ראש השנה הוא חג אופטימי של התחדשות והתכנסות בחיק המשפחה, אבל בכל שנה הוא מלווה גם בחשיפה של נתונים מדאיגים על מצבם של ניצולי השואה שחיים בישראל. נכון למאי 2020, חיים בארץ 192 אלף ניצולי שואה - רבע מתוכם חיים מתחת לקו העוני ו-47 אלף מתוכם חיים באי ביטחון תזונתי. בכל חודש מתים כאלף ניצולי שואה.
״בשואה הייתי מאוד רעב כל הזמן״, מספר יוסף שולט, ניצול שואה בן 90. ״נולדתי בהונגריה והייתי בגטו בבודפשט. זה היה נורא. לא נתנו אוכל, אז בלילה ברחנו לכל מיני מכולות שהיו מחוץ לגטו. בבוקר מוקדם, לפני שבעל הבית בא, גנבנו את הלחם והעברנו להורים ולאנשים אחרים. בסוף המלחמה הגענו לבית שלנו אבל מישהו אחר גר שם ולא יכולנו להוציא אותו. אז כבר ידעתי שאני עוזב, כי לא היה לנו מה לאכול. אספו את הילדים שנבוא לפלשתינה. מה שלא סיפרו לנו זה על מלחמת השחרור. נסענו כולנו ליפו, התנדבנו לחיל האוויר, חיינו את זה״.
יוסף הוא אחד מנתמכי תוכנית ״סיוע לחיים״ של ארגון לתת. התוכנית פותחה במטרה להוביל לשיפור איכות חייהם ולהקלה מיידית על מצוקתם של 1,100 ניצולי שואה נזקקים, בכל רחבי הארץ. התוכנית מעניקה לניצולים חבילת סיוע הוליסטית הנוגעת בכל תחומי החיים, בדגש מיוחד על התאמת והנגשת הסיוע עד לביתם. המתנדבים של לתת מבקרים בבתי הניצולים, מארחים להם חברה, עוזרים להם בתיקונים ביתיים וכמובן דואגים לסיוע במזון.
"זו הייתה התאהבות שאי אפשר להסביר אותה"
יוסף מקבל מלתת חבילות מזון באופן קבוע ובנוסף, מגיעה אליו הביתה המתנדבת מעיין כהן כבר שלוש שנים. ״כשהתקשרתי ללתת ורציתי להתנדב, רציתי לעשות קניות, לבשל, לשפץ, אבל פה זה לא היה הסיפור״, מספרת מעיין על תחילת הקשר המיוחד הזה. ״אמרו לי שיש ניצול שואה שצריך לדבר. זו הייתה התאהבות שאי אפשר להסביר אותה. אפשר לדבר עם יוסף על הכל, הוא מטמיע בך מעין שלווה. גם כשהוא מספר את הסיפור שלו, הוא לוקח את זה למקום אופטימי, חיובי, ואני מקבלת הרבה יותר ממנו - לקום בבוקר ולדעת שיש לי מטרה, שיש מישהו שמחכה לי, שהשארתי איזשהו חותם קטן בעולם, גם אם זה רק אצלו. איבדתי את שני הסבים שלי, ויש לי סבא שלישי״. ״היה חסר לי שמישהו יהיה איתי, ולתת נתנו לי גם את מעיין וגם את החבילה. מהחבילה של לתת אני חי כל פעם חודש״, אומר יוסף.
מלבד הקשיים השוטפים, כמובן שגם משבר הקורונה מביא איתו קשיים חדשים עבור ניצולי השואה, וגם במקרה הזה, הסיוע של לתת מאפשר ליוסף להפיג את הבדידות, שהיא בעיה אוניברסלית בזמן הריחוק החברתי. ״בתקופת הקורונה אני או ישן או יושב בבית״, אומר יוסף. ״אני גם יוצא, הולך פעמיים בשבוע ברגל. כשהיה סגר מלא הייתי בבית, אבל מעבירים לי בכל חודש את ארגז הסיוע, זה מצוין. אני גם פוגש את מעיין בתקופה הזאת ויש לי מטפלת 24 שעות ביממה בגלל שקשה לי ללכת. אבל ראש השנה זה בעייתי, אני לא יודע איפה אני אהיה. בפסח ישבנו רק אני והמטפלת״.
אחת הדרכים לעזור לניצולי השואה - לא רק בתקופת החגים אלא כל השנה - היא דרך סיוע לתוכנית ״סיוע לחיים״. אנחנו מזמינים גם אתכם לקחת חלק בפרויקט החשוב שמעניק מזון ותמיכה לאלה שהכי זקוקים לכך. לתרומות דרך אתר לתת לחצו כאן או התקשרו 6833*.