קהילת חלאסרטן תומכת ומחברת אלפי צעירות וצעירים בגילאי 44-18, חולים ומחלימים מסרטן, ומספקת רשת תמיכה 24/7 לכל תחומי החיים שנפגעים מהמחלה. בצל המלחמה, הקימה העמותה חמ"ל חוסן המספק לחולים מיישובי העוטף והצפון מגוון טיפולים נפשיים מותאמים. בנוסף, החולים והמחלימים מובילים מגוון פעילויות ותוכניות עבור חולים צעירים, חברי הקהילה.
בתקופה מורכבת זו, ישנם צעירים חולים ומחלימים מאזורי מלחמה אשר פונו או התפנו מבתיהם ואף כאלה שמשרתים בצבא או התגייסו למילואים ומתמודדים עם אתגרים כפולים ומכופלים. במקביל, לצד התרומה שלהם למדינה או שינוי מקום מגוריהם, הם מובילים את העשייה של העמותה, מלווים ומחזקים חולים צעירים חדשים מהניסיון האישי שלהם.
"אמנם אני לא קרבי אבל נמצא בחזית"
אסף סלומון, בן 38 מירושלים, החלים מסרטן, נשוי עם ארבעה ילדים, התגייס בחודשים האחרונים למילואים ועם הזמן מצא את עצמו בעיצומה של המלחמה מסייע לצה"ל בהסברה לגופי תקשורת זרים. "מה שלמדתי זה שאפשר לשאול הרבה פעמים 'למה' ולהיתקע. הכי חשוב זה להתמקד בשאלה -'מה אני עושה עם זה?'", הוא מספר. "זה המוטו שלי בהתמודדות עם הסרטן וזה מה שעזר ועוזר לי להתמודד עם החוויות הלא פשוטות של המלחמה".
את חלאסרטן אסף הכיר כשהחלים. מאז, הוא השתלב בפעילות של העמותה כמלווה של חולים צעירים. "תוך כדי הליווי נדהמתי לגלות עד כמה החוויה שחוויתי והאתגרים שהיו לאורך הדרך משותפים לכל כך הרבה צעירים שנמצאים בסיטואציה דומה - מלהתמודד עם זוגיות ועבודה ועד עם הצד המנטלי. כשאני עברתי את כל זה חשבתי שזה רק אני", הוא משתף. לפני כשנתיים, במסגרת קמפיין #זמן אשך של העמותה להעלאת המודעות לסרטן האשך, הוא הוביל את המהלכים להעלאת המודעות והתראיין בנושא היכן שצריך. לדבריו, "היו שחששו להיחשף, אבל אני התראיינתי, הרגשתי שחשוב לדבר ולהעלות את המודעות לבדיקה, מדובר בסרטן השכיח ביותר בגברים צעירים, עם סיכויי ריפוי גבוהים מאוד. אז כדאי שמישהו ידבר על זה".
בשנת 2014, במבצע "צוק איתן", אסף רצה להיכנס לעזה יחד עם חבריו ליחידה אבל זה לא היה ריאלי כי היה בטיפולים. בחודשים האחרונים, הוא משתף לא מעט על חוויותיו מהמילואים מהמלחמה הנוכחית, בין היתר לאור העובדה שהוא לא היה חייב להתגייס אבל בחר להתנדב. באחד הטקסטים שעלו באתר העמותה הוא כתב: "לפני שנה מצאתי לי תפקיד הרבה יותר מתאים. אני ביחידה חדשה בחזית בתפקיד שתפור למידותיי. היחידה שלי לקחה חלק בסריקות של חילוץ גופות וממצאים. אני כן מרגיש צביטה מידי פעם שהחברים הקרביים שלי נמצאים כעת בעזה, אבל אני יודע שהעבודה כאן חשובה ורגשות אשם הן חלק מהמשחק, ולא משנה מה הייתי עושה".
"צבא זה דבר שואב"
אלמז אגוצאו, בת 34 מאופקים, אובחנה בזמן שירותה הצבאי עם סרטן לימפומה. כשהייתה בשירות קבע, היא עברה השתלת מח עצם שנמשכה כשלושה חודשים, ולא יכלה להשתתף בלחימה. לאחר כשנה של החלמה היא חזרה לשרת ולאחר מכן בחרה להמשיך ולהגשים את עצמה בתחום קידום הבריאות. לאחרונה היא סיימה תואר ראשון בניהול מערכות בריאות.
כיום, אלמז קצינה במילואים וגם יועצת בחלאסרטן לענייני צבא. במסגרת התפקיד, היא מסייעת לחיילים וחיילות שמתמודדים עם המחלה בזמן השירות. היא עצמה נאלצה להתמודד כמעט לבד מול הביורוקרטיה הסבוכה והיום היא מנסה לחסוך זאת למאות חולים שמגיעים להתייעץ איתה. "הייתי המון זמן בפינג פונג בין משרד הביטחון לביטוח לאומי, ומול יותר מדי גופים שהיו אמורים לסייע לי", נזכרת אלמז. "הייתי צריכה לא רק לנהל את המחלה, אלא גם להתנהל תוך כדי עם מספר גופים מסורבלים בלי שום הנגשה. כיום אני משתדלת להנגיש את כל הידע שצברתי ולעזור לצעירים אחרים לממש את כל הזכויות שמגיעות להם".
באילו אתגרים נתקלים חיילים חולים בסרטן בתקופת המלחמה?
"מעבר להתעסקות עם בירוקרטיה, בפן הרגשי זה אף פעם לא היה קל ובטח שלא עכשיו. חייל.ת צעיר.ה שמעבר להתמודדות עם המחלה, גם צריכ.ה פתאום להתמודד עם תחושת בדידות אחרי שהתרגל להיות בסביבת אנשים כל הזמן. כאשר צעיר פונה אלי אני קודם כל מסבירה לו כמה חשוב שיתמקד במחלה, בטיפול, בהחלמה, בהתאוששות. לא להיות סופרמנים. צבא זה דבר שואב, אי אפשר הכול ביחד.
"חיילים שגילו להם סרטן מבקשים אחרי זמן מה לחזור לשרת בצבא, ויש כאלה שרוצים תפקיד קרבי מאתגר - מה שלא תמיד ריאלי. אני נמצאת עבורם כדי להנגיש להם את כל האפשרויות, במטרה למצוא להם תפקיד מותאם ומספק. אחרי ה-7 באוקטובר, נוצר צורך משמעותי בכוח אדם והיום צה״ל יודע למצוא תפקיד לכל אחד ואחת".
"תרפיה שעוזרת לי לחזור ולסמוך על הגוף שלי"
בלה גורמן, בת 39 מכפר בלום, התפנתה מהקיבוץ לפני כשנה עם בעלה ושלושת ילדיה ולפני מספר חודשים הם העתיקו את החיים שלהם להרצליה. "ב-8 לאוקטובר ארזנו ועברנו לגור אצל ההורים שלי בנוף הגליל למשך חודש וחצי. היינו כולנו בדירה קטנה והיה מאוד קשה", היא מספרת. "משם עברנו לעוד חודש וחצי ליחידת דיור בקיבוץ חפציבה אבל היינו די תקועים, לא היה מה לעשות שם אז החלטנו לעבור למרכז".
גורמן החלימה לפני כשלוש שנים מסרטן הלימפומה. לצד הניסיון לנהל חיי שגרה במרכז עד כמה שאפשר, הפעילויות של חלאסרטן הפכו עבורה משמעותיות מאוד בתקופת המלחמה. "לאורך כל הדרך חלאסרטן היו איתי בקשר אישי ובדקו אם אנחנו צריכים איזושהי תמיכה. ממש הגיעו אלי באופן יזום. בהתחלה לא הייתי פנויה רגשית לזה, אבל בחודשים האחרונים אחרי שעברנו להרצליה הצטרפתי לקבוצת ריצה של חלאסרטן וגם לקבוצת טיפוס - חלום שלא יכולתי לאפשר לעצמי בצפון. פעם בשבוע אני מתייצבת ואני מרגישה שזו תרפיה שעוזרת לי לחזור ולסמוך על הגוף שלי".
את העמותה היא פגשה לפני כשלוש שנים במחלקה האונקולוגית בבית החולים רמב"ם. מלווה "הלפר" שהינו מחלים צעיר מטעם חלאסרטן היה איתה לאורך כל תקופת הטיפול. "לאורך כל הדרך ליווה אותי בחור מדהים בשם איתי, היה לי אוזן קשבת גם אחרי הטיפולים, חבר אמת, קסם של אדם ועד היום אנחנו בקשר", היא מתארת.
"כשהחלמתי הזמינו אותי להצטרף למסע במדבר, שלושה ימים של קבוצת מחלימים בכל מיני שלבים שיוצאת למסע של ריפוי. עברתי שם תהליך מאוד משמעותי, ואחרי זה המשכתי להיות בקשר עם כמה משתתפים מהקבוצה. השתתפתי גם בקבוצת תמיכה בזום ושמרתי על קשר בעיקר עם אלו מהצפון. עכשיו כשבאתי למרכז חידשתי את הקשר עם עוד חברים. יש אחת שחזר לה הסרטן והיא עכשיו בטיפולים, אז נוצר מצב שאני תומכת בה. אני חווה בזה תהליך של ריפוי ושיקום לשני הצדדים".
איך ההתמודדות המנטלית עם החיים החדשים במרכז?
"הקמנו בצפון עסק להשכרת צימרים שנתן לנו חופש כלכלי וביום אחד נשארנו בלי עבודה ובלי יכולת לשלם על הבית שקנינו והכול התערער. חטפנו כאפה. במבט לאחור הבנתי מהמטפלות שליוו אותי שהתאוששנו מהר מאוד. בהתחלה התאבלנו על כל המצב, עד שהגענו לשלב שבו אנחנו מבינים שדי, לא בוכים יותר, שבענו, עכשיו חושבים איך אנחנו מתקדמים, ומאז קרה טוויסט בעלילה ומצאנו דרך איך לעבור למרכז ולמצוא עבודה. גרנו בגן עדן, בקצב אחר לגמרי ממה שקורה במרכז. הייתי עובדת כמה שעות ביום ונשארת עם המון זמן לעצמי ולילדים ועכשיו אני מתמודדת עם פקקים ששורפים את ה זמן, אבל אני אופטימית. זה מה שעזר לי להתמודד עם המחלה וזה מה שעוזר לי עכשיו".
משדר התרמה מיוחד של "חלאסרטן" ייערך בקשת 12 ביום שלישי הקרוב (15.10), בהנחיית אגם רודברג ואיתי לוי, ועם מיטב אמני ישראל בביצועים עדכניים לשירי הלהקות הצבאיות מסרט הקאלט "הלהקה"