"כל מי שעובד וחי את התחום הזה, זה חיידק ופאשן שלא יעזור כלום – זה מה שאנחנו אוהבים לעשות. אנחנו אוהבים לארח, אנשים, אנרגיה", הוא מסביר את ההחלטה לפתוח את המקום דווקא בזמן הקורונה. "אני התאהבתי בעולם האוכל והמסעדנות וההחלטה נבעה מתוך הבנה שהקורונה היא תקופה ארוכה, אבל בסוף היא תיגמר. ראיתי אנשים שעושים הסבות מקצוע, אבל אני הרגשתי מחויב להתמודד עם הקשיים ולא לעשות שינוי ואני מרגיש שזה מה שעושה לי טוב".

"סיבה נוספת היא הזדמנות, חיבור נקודות שקשה להתעלם ממנו. בזמנו הגעתי לפגישה במשרד שיווק על עסק אחר שלי ואחד השותפים שלי אמר לי 'חבר טוב שלי, שף שאתה אולי מכיר עזב את המסעדה שהוא עבד בה ואני חייב לחבר בניכם. יש לי תחושה שזה יכול להיות חיבור מדהים – בואו נפגש'. באותו רגע לא תכננתי לפתוח מקום מהר, כן ידעתי שאני רוצה לפתוח מסעדה – אבל זה היה רחוק. שבוע לאחר מכן נפגשנו אני, השותפים שלי ואותו שף – אורן אסידו, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. אחרי הפגישה הבנו שאנחנו יוצאים לחפש מקום - ופותחים מסעדה".

אורן הפעם זכה לחיבוק גדול ממבקרי האוכל בניגוד למסעדה הקודמת שלו. מה השתנה לדעתך?
"
אני חושב שזכיתי לקבל אורן בוגר יותר. אבא מדהים לילד מדהים וזה הביא אותו למקום שהוא מאוד בשל, מכל הבחינות – גם ברמת האוכל והמוצר שהוא מוציא החוצה. מה שניסינו לעשות ב"אולה" זה להביא את אורן – מקצה לקצה. מרמת האוכל, דרך המלצרים ועד המוזיקה – לא מתוך מקום של לרצות את אורן אלא כי אני המאמין שלנו מאוד זהה".

לצד גל האומיקרון, המסעדה עושה את צעדיה הראשונים על רקע סערת יוקר המחיה. "עבדנו מאוד קשה כדי למצוא את האיזון בין מוצר ברמה גבוה לבין תמורה למחיר", מסביר בראל. "השקענו המון מאמצים ומחשבה בבניית התפריט בהתחשב בעליית המחירים כשרצינו שהלקוחות שמגיעים מכאן לא יצאו עם חשבון בסכום מטורף אלא עם חשבון שהם ירגישו מספיק שלמים איתו. זו משימה לא פשוטה שהצריכה דיוק בחומרי גלם, שעות עובדים ופוד קוסט – אבל אני חושב שעשינו עבודה טובה".

לצד המקום החדש, בראל הוא הבעלים של הבר הקולינרי "סר עבדול" שבשנתיים האחרונות היה צריך להתמודד לא רק עם הקורונה, אלא גם עם אירועי מבצע "שומר החומות". "סר עבדול זו האהבה הראשונה והעסק הראשון וככל שהוא עבר יותר משברים – האהבה אליו רק גדלה. המלחמה שהייתה פגעה תדמיתית ביפו והנגזרת היא העסקים ביפו שנפגעו וזה לצד הקורונה וחורף יחסית "קשה" במונחים ישראלים, שמשפיע גם על מקום כמו שלנו שהוא פתוח – זה רק הכניס בנו אנרגיות".

ג'ינג'ר תקשורת  (צילום: יח"צ ג'ינג'ר תקשורת )
"יצרנו קבוצה ב'אולה' שהשאיפות שלה יותר עמוקות מלפתוח מסעדה אחת" | צילום: יח"צ ג'ינג'ר תקשורת

איך ממשיכים?
"לקראת מרץ המקום יעבור מתיחת פנים מחודשת עם המון בשורות – תפריט חדש ושיפוץ ואם עכשיו אנחנו סוף סוף בתקופה טובה – אני רק צופה שהיא תשתפר והסר הולך להגיע לתקופת השיא שלו".

כשהוא נשאל על המטרות הבאות בתחום המסעדנות עונה בראל: "יצרנו קבוצה ב'אולה' שהשאיפות שלה יותר עמוקות מלפתוח מסעדה אחת. המטרה לטווח הארוך היא להיות הקבוצה מובילה בתחום הקולינריה והאירוח עם כמה מקומות. לתת חוויות אירוח שונות, מיוחדות ומגוונות באני המאמין שלנו".

בשנתיים האחרונות ובאופן טבעי בשל אירועי המגפה, בראל התמקד במסעדנות ולא בחיי לילה אבל אם מישהו חשב שהוא מזניח את התחום שהוא כל כך אוהב, הוא לגמרי טועה. "לא עזבתי את חיי הלילה לרגע", הוא אומר. "המציאות הייתה שלפני הקורונה הייתי בקשרים עם סוכנויות ותוכניות קדימה – שהתנפצו בגלל המציאות. מה שקרה בשנתיים האחרונות היה ניסיון להוציא את המקסימום האפשרי. הלכתי קצת אחורה, עשיתי אירועים יותר קטנים ונכונים ובמקביל תכננתי דברים קדימה – הבנתי לאן אני רוצה לכוון את עצמי ואת הקבוצה שאני מוביל בחמש שנים הקרובות".

מה הלאה בחיי הלילה?
"בצד היותר האוסי-טכנואידי אנחנו כרגע לפני הכרזה של אירוע גדול שעתיד לקרות באוגוסט עם אמן שחיכינו לו הרבה זמן כשמקביל אנחנו עובדים על עוד אירועים גדולים בקיץ הקרוב. בנוסף, אנחנו עובדים על להנחית על שם ב-EDM שהרבה מעריצים בארץ מחכים לו ויש גם תכנון להביא אמן בעולם ההופעות החיות, כשיש לנו מו"מ מתקדם עם דמות בעולם ההיפ הופ".

במקביל לפעילות בענף המסעדנות והלילה – בראל לא מוותר על האהבה הגדולה שלו לספורט, אותה גם הפך לפרויקט שלי שמטרתו לגרום לאנשים שמתקשים לשלב ספורט בשגרת היום יום שלהם להצליח לעשות זאת. "אני אוהב ספורט מגיל מאוד צעיר. גדלתי כילד שמשחק כדורגל עד גיל 18 ושם הבנתי שזה לא יהיה המקצוע שלי, אבל האהבה לספורט תמיד נשמרה".

"אני גדלתי על תפיסה של חיים מאוזנים אבל כאיש חיי לילה, קל מאוד להגיע למצב שאתה חי חיים קיצוניים, לקום מאוחר בצהריים – לחיות את השעות הקטנות של הלילה וכו'. הספורט נתן לי את האופציה לשמור על האיזון הזה שהוא גם שקט לנשמה ופוקוס. כשאתה קם ב-14:00 בצהריים לא משנה כמה אתה מוצלח – אתה מפספס הרבה מהיום ונשאב ללופ הזה. כשאתה מוצא איזון מסוים – אתה מצליח לנצל 100% את היכולות שלך".

אתה לא מרגיש שהאיזון הזה פוגע בדברים אחרים חשובים כמו שעות שינה?
"אחד הדברים החשובים בעיני זה ניהול זמן ואנרגיה. אני לעולם לא אגיד למישהו לגמור את עצמו או לא לישון בלילה. הרבה אנשים אומרים אין לי זמן אבל בתכל'ס, יש מספיק זמן – אנחנו פשוט לא מנהלים אותו נכון. אני מנחש שרוב האנשים שיסתכלו לעומק על הלו"ז שלהם לאורך השבוע יגלו המון זמן מבוזבז. אני למשל יודע שבסופ"ש אני לא אקום אחרי האירועים אני לא אקום ב-7 בבוקר, אבל באמצע"ש שאני הולך לישון ב-02:00 פחות או יותר אני יכול לקום ב08:00 אחרי שישנתי טוב, וככה הרווחתי את היום ואת הלילה. כשאתה יודע לנהל את הזמן והאנרגיה – אפשר ליהנות משני העולמות".

ג'ינג'ר תקשורת  (צילום: יח"צ ג'ינג'ר תקשורת )
"לא עזבתי את חיי הלילה לרגע" | צילום: יח"צ ג'ינג'ר תקשורת

מה עם מקום משלך?
"לגמרי מטרה שאני מתכוון לכבוש בשנתיים הקרובות. המטרה היא לפתוח מתחם בילוי שהוא לגמרי לחיי הלילה – מקום של אלכוהול וריקודים בסטייל שלנו".

כדי לקחת את הפרויקט צעד קדימה, הצטרף בראל למיזם הקהילתי "אדידס ראנרס תל-אביב". "בגיל 24 כשאני בטופ שלי מבחינה אישית עם אירועי ענק, כתבות ואפילו השתתפות צפויה בדוקו ריאליטי הגיעה הקורונה ומבן אדם שמספק תוצאות על בסיס יומי – הפכתי לאדם שלא ממש עושה הרבה וזה גרם לי לתהות לגבי הזהות האישית שלי. משם התחלתי להתכנס לעולם הפנימי והמנטלי ולעבוד על עצמי. תמיד רצתי 7-8 ק"מ ובקורונה הצבתי לעצמי יעד – לרוץ חצי מרתון (21 ק"מ) והתחלתי להתאמן עם קבוצה. אחרי שלושה שבועות עשיתי חצי מרתון ואימונים והחברה של המרתון המלא אמרו לי – בוא תצטרף אלינו. עשיתי ניהול סיכונים והבנתי שחיי הלילה לא יחזרו בקרוב והחלטתי לעשות את זה".

ומה קרה כשחזרו לשגרה?
"התקשרה אלי דמות בחירה מ"אדידס ראנרס" בישראל ושאלה אותי 'אתה איש חיי לילה, איך עשית מרתון?' הסברתי לו שבחנתי עם עצמי כמה מה שאנחנו אומרים לעצמנו זה תירוצים ונוכחתי לדעת שאם אני, איש חיי לילה מצליח, מגיע למצב שהוא עושה מרתון – כל אחד יכול וככה החלטנו לצאת לפרויקט משותף".

מה מטרת הפרויקט?
"לתת פלטפורמה וכלים לאנשים שהיה בהם את הניצוץ של הספורט, אבל מוצאים את התירוצים ש'אין לי זמן' וכו' ולגרום להם להאמין בעצמם. גייסנו אנשים שלא רצנו בחיים מעל 2-3 ק"מ ויש להם את כל הסיבות בעולם לא לעשות ספורט. אותם אנשים הציבו לעצמם מטרה - ותוך חודש וחצי הם רצו 10 ק"מ. זה מחדד גם הצבת יעדים לא רק בספורט – אלא גם בחיים האישיים. זה היה דבר מדהים וסיפוק גדול".

היום שלך מתחיל בספורט, ממשיך במסעדה ונגמר עם הפעילות בחיי הלילה. איפה מכניסים חיים אישיים?
"תודה לאל הצלחתי לבנות לעצמי חיים שביום יום שלי – אני לא מרגיש שאני עובד. השותפים שבחרתי הם חברים שלי, אנשים שאני מפיק איתם אירועים אלה אנשים שאני אוהב ונהנה להיות איתם ובעסקים שלי – אני מארח חברים. כשאומרים לי שאני עובד קשה אני אומר שאני לא מרגיש את זה כי אני פשוט בר מזל".

איפה אהבה נכנסת בכל זה?
"לא הייתי שש שנים בזוגיות אבל אני יכול לומר שכיום אני בנקודה שיש לזה מקום אצלי בסדר העדיפויות ואני די רואה את זה קורה בזמן הקרוב".