ב-7 באוקטובר 2023 ישראל מצאה עצמה בעיצומה של מתקפת טרור אלימה שגרמה לזעזוע עמוק בעוטף עזה ובאזורים נוספים. הפגיעה לא הייתה רק פיזית, אלא התרחשה גם במישור הנפשי והחברתי, כאשר אלפי משפחות התמודדו עם אובדן, פציעות, וטראומה נפשית קשה. מאז, תושבי עוטף עזה והנגב המערבי ניצבים מול אתגר אדיר – שיקום חייהם, קהילותיהם, והתשתיות סביבם.
שיקום מסוג כזה דורש תמיכה ארוכת טווח שמעבר לפעולות חירום מיידיות. לשם כך נדרשות תשתיות חינוכיות, כלכליות, ותעסוקתיות שיעזרו להבטיח את חוסן האזור גם בעתיד. מתוך תפיסה זו נוסדה ביוזמת בנק הפועלים ב-12 באוקטובר – חמישה ימים בלבד מפרוץ המלחמה - קרן "פועלים לתקומה". מדובר בקרן האזרחית-עסקית הגדולה ביותר שפועלת כיום במדינת ישראל, עם תקציב של 100 מיליון שקל. באמצעות הקרן, בנק הפועלים מבקש לסייע לתושבים ולכוחות הביטחון שנפגעו תוך דגש על שיקום חברתי, עסקי וקהילתי.
"לא רק תורמים כסף, אלא יוצרים תשתיות לעתיד טוב יותר"
קרן מזור, יועצת ליו"ר בנק הפועלים ודירקטורית בקרן פועלים לתקומה, היא אחת הדמויות המובילות מאחורי היוזמה. "מיום הקמת הקרן, אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם ראשי מועצות, קיבוצים וערים באזור העוטף", היא מספרת. "היה ברור לנו שפתרונות לטווח הקצר לא יספיקו – הצורך העיקרי יגיע בטווח הבינוני והארוך".
מזור מדגישה את הגישה הייחודית של הקרן, המבוססת על הקשבה לצרכי התושבים ושיתוף פעולה צמוד עם קהילות העוטף. "הקרן לא באה להחליט מה צריך לעשות, אלא להקשיב לצרכים מהשטח", היא מסבירה. "אין מקשה אחת של תושבי העוטף – יש קיבוצים, מושבים, ערים, והמצב הכלכלי שונה מאוד בין יישוב ליישוב. אנחנו מקפידים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם כל אחד מהיישובים על פי צרכיו הייחודיים".
בנוסף, מזור מציינת את המעורבות העמוקה של הקרן בפרויקטים חינוכיים. "מעל 40% מתקציב הקרן כבר הוקדש לפרויקטים חינוכיים בעוטף", היא מפרטת. "התחלנו לפעול מגילאי הגן ועד לנוער בסיכון, כולל פרויקטים בתחום החינוך הלא פורמלי, במטרה לסייע לדור הצעיר שיוביל את האזור לעתיד טוב יותר". לצד זאת, מציינת מזור, הקרן הקימה פנימיות חקלאיות באזור הנגב, ומחזקת תוכניות חינוכיות שמטרתן לפתח כישורי מנהיגות בקרב הנוער. "אנחנו לא רק תורמים כסף, אלא יוצרים תשתיות אמיתיות שיבטיחו עתיד טוב יותר לתושבי האזור – שנים קדימה. זהו מסע מתמשך, ואנחנו מחויבים לו לאורך שנים".
ברוח המטרות המרכזיות של הקרן, כבר בחודשים הראשונים התעצבו שני פרויקטים משמעותיים: שיתוף הפעולה עם מכללת ספיר ופרויקט השיקום של אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל. שני פרויקטים אלה משקפים את ההבנה כי שיקום כוללני חייב לכלול התמקדות בצמיחה כלכלית וחינוכית מצד אחד, ותמיכה מקיפה בפצועי צה"ל וכוחות הביטחון מצד שני.
מכללת ספיר כמנוע צמיחה אזורי
מכללת ספיר, המוסד האקדמי היחיד בעוטף עזה והנגב המערבי, ממלאת תפקיד מכריע בתהליך השיקום האזורי. במכללה לומדים כ-8,000 סטודנטים, והיא מהווה המעסיק הגדול ביותר באזור, עם מעל 1,300 עובדים. פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה, מתאר את מכללת ספיר כמנוע צמיחה אזורי חשוב, המספק לא רק השכלה, אלא גם תשתית לחיים קהילתיים וכלכליים ברי קיימא.
לדברי קידר, הקרן זיהתה את המכללה כמרכז שיכול להוות מנוע החלמה לתושבי האזור, ולכן היא תומכת בפיתוח ויישום תוכנית לימודים תלת שנתית ייחודית שתתמקד בחקר האתגרים האזוריים ובפיתוח פתרונות יזמיים להתמודדות עמם. "הקרן זיהתה בספיר עוגן מרכזי של האזור", הוא מסביר. "המכללה מהווה מקום שמשפיע על התושבים באופן רחב, בכך שהיא מושכת צעירים מכל רחבי הארץ, תורמת לפיתוח כלכלי, תרבותי וחברתי של האזור, ומסייעת בשיקום האזור לאחר המלחמה".
התוכנית, בתמיכת קרן פועלים לתקומה, כוללת שלושה צירים מרכזיים: פדגוגיה חדשנית מכוונת אזור, מוקד חדשנות ויזמות, ותוכנית קריירה ותעסוקה. מטרתה היא לא רק להעניק לסטודנטים כלים פרקטיים ללימודים, אלא גם לשלב אותם בפרויקטים בקהילות, ובכך לחזק את הקשרים בין האקדמיה לתושבים.
שיקום פצועי צה"ל: מבתי החולים לשילוב בקהילה
החלק השני של המהלך האסטרטגי מתמקד בשיקום פצועי צה"ל ולוחמי כוחות הביטחון שנפגעו במלחמת חרבות ברזל. לירון שגיא, מנהלת אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, מתארת את היוזמה כמשמעותית וחשובה לא רק לפצועים עצמם, אלא גם לחברה הישראלית כולה.
שגיא מציינת כי "המלחמה הותירה אחריה אלפי פצועים, חלקם עם פציעות חמורות בגוף ובנפש". לפי נתוני משרד הביטחון ואגף השיקום, למעלה מ-13 אלף חיילים פונו לבתי החולים במהלך הלחימה. כ-6,000 מהם כבר נמצאים תחת טיפול של אגף השיקום, ויותר מ-20% מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. התחזיות מצביעות על כך שעד סוף 2024 יגיע מספר הפצועים שיבקשו הכרה לכ-20 אלף. רבים מהם יתמודדו עם פגיעות בגוף ובנפש כאחד.
השיקום שלהם כולל שלושה שלבים מרכזיים: השלב הראשון הוא תמיכה כלכלית מיידית – מענקים של 4,000 שקל ניתנים לפצועים שנמצאים בשיקום ממושך ולבני משפחותיהם, שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות הפציעה. "עד כה סייענו למאות פצועים דרך המענקים", מספרת שגיא; השלב השני הוא שילוב הפצועים בבתי הלוחם ברחבי הארץ, בהם הפצועים מקבלים ליווי צמוד ותוכניות שיקום מותאמות אישית.
השלב השלישי, אשר שגיא מדגישה כמהותי, הוא תוכנית "חישוב מסלול מחדש" – תוכנית הכוללת ייעוץ והשמה תעסוקתית, במטרה לעזור לפצועים לחזור לחיים מלאים בקהילה הישראלית. "שיקום אמיתי של הפצועים לא יכול להיות שיקום מלא בלי שהם יחזרו לחיות חיים מלאים בחברה הישראלית. התוכנית שלנו מסייעת לפצועים לקבל הכשרה מקצועית, לחזור למעגל העבודה, ולהשתלב מחדש בחברה".
מגיל הרך עד הגיוס: כך בונים את דור העתיד
בהתאם לתפיסה של שיקום לטווח ארוך, הקרן תומכת במגוון פעילויות חינוכיות שמקיפות את כלל הגילאים – מגיל גן עד לסיום בית הספר – ובזיקה לקהילות. כך למשל, הקרן תומכת בהקמה של מרכזי למידה חדשניים לגיל הרך באופקים ובהקמה של ארבע מכינות קדם צבאיות ביישובי העוטף (במסגרת תוכנית 11 הנקודות של מועצת המכינות הקדם צבאיות). בשיתוף פעולה עם "קרן ירוחם החדשה", הקרן תומכת במרכזי למידה חדשים להוראה מתקנת שנועדו לאפשר לתלמידי העוטף לסגור את פערי הלמידה שנוצר עקב המלחמה .
ענף החקלאות בעוטף עזה והנגב המערבי נפגע אנושות ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה: 89% מהמשקים באזור דיווחו על פגיעה בעקבות המלחמה, כש-19% מהם עצרו פעילות לחלוטין. הפנימייה החקלאית של רשת "אדם ואדמה" בחסות קרן פועלים לתקומה, שתומכת ברת, הוא המיזם החדש הראשון שמוקם באזור עוטף עזה והנגב המערבי לאחר 7 באוקטובר. הוא מסמל את שיקום האזור והצמיחה המחודשת שלו, ונועד בין היתר למשוך משפחות חדשות ולחדש את ההתיישבות בעוטף.
הקרן תומכת גם בפרויקט מכולות חוסן בעיר אופקים הכוללת הסבת מכולות למרחבי טיפול ייחודיים וחדשניים שייתנו מענה רגשי, לימודי וחברתי במרכז מישור הגפן שבעיר אופקים. המרחבים יאפשרו פעילות טיפולית אקטיבית באמצעות פעילויות כמו בישול, יוגה טיפולית, קרב מגע, נגריה ועוד.
פעילות קרן פועלים לתקומה רחוקה מלהסתיים. גם חודשים לאחר המלחמה, הקרן ממשיכה להשקיע במגוון פרויקטים שיבטיחו את חוסנם של תושבי העוטף והנגב המערבי, תוך שימת דגש על צרכים אזוריים, כלכליים, וחברתיים. החזון של הקרן הוא להבטיח שיקום כולל וארוך טווח, מתוך מחשבה על העתיד, ועל כן הפרויקטים אותם היא מקדמת אינם חד-פעמיים, אלא תשתיות עומק שיוסיפו להשפיע על האזור.
"אנחנו מבינים שהשיקום הוא תהליך מתמשך שצפוי להימשך שנים, והעבודה שלנו רק התחילה", מתארת מזור. "בעזרת שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות, השקעה בפרויקטים חינוכיים ותשתיתיים, ותמיכה בפצועי צה"ל, אנחנו פועלים לבנות עתיד בטוח ויציב יותר לכל תושבי האזור".