בזמן שרובנו העברנו את השנה בין הבית לעבודה וחוזר חלילה, היו אנשים שהוכיחו שהחיים דווקא לא כאלה בנאליים, ולא הרימו ידיים גם כשארגון טרור רצחני או סרטן סופני עמדו בדרכם. זה לא בהכרח יגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם, אבל לפחות תקבלו קצת השראה
יוסופזאי. פצצת תעוזה | צילום:
חדשות 2
מלאלה לא מפחדת מהטאליבן
כבר בגיל 11 ניהלה מלאלה יוסופזאי בלוג קבוע ברשת ה-BBC, שם יצאה באופן פומבי נגד כוחות הטאליבן המשתלטים על ארץ הולדתה. בעוד ילדות בגילה מודאגות מנושאים כמו עודף שיעורי בית, למלאלה היו דאגות הפוכות. היא עמדה על הצורך בהקניית השכלה לנשים ואפילו נשאה נאום בנושא זכויות נשים מעל בימת האו"ם. בטאליבן לא אהבו את פצצת הכריזמה הצעירה שחולמת להיות "פוליטיקאית טובה", ובגיל 15, בעודה חוזרת באוטובוס מבית ספר, ניסה איש טאליבן להתנקש בחייה. הכדור פגע בראשה ומצבה הוגדר קשה, אבל זה לא מנע ממנה להחלים, להמשיך במאבק ואף להחריפו. השנה, אחרי פעילות ענפה ומגוון פרסים שבהם זכתה ברחבי העולם, היא זכתה בפרס נובל לשלום, והפכה לזוכת הפרס הצעירה בהיסטוריה. על זכייתה היא שמעה מהמורה שלה, באמצע שיעור כימיה.
משפחת סוסקינד מתקשרת עם הבן באמצעות סרטי דיסני
העיתונאי האמריקאי המוערך רון סוסקינד פרסם השנה ספר שחשף את סיפורו המשפחתי המדהים: רגע לפני שמלאו לבנו אוון שלוש שנים, הילד החברותי והדברן מוושינגטון השתתק לחלוטין. אחרי התייעצות עם שורת רופאים התעלומה נפתרה: אוון, התברר להוריו, סובל מאוטיזם. במשך ארבע שנים ניסו ההורים לתקשר עמו ללא הצלחה, עד שביום הולדתו של אחיו, ווטלר, אמר אוון משפט שלם ראשון: "וולטר לא רוצה לגדול, כמו מוגלי ופיטר פן". בהמשך גילו ההורים שזו בעצם הדרך היחידה לתקשר עם בנם - באמצעות דמויות מסרטי דיסני.
אביו מתאר את השיחה האישית הראשונה שניהל עם בנו, כשהוא מדובב בובה של יאגו, התוכי מאלאדין. "איך זה מרגיש להיות אתה?", ניסה האב לברר. "'אני לא מאושר", חשף בפניו אוון, "אין לי חברים ואני לא יכול להבין מה שאנשים אומרים'". כיום אוון כבר ילד גדול ולומד בקולג' "ריבר ויו" בתוכנית לבעלי מוגבלויות. הודות לדמויות המצוירות הוא למד לתקשר עם משפחתו, מנהל זוגיות עם חברתו ומכהן כנשיא "מועדון דיסני" של הקולג' שלו.
בריטני החליטה למות בדרך שלה
מיינארד. נצמדה לתוכנית | צילום:
יוטיוב
זמן קצר לאחר שנישאה לבן זוגה, בריטני מיינארד, מורה אמריקאית בת 29, גילתה שהיא חולה בסרטן סופני. בעקבות הבשורה היא הודיעה שאינה מתכוונת לסבול את כל שלבי המחלה, והצהירה שב-1 בנובמבר היא מתכוונת למות בשלווה וללא ייסורים, כשברקע יתנגנו השירים האהובים עליה. הודעתה, לצד הקמפיין שליווה אותה, עוררו מחדש דיון סוער בעניין המתות חסד: תמונתה התנוססה על שער מגזין פיפל, וקולותיהם של התומכים והמתנגדים למעשה נשמעו היטב בתקשורת. למרות הסערה, מיינארד נצמדה לתוכנית. היא עברה לאורגון, שם המתת חסד מותרת, קיבלה מנת רעל מרופא מקומי וסיימה את חייה באופן שייחלה לו. היא כבר אינה בין החיים, אבל המסר שהעבירה הגיע כמעט לכל קצוות העולם.
מייק מגשים לבתו חלומות
אתה לא מסכן אם אתה לא עושה מעצמך כזה. כך מוכיח מייק קארי, אביה של מקנזי, נערה מתוקה בת 12 מג'ורג'יה, החולה במחלה שמונעת ממנה ללכת ולדבר. מייק החליט שמחלתה של בתו לא תמנע ממנה להגשים חלומות, ובשנים האחרונות הוא לוקח אותה איתו להשתתף בתחרויות ריקוד מקומיות. ביוני האחרון פורסם סרטון מרגש במיוחד של האב ובתו מופיעים על במה בדאלאס, כשמייק מניף את בתו הלבושה בחצאית סגולה. החיוך הענק שנפרש על פניה לא יכול להשאיר אף צופה אדיש. קטע הווידאו הפך ויראלי וצבר למעלה משישה מיליון צפיות. בהמשך הוקם גם אתר אינטרנט שבו ניתן לקרוא על מקנזי ולסייע להורים ברכישת הציוד הרפואי של בתם.
ג'ורג' נלחם באלימות
ג'ורג' עמירה, תושב יפו בן 11, סבל מהקנטות בבית הספר בגלל האופן שבו הוא מדבר ומתנהג. במקום לשבת ולבכות בבית, הוא הצליח לגייס את הרשת לטובתו, כשבסרטון אמיץ הציג את המילים "הומו", "מעודדת", ו"קוקסינל" על דפים לבנים והוסיף "אלה הקללות שאני מקבל בכל יום". עמירה ביקש להעביר מסר: "אל תשפטו אותי על מה שאני, אל תשפטו אדם לפי המראה חיצוני". הסרטון הפך ויראלי והצליח לרגש אפילו את נשיא המדינה, שביקש לפגוש את ג'ורג' ולצלם עימו סרטון משותף נגד אלימות.
לורן ממשיכה לשחק כדורסל עד הסוף
לורן היל, בת 19 מאוהיו, אובחנה השנה כחולה בסרטן מוח שאינו ניתן לריפוי. כשאחד מרופאיה אמר לה שהסרטן ממנו היא סובלת "זקוק לפנים", היל התגייסה למשימה והציבה לעצמה מטרה: להספיק לשחק במשחק כדורסל עם הקבוצה שלה בקולג' וכך גם להעלות את המודעות למחלה ולגייס כספים למחקר. לפני חודש היא עמדה במילתה: למרות שסבלה מסחרחורות ואיבדה תחושה בצד הימיני של גופה – לורן עלתה על המגרש וקלעה שני סלים. הכרטיסים למשחק אזלו, חולצות האירוע נחטפו וקמפיין אינטרנט בהשראתה הפך ויראלי. לפי התחזיות, בימים אלה היא עתידה לסיים את חייה.
המכתב המפתיע שהשאירה אחריה אתנה
אתנה. "אולי מה שחשוב זה לא ההפי אנד"
במאי האחרון, אחרי מאבק ארוך ועיקש, הכריע סרטן העצמות את אתנה אורצ'ארד בת ה-13. הבריטית הצעירה הותירה אחריה שני הורים ולא פחות מתשעה אחים ואחיות שנאלצו להתמודד עם האובדן, אבל מכתב אחד שמצאו בחדרה הצליח לרומם קצת את רוחם. מצדה האחורי של המראה שבחדרה השאירה אתנה רשימת תובנות מרגשות שגילתה בתקופה האחרונה. "האושר תלוי רק בנו, ואולי העניין הוא לא ההפי-אנד, אולי מה שחשוב זה הסיפור", כתבה והוסיפה: "לעולם אל תוותרו על משהו שאתם חושבים עליו לפחות פעם אחת ביום". אתנה סיפרה גם על שאיפותיה שלה: "אני רוצה להיות הילדה שעושה את הימים הרעים טובים יותר, זאת שגורמת לכם לומר: חיי השתנו מאז שפגשתי אותה!". ולסיום: "אין צורך לבכות כי אני יודעת שתמיד תהיו לצדי".
