הבלוג שלכם יכול להפוך למקור פרנסה אמיתי | צילום:
Jupiterimages, Thinkstock
כולנו בוודאי היינו אנשים שמחים יותר אם היינו מצליחים להתפרנס מהדברים שאנחנו אוהבים לעשות. תחביב נפוץ במיוחד הוא כתיבה, תעיד על כך כמות בלוגים עולה וגוברת. רובנו אוהבים לכתוב, אבל מניחים את האהבה הזאת בצד בשביל לעבוד ב"עבודה אמיתית", כי בכל זאת צריך להתפרנס איכשהו. אלא שכיום, למרות ואולי דווקא בגלל האינפלציה בכמות הבלוגים שצצים חדשות לבקרים, מדובר יותר ויותר באפשרות אמיתית להכנסה נוספת.
כדי לברר איך הופכים את התחביב למקור הכנסה נוסף וכדי להבין מה הופך בלוג מוצלח לכזה שמעבר לקצת טוב על הנשמה עושה גם קצת טוב לכיס, אנו משוחחים עם שתיים שעשו זאת. הראשונה היא טל שניידר, עיתונאית שעבדה במעריב ובכלי תקשורת נוספים, ומעידה כי כיום כאשר עיקר עיסוקה המרכזי הוא בלוגרית היא משתכרת יותר משהשתכרה בעבודתה הרגילה. הבלוג שלה, בדומה לעיסוק הכתיבה העיתונאי שלה, הוא בלוג בנושאי פוליטיקה שנקרא "הפלוג". השנייה היא ליאת ורדי בר, שמוכרת לקוראות שלה בעיקר כאימא שכותבת לאימהות אחרות וצברה לעצמה כבר קהל קוראות נאה שמתבטא גם בהכנסות מן הבלוג "בלינג בלינג" שהתחיל בשל אהבת הכתיבה שלה.
"צריך להתחיל מחיפוש הנישה שלכם"
השאלה הראשונה, כמו בכל דבר אחר כך נדמה, היא איך מתחילים. איך מתחילים ומגיעים לקהל היעד הראשוני. "במקרה שלי ניסיתי לחשוב את מי יעניינו עיסוקים בדיווחים שהם לא רק סיפורים גדולים אלא גם הזוטות של הפוליטיקה", אומרת שניידר. "את מי יעניין אם אכתוב פרטים שיורדים לרזולוציה נמוכה יותר. נניח, יש לי פוסט קבוע של לו"ז פוליטי. אין בו שום סיפור. יש מה מתוכנן השבוע בפוליטיקה, וזה לא מעניין את הקהל הרחב. זה מעניין את מי שעובד בכנסת, באוצר, סטודנטים לתקשורת, עיתונאים שמתעסקים בתחום".
במילים אחרות, היא אומרת במה שיכול להיות טיפ לכתיבה בכל תחום אפשרי אחר, "חשבתי איזה דברים יכולים לעניין קבוצה ספציפית של אנשים. במקרה שלי, מדובר בפעילים פוליטיים, עוזרים פרלמנטריים, דוברים וכל האנשים שעוסקים בתחום הפוליטי". כלומר, העניין הוא חיפוש נישה. כטיפ פרקטי, היא אומרת, פנתה בהתחלה דרך הפייסבוק לעוזרים הפרלמנטאריים וכך מקבוצה של 200 אנשים התחילה והתרחבה עד שזכתה לפני מספר חודשים בפרס אגודת העיתונאים וגוגל בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית (וכפי שנרחיב בהמשך, גם במקור הכנסה לא רע בכלל).
למי שלא סגור על הנושא שלו היא אומרת: "חשוב לטעמי לבחור דברים שקרובים ללב ומרתקים את הכותב. נושאים שלכותב יש PASSION אליהם יגרמו לבלוג להמשיך לחיות גם בתקופות 'יבשות' פשוט כי הם בדמו וחלק מחייו". ואז, היא אומרת, פשוט מתחילים לכתוב, "ולא בקצב רצחני שישרוף לכם את האנרגיות והדלק. חשוב להחליט על זמן בשבוע שבו כותבים".
בעוד שבמקרה של שניידר אין בלוגים פוליטיים בולטים רבים למעט הבלוג שלה, במקרה של ורדי בר יש תחרות גדולה יותר, ולכן עולה השאלה איך אפשר לבדל את הבלוג שלך מבלוגים אחרים. ורדי בר: "זה לוקח זמן. כשבלוג מייצר תוכן איכותי, שונה ובעקביות ומופץ במקומות הנכונים סביר שהבשורה תעשה לה כנפיים, שיתופים וקוראים נאמנים. חשוב לא להתייאש. גם אם נדמה שאף אחד חוץ מאימא שלכם לא קורא - אל תפסיקו. נסו צורות שונות של סיקור: וידאו, ויזואלים, ראיונות עם דמויות מפתח וכו' עד שתמצאו איזו זווית מביאה הכי הרבה טראפיק ותגובות".
שואו מי דה מאני
טוב. אחרי שהתחלנו לכתוב, שיווקנו את עצמנו והגענו לכמות סבירה של אנשים ועניין, אנו מגיעים לשאלה מורכבת לא פחות: איך עושים מזה כסף. מפרסומות, שניידר אומרת, קשה להרוויח. "הבנתי שכמות גולשים לא תשנה פה. גם אם יהיו לי המון גולשים, עדיין לא פשוט להכניס כסף מפרסומות". לדבריה, גיוס מפרסמים לבלוג לרוב לא יצדיק את הקדשת הזמן לעניין כשגם שירותי מודעות של גוגל – שמאפשרים תוך הרשמה קצרה לקבל תשלום עבור מודעות שמופיעות בבלוג – לא מצדיקים את עצמם כלכלית ואף עשויים לפגוע בבלוג שכן הם עשויים לעורר אנטגוניזם אצל הקוראים.
אז מה כן? במקרה של שניידר, ישנם מספר מקורות פרנסה. "אני מתפרנסת גם בתור פרילאנס", היא אומרת. "כשהבלוג הפך להיות יותר משפיע באו אלי שני גופים ורצו שיתופי פעולה קבועים. סלונה והארץ. השת"פים האלה הם הכנסה קבועה בכל חודש בתנאי שאני כותבת כמות מסוימת". אז אנחנו מסמנים כאן וי על אפשרות אחת, והיא על האפשרות שגוף גדול יותר ייקח אותך תחת חסותו.
מאחר שזאת אפשרות שמוגבלת למעטים, תלויה בנושאי הכתיבה ובכל מקרה לא מספיקה לפרנסה, היא אומרת, היא כותבת במקומות נוספים אשר חלקם פנו אליה אחרי הצלחת הבלוג. "כל פעם צץ משהו אחר", היא מוסיפה. "יש כל מיני גופים פרטיים שפונים אלי ומבקשים כתיבת מאמרים עיתונאיים. לחלק אני פונה, חלק פונים אלי. הרבה פעמים הדברים מופיעים אצלי בבלוג. הרבה בלוגרים כותבים לצו פיוס ובית אבי חי. בזכות הבלוג תפסתי נישה ופונים אלי מכל מיני גופים".
גם לגבי פרסומות, לדבריה היא לא מחפשת באופן יזום מפרסמים אך כבר פנו אליה. "האגודה לזכות הציבור לדעת רצו לעשות קמפיין לבחירת איש השנה המשפיע בתקשורת. הם פנו וביקשו לפרסם אצלי. התאגדנו כמה בלוגרים, ואמרנו שנוריד לך את המחיר בגלל שאת מפרסמת אצל שלושתנו. פרסמו אצל שלושתנו במקביל באנר. הם חיפשו את הבלוגים שלנו ספציפית כי כולם מתעסקים בפוליטיקה, תקשורת ורשת. יש להם את הקהל מפולח". מקורות נוספים, לדבריה, הם הזמנת הרצאות מפורומים שונים ואף מעשיית תדרוכים לדיפלומטים זרים על הפוליטיקה הישראלית.
"ההכנסות מהבלוג לא קורות מעצמן: נדרש מאמץ ומחיויבות" | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
לדברי ורדי בר, "כסף מבלוג יכול להגיע בצורות שונות ולאו דווקא מהבלוג עצמו. באנרים ופרסום של גוגל הם האופציות הראשונות והטובות ביותר להתחיל אתן". בכך היא בוויכוח עם שניידר. בנוגע לרווח על ידי מודעות גוגל, אמרה: " זה משתנה ותלוי מאד בטרפיק. זה יכול להיות עשרות שקלים בתחילת הדרך ולהגיע לכמה אלפים אם הטרפיק עולה ואיכותי".
בהמשך, לדבריה, "מדובר על פיתוח עסקי לכל דבר ועניין. בלינגבלינג למשל הפך למותג וההכנסות ממנו מגיעות ממקורות שונים ולאו דווקא מהבלוג כפלטפרומה. לפני שנה פתחתי מחלקה בשם BLING EVENTS שמתחמה בהפקת אירועי השקה דיגיטליים למותגים וחברות שפונים לאימהות. בנוסף אני מייעצת לחברות שמעוניינות לעבוד עם קהל יעד של אימהות בכל הקשור לאסטרטגיה דיגיטלית, קריאייטיב וקונספט וממש לאחרונה התחלתי לפתח ליין של מוצרי בלינגבלינג שמיועדים לאימהות ויימכרו בבלעדיות בבלוג". כדי לסכם את הנקודה, היא אומרת, "בשביל לעשות כסף מבלוג צריך להתייחס אליו כאל עבודה לכל דבר. להתמיד, לצור קשרים עם דמויות מפתח מהתחום עליו אתם כותבים ואותו אתם מסקרים, לא להתייאש ולא ליצור פערים גדולים מדי בהתחלה כדי לא לאבד מומנטום".
"קחו בחשבון גם את החסרונות"
העלויות, הן אומרות, לא משמעותיות. שניידר: "כעיקרון, עשיתי טבלה שאומרת הוצאות והכנסות. יש הוצאות זמן, דלק והתרוצצויות. אני באופן אישי מדי פעם לקחתי הכשרות בקורסים אונליין. מדובר בהוצאות קטנות. עשרה דולר לקורס אונליין. הבלוג עצמו יושב על שרת ומדובר בהוצאות זניחות. יש בחור שעזר לי בצעד הטכנולוגי. הוצאתי כמה אלפים בודדים בשנתיים וחצי, וזה על הוצאות טכניות". ורדי בר: "אחסון, עיצוב, תכנות ראשוני ורכישת תמונות אם צריך עולים כמה מאות שקלים בחודש. עם זאת, תמיד קיימת אופציה לא להוציא כסף בכלל אלא לפתוח בלוג תחת פורטל או פלטפורמה קיימת כמו תפוז, סלונה, ישראבלוג וכו'. אופציה נוספת היא לפתוח בלוג בפלטפרומה של גוגל או וורדפרס בסיומת שאינה פרטית ואז אין הוצאות על אחסון, דומיין ועיצוב". עם זאת, היא אומרת, כדאי להשקיע מעט עבור הייחודיות.
לפני שעוזבים את העבודה הרגילה, חשוב להדגיש, מעבר להוצאות אפשריות על הבלוג ישנם חסרונות נוספים כאשר כדאי להבין שלא הכול נוצץ. "אין לי זכויות", שניידר מסבירה. "ביטוח בריאות וכל מה שכרוך בזכויות סוציאליות אני צריכה לשלם לבד. אין לי הבטחת הכנסה. זה עכשיו סבבה, אבל מה יהיה בחודש הבא? צריך לרדוף כל הזמן אחרי אנשים. ליזום, להציע סיפורים, למעט אם זה בבלוג שאז אני יכולה לעשות מה שאני רוצה. גם יש את העסק הזה של להיות נורא לבד. אין מערכת, אין עם מי להתייעץ. יש עם זה בעיות. אני צריכה לעסוק בדברים שלא הייתי עוסקת בהם בעבר, אם זאת טכנולוגיה שאני כן צריכה לדעת מה אני רוצה. איש טכנולוגיה שואל אותך שאלות ואתה לא מבין את השפה שלו. יש את ההיבט השיווקי. אם אחרי הבחירות יהיו פחות הכנסות אני אצטרך ליזום הרצאות וכו'".
לסיכום, ניסינו להבין האם אפשר באמת להתקיים מכך. שניידר: "אני מרוויחה יותר ממה שהרווחתי במעריב במשרה בוושינגטון, במשרה מלאה". ורדי בר: "זה ענין של החלטה אסטרטגית: האם הבלוג הוא NICE TO HAVE או שהוא מתוכנן להיות מקור הכנסה עיקרי. אפשר להתקיים מבלוג שהוא הרבה מעבר לפלטפורמה, כזה שהפך למותג ושמסוגל לתת מענה למגוון דרישות לא רק פרסומיות. פתחתם בלוג? קבלו החלטה מושכלת לגבי עתידו. הכנסות מבלוג לא קורות מעצמן והן דורשות מאמץ, מחוייבות, התמדה, נחישות ויצירתיות".