דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה האחרונה העביר ביקורת קשה על פעילות מערכת אכיפה בחוק בכלל, והמשטרה בפרט בתחום פשיעת הסייבר. הדו"ח מתייחס למחסור בכוח אדם בעל כישורים מותאמים ולמחסור בידע מקצועי ואקדמי מהימן הקשור לזיהוי ולדרכי התמודדות עם פשיעה זו. המחסור הגדול בכוח אדם הפך את המקצוע לאחד המבוקשים ביותר בשוק התעסוקה, ובוגרי הקרימינולוגיה המתמחים בפשיעת סייבר נכנסים לשוק זה עם מומחיות הכוללת ידע וכלים ייחודיים שמשלימים ומדייקים את עבודת אנשי הטכנולוגיה.
"פשיעת סייבר הפכה לאחד מסוגי הפשיעה המאתגרים ביותר עבור משטרת ישראל וגורמי אכיפת החוק, שעד היום עיקר הכשרתם ועבודתם כנגד גורמי הפשיעה התבצעה במרחב העירוני", מסבירה הקרימינולוגית ד"ר חגית תורג'מן שעומדת בראש התוכנית היחידה בישראל של לימודי קרימינולוגיה עם התמחות בפשיעת סייבר במכללה האקדמית גליל מערבי. "אנחנו מציעים מסלול הכשרה אקדמי היחידי מסוגו בארץ שנועד לספק פתרון לבעיה".
במה שונה פשיעת סייבר לעומת עבריינות רגילה?
"פשיעת סייבר על גווניה השונים מתרחשת במרחב הדיגיטלי, אבל חשוב להבין כי העבריינים שמבצעים אותה הם קודם כל בני אדם, לכן הגורמים והמניעים לפשיעה אינם טמונים בטכנולוגיה, אלא באנשים שמשתמשים בכישורים הטכנולוגיים שלהם באופן עברייני".
איך הדבר בא לידי ביטוי ואיך ומה הדרכים להתמודדות עם התופעה?
"עבריינות סייבר באה לידי ביטוי בפריצת חשבונות בנק, סחר בסמים או בנשק, פדופיליה, סחר בזהויות גנובות, פגיעה בסמלי שלטון, ועוד. לוחמי הסייבר שעובדים בארגונים השונים הם אמנם מומחים במחשבים, אבל אין להם הבנה במאפיינים של עולם הפשע. לכן, עוד לפני שניגשים לעבודה הטכנולוגית, עלינו לאבחן את המאפיינים האישיים והחברתיים של עברייני הסייבר שמבצעים אותם וזאת המומחיות של הבוגרים שלנו שיש בידיהם את כל הידע הנדרש כדי לסייע ליחידות הסייבר השונות לדייק את עבודתן".
האם הכניסה של תחום פשיעת הסייבר השפיעה על אופן הפעולה של רשויות החוק ועל ההכשרה המקצועית של גורמי האכיפה השונים?
"התשובה היא כן באופן חד משמעי. אם בעבר גורמי האכיפה השונים במשטרה, בפרקליטות ובארגונים נוספים היו צריכים לפתח כישורי תקשורת בינאישיים שמבוססים על מפגשים פנים מול פנים בחדרי חקירות עם העבריינים וקורבנות הפשיעה, הרי שבשנים האחרונות קרימינולוגים וגורמי אכיפת החוק מתמודדים עם מציאות עבריינית חדשה, מתוחכמת, חמקמקה ואינה גלויה לעין. מסיבה זו עבריינות סייבר תופסת בשנים אחרונות מקום מרכזי מאוד בקרב ארגוני הפשיעה, בקרב גורמים לאומניים החותרים להסתה ומרד, בקרב עברייני צווארון לבן ובקרב אחרים שהאנונימיות נותנת להם כוח. פשיעה במרחב הדיגיטלי היא תחום עם מורכבויות ואתגרים חסרי תקדים שמקשים מאוד על גורמי האכיפה ומצריכים התאמות בלתי פוסקות למציאות המשתנה, לכן הקרימינולוגיה הפכה לתחום מבוקש והכרחי כל כך".
מה תפקידם של אנשי הסייבר בעולם החדש שנוצר?
"המשימות של אנשי המחשבים בעולם הסייבר כוללות, בין היתר, זיהוי פרצות ברשת הדיגיטלית ובניית מערכות הגנה שמגנות מפני מתקפות סייבר. העובדה שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר, לא מאפשרת בניית מערכות ממוחשבות שמוגנות באופן הרמטי, ולכן חשוב מאוד לדעת לאפיין את דפוס ההתנהגות של אותם עברייני רשת שמנצלים את הפרצות או יוצרים אותן לטובת ביצוע העבירות".
כיצד נעשה היום חקר עבריינות סייבר?
"כדי לעקוב אחרי עברייני סייבר אנחנו חייבים להבין מה מניע ומה יכול להרתיע אותם. זה נדרש כדי להתאים את מערכות המיגון למאפייני האישיות של העבריינים. אנחנו צריכים גם לחקור ולהבין את דפוסי ההתנהגות שלהם, ובכך לסייע בטיפול יסודי בתופעה. טיפול בטכנולוגיה בלבד מבלי להכיר את העבריינים הוא כמו טיפול בנשק שמחזיק העבריין ולא בעבריין – כשהוא נלקח ממנו, הוא מוצא אחר".
איזו פעולה ננקטת על מנת לאתר חשבונות מזויפים והתערבות זדונית של בוטים ברשתות החברתיות?
"בשנים האחרונות פייסבוק וטוויטר סגרו מיליוני חשבונות שחשודים כמזויפים, אך על כל חשבון שנסגר צצים אחרים כפטריות אחר הגשם. חשוב לזכור שאת החשבונות המזויפים ואת הבוטים יצרו אנשים עם מטרות וכוונות מאוד ברורות. תגובה שהיא מותאמת לסוג האנשים שמנצלים את הרשתות לטובתם האישית, הכלכלית או החברתית מרתיעה יותר מאשר הקמת מחסומים וירטואליים".
באיזה אופן פועלים הקרימינולוגים של היום?
"קרימינולוגים שעוסקים בחקר הפשיעה מחזיקים בידע סוציולוגי, פסיכולוגי ביולוגי ומשפטי, ותורמים מהמומחיות שלהם לבניית אסטרטגיות יעילות לטיפול, מניעה ושיקום. הם משקיעים חלק ניכר מהמחקר שלהם בזיהוי סוגי פשיעה, תוך התמקדות במאפייניהם, בסיבותיהם, בתוצאותיהם ובאסטרטגיות התגובה היעילות כלפיהם. גישה זו מסייעת לקרימינולוגים להפגיש מאות סוגי התנהגויות בתוך קטגוריות פשע ספציפיות במאמץ לזהות דפוסי פשיעה ולפתח אסטרטגיות התמודדות מותאמות. למעשה, קרימינולוגים משמשים כיום כרופאים שמאבחנים את דפוסי ההתנהגות של עברייני הרשת".
מהו האתגר הגדול ביותר העומד כיום בפני מערכת אכיפת החוק?
”האתגרים קשורים למחסור רוחבי באסטרטגיות שיטור שמותאמות לאכיפת פשיעת סייבר. אסטרטגיות אלו יכולות לשמש ככלי סיוע מרכזי לשוטרי הבילוש ולחוקרי המשטרה לזהות מצבי פשיעה בעלי אפיונים דיגיטליים, לאבטח אותם ולהתחיל בהליכי חקירה בסיוע של קרימינולוגים שמהווים חלק מצוות החקירה. בהמשך לכך, הכשרה של תובעים ושופטים בבתי משפט השלום והמחוזי יכולה להגביר את הבנתם בסוג הפשיעה המסוים ולהוביל ליישום מדיניות ענישה מותאמת ואחידה".
כיצד הקרימינולוגים מטפלים בפשיעת סייבר?
"השאלות איתן מתמודדת הקרימינולוגיה בכל הנוגע לטיפול בפשעי סייבר הן, האם מדובר בסוג חדש של פשיעה או מדובר באותן עבירות שהיו מתבצעות בעבר ברחובות, אך רק הזירה היא שהשתנתה. שאלות נוספות הן האם אותם עבריינים מבצעים עבירות דומות במרחב הפיסי ובמרחב המקוון, או שמא מדובר בעבריינים שונים עם מאפיינים, כישורים וסיבות שונות לפשיעה? האם יש זליגה של פשיעה מהמרחב המקוון למרחב הפיסי וההפך או שאין קשר בין העבירות? המענה לשאלות האלה מעשיר במידה רבה את הידע המקצועי ובהמשך את ארגז הכלים שמצוי בידי גורמי אכיפת החוק".
מה עלול לשבש את עבודתם?
"ניקח למשל את דוגמת עבירות הצווארון הלבן, יש היום הזדמנויות חדשות להשתמש בטכנולוגיית המחשב כדי לבצע עבירות צווארון לבן בארגונים ממשלתיים ופרטיים, ואנשים שבעבר לא היו חולמים לעבור על החוק במקום עבודתם, נכנעים להזדמנויות הקלות לבצע מעילה על ידי לחיצה על מקש ומרחיבים את מעגל הפשיעה וסוג העבריינים המעורבים בה התעלמות מהחפיפה הקיימת בין פשעי סייבר לפשעי צווארון לבן מגבילה באופן משמעותי את היכולת שלנו להבין את שני סוגי הפשיעה בעידן הטכנולוגי המפותח ומצמצמת את ההתמקדות של המשטרה בעבירות צווארון לבן המסורתיות דוגמת מרמה, שוחד והלבנת הון. ".
האם גם ארגוני פשיעה משתמשים במרחב המקוון?
"ארגוני פשע משתמשים במרחב הדיגיטלי כפלטפורמה נוחה לתכנון והוצאה לפועל של עבירות כגון סחר בסמים, בנשק או בבני אדם, הפעלת רוצחים שכירים, ועוד".
איפה עוד אנחנו מוצאים היום את החיבור בין הפשיעה למרחב הדיגיטלי?
"דוגמאות נוספות לקשר הזה אפשר לראות בהסתה לאירועי אלימות, בהתארגנות להתפרעויות ובהסתה לטרור לאומני ופלילי. חלק לא מבוטל מההסתה לאלימות מתחילה ברשתות החברתיות ומשם מדרדרת לאלימות ברחובות. האנונימיות חסרת הגבולות שהמרחב הדיגיטלי מאפשר, מקצינה את ממדי ההסתה ומאפשרת לדמויות מפתח בקהילות שונות לארגן מהומות, לשלוח מפגעים ולתכנן חיסולים ממוקדים בקלות רבה יותר ממה שניתן היה בעבר. שוב, ראוי לציין שבעוד שהרשתות החברתיות והמרחב המקוון מהווים קרקע פורייה שמאפשרת צמיחה והקצנה של פעולות עברייניות, מי שעומד מאחורי אירועי פשיעה אלו הם בני אדם ולא טכנולוגיה והדרך להתמודד איתם היא הבנת הגורם האנושי שבפשיעה זו".
לפרטים נוספים על לימודי קרימינולוגיה עם התמחות בפשיעת סייבר במכללה האקדמית גליל מערבי לחצו כאן.