מצאתי בלוד קהילה, משמעות, יכולת להגשים חלומות. הייתי מהמקימות של מרוץ לוד ושוק האיכרים. תמיד כשהיה לי חלום, מצאתי בלוד פרטנרים להגשמתו".
תוצרת הארץ בניהולה של ז'ורנו חפץ, פרוסה כיום ב-13 ישובים עם יותר מ-1,000 סטודנטים מכל חלקי החברה הישראלית. הסטודנטים מקבלים במשך שנתיים מלגה בתמורה לעשייה חברתית קהילתית, מתוך מטרה לצקת משמעות לחייהם, להתחבר לסביבה. וכך ז'ורנו מציגה את תפיסתה: "אנחנו פועלים בתוך השכונות שהגדרנו כשכונות מטרה. אנחנו אמנם פרוסים בכל הארץ אבל בשבילי לוד היא הליבה".
ההצלחה של "תוצרת הארץ" בלוד באה לידי ביטוי במספרים: "מעל 50% מהבוגרים ממשיכים לגור בלוד, משתלבים בתעסוקה, בחינוך, וביוזמות עסקיות. גם הבוגרים שבחרו לעזוב את העיר ממשיכים להיות שגרירים שלה".
תיאטרון ששם את התושבים במרכז הבמה
תיאטרון לוד הוקם לפני 8 שנים על ידי פנינה רינצלר, אשר גדלה בירושלים והגיעה לעיר כדי ליצור. רינצלר מספרת: ללוד הגעתי מתל אביב, שם שיחקתי וביימתי, אחרי שהקמתי תאטרוני פרינג' בשלומי ובעכו. מצאתי פה עיר שרוויה באמנות ורציתי מקום שייתן לי שקט ושאוכל לגדול איתו".
"רצה הגורל ואחראית התרבות בעיר אמרה לי 'יאללה, תקימי תיאטרון', ומנהלת מתנ"ס שיקגו, פאתן אלזינאתי אפשרה לי לפעול בחלל המתנ"ס, שהיה לפני שיפוצים כך שהמונח 'לגדול עם המקום' קיבל משמעות נוספת. אל החלל הנוכחי התיאטרון הגיע לפני 3 שנים. "מדובר בסניף תנועת הנוער עזרא אליו הלך ראש העיר בילדותו, כך שיש לו סנטימנטים למקום וזה לא מובן מאליו שנתנו לנו להשתמש בו".
התיאטרון מורכב מאנסמבל מקצועי של בוגרי בתי ספר למשחק שמעלים הפקות ומנחים את הקבוצות הקהילתיות, וקבוצה של תיאטרון קהילתי שבנויה מתושבי העיר, "החל ממנהל בית ספר ועד עובדת משק בית – כולם מגיעים כדי להגיד את הדברים שלהם בצורה אומנותית", אומרת רינצלר. בנוסף, קיימות קבוצות של נוער וילדים, קבוצה של ילדים עם צרכים מיוחדים וקבוצות של נשים ונערות ערביות.
האנסמבל המקצועי עובד על חומרים שמגיעים מתוך הקהילה, כדי להגיע ליצירה מקורית משלו. "בעבודה על היצירה האחרונה, 'זבנג וגמרנו', העוסק במעגל האלימות, פגשנו נשים מהעיר, גברים בבתי המשפט", מספרת רינצלר. בקבוצה הקהילתית, המשתתפים מציפים את מה חשוב להם להגיד על העיר. חלק מתהליך היצירה כולל יציאה אל הרחוב, כדי לאסוף חומרים וגם לתת למי שלא נכנס להצגות את היכולת לחוות אותו.
רינצלר מדגישה: "אנחנו מציגים גם את הדברים הטובים - באמצעות דיאלוג מאוד נוקב בין התושבים, מראים שיש דברים טעוני שיפור ויש דברים שאפשר להעריך אותם. אנחנו מציגים את הכל על הבמה".
התיאטרון הוא גם חלק בלתי נפרד מפסטיבל 'לוד במזרח'. "עבור הפסטיבל יצרנו יצירות משמעותיות מאוד בפן החברתי, כמו 'אסירי תודה' על יוצאי צפון אפריקה בזמן השואה, או הצגה על המעברות וההשלכות שלהן עד היום", אומר רינצלר. "מאוד חשוב לנו שתהיה אמירה, בכל הקבוצות. שהקהל יקבל משהו לחשוב עליו".
דיאלוג הוא הדרך היעילה לפתרון בעיות בקהילה
יסכה ברדה היא מנהלת 'המרכז לגישור ודיאלוג בקהילה של לוד', הפועל תחת ה"מחלקה לשירותי קהילה" באגף לשילוב חברתי של העירייה. ברדה, בוגרת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית קהילתית, נשואה ואמא ל-3, מספרת: "הגעתי ללוד משום שחיפשתי עיר במרכז הארץ שנותרה בה קהילתיות מסוימת והטרוגניות – ובלוד מצאתי את הכל.
"אנחנו מתעסקים ב-3 תחומים עיקריים שמשלימים אחד את השני: יישוב סכסוכים פרטניים, הטמעת שפת הגישור והדיאלוג, והקמה וקידום של תוכניות ופרויקטים חברתיים וקהילתיים שהמהות שלהם היא חיבור בין אוכלוסיות, קהילות ותושבים, לצד חיבור בין תושבים לרשות המקומית. המטרה היא לייצר כמה שיותר מרחבים של שיח".
אחת מהדוגמאות לפעילות המרכז היא בניית הסכמות בבתים משותפים. "אנחנו יכולים להיכנס לבניין אחרי שקיבלנו פנייה מאחד הדיירים", מספרת ברדה, "הפעולה יכולה להיות ב-3 הזירות: אחרי היכרות ושיחות יכול להיות שנגלה שצריך ליישב סכסוך ספציפי בין שני שכנים ולהביא אותם להליך של גישור. ברמה השניה, נכנס את הדיירים יחד ונקנה להם כלים לניהול שיח משותף, כמו דרכים לניהול ישיבות דיירים. ברמה השלישית וארוכת הטווח, אנחנו מיישמים תוכניות להפיכת הדיירים לקהילה"
יש מקום לכל הקהילות בכל המגזרים
בניסטי אומר כי "מרכז הצעירים פועל בקרב כל האוכלוסיות והמגזרים ללא הבדל דת. לכולם יש מקום במרכז" והוא מפרט: "כל התוכניות מיועדות לקהל מעורב מבחינת מגזרים, ובמקרה שאנחנו מזהים צורך, אנחנו פותחים תוכניות ייעודיות לקהלים ספציפיים כמו: קורסי פסיכומטרי בערבית, פעילות ייחודית לנשים ערביות, כמו גם פעילות לנשים חרדיות".
רינצלר מדגישה כי "באנו לעשות תיאטרון, בלי דגל של תיאטרון יהודי-ערבי. יש תקופות בהן יש לנו משתתפים ערבים, ולפעמים אין - אנחנו פתוחים תמיד לכולם. הקול הקורא שלנו מופץ בעברית ובערבית. בהפקות אנחנו משמיעים רק את הקול האותנטי המשתתפים - אני לא אשחק ערביה רק כדי להשמיע את הקול של האוכלוסייה הערבית".
"האירועים האחרונים אמנם היו מורכבים וקשים לכולם", מודה ברדה ומוסיפה: "אך המשותף לכל הפעילים והתושבים שאנחנו עובדים מולם הוא הרצון למצוא את המאחד, את החיבור. אנחנו ממשיכים לדבוק באמונה שהדברים אכן אפשריים!"