בימים אלה מנהל חיל האוויר דיונים אסטרטגיים על רכש עצום של מטוסי קרב. על הבכורה מתחרים שני דגמים: F-35I, החמקן המתקדם של לוקהיד מרטין שנכנס לשירות מבצעי בחיל האוויר לפני מספר חודשים - ומטוס הקרב F-15I של בואינג, שנמצא בשירות מבצעי בטייסת הפטישים כבר קרוב לעשרים שנה.
מדובר בעסקת ענק בשווי מיליארדי דולרים שתשפיע על המפה האזורית בעשורים הקרובים, וההכרעה צפויה להתקבל בחודשי הקיץ הקרוב. קשה לומר איזה מטוס יכבוש את לבם של בכירי חיל האוויר, אך בהתבסס על הנתונים והעדויות בעולם – אפשר בהחלט להכריע את הכף.
המלך מת, יחי המלך החדש?
ה-F-15 נחשב כיום למלך מטוסי הקרב; בחיל האוויר מכנים אותו "ציפור טרף". מדובר במטוס דו מנועי ודו מושבי שיכול לשאת כ-11 טון של טילי אוויר-אוויר, טילי אוויר-קרקע ופצצות חכמות. לפי הנתונים של היצרנית בואינג, מהירותו המרבית היא 3,017 ק"מ, הוא יכול לטפס לגובה של 60,000 רגל, הרדיוס המבצעי שלו עומד על כ-1,270 ק"מ והוא יכול לשאת כ-6 טון דלק, או 10.5 טון דלק בתוספת מכלים חיצוניים.
כיום מפעיל חיל האוויר כ-60 מטוסי F-15 מדגמים A, B, C ו-D, שעשו עלייה בסוף שנות ה-70 (ואף גרמו לנפילת ממשלה) ועברו אינספור שדרוגים והשבחות, ו-25 מטוסי F-15I "רעם" – הדגם המשופר שהגיע לארץ בסוף שנות ה-90 כדי לטפל באיום האיראני, לפי פרסומים זרים.
מטוס ה-F-15I שבואינג מציעה כיום לחיל האוויר דומה לדגם "רעם" שפועל בטייסת הפטישים - עם מקצה שיפורים ושדרוגים. בין היתר מדובר בתא טייס חדש עם מערכת ניהוג טוס-על-חוט (Fly by Wire), בה הטייס לא שולט ישירות במערכת ההיגוי של המטוס אלא בתיווך מערכת ממוחשבת; מערכת ל"א דיגיטלית אלקטרונית (DEWWS); ומכ"ם של ריית'און המסוגל לעקוב ולהשמיד מטרות רבות בטווח רחב.
מול ציפור הטרף עומד הטוען לכתר - ה-F-35 של לוקהיד מרטין. כידוע, מדובר בחמקן החדש מהדור החמישי, שמתהדר בחתימה נמוכה הודות לציפוי שמשבש את קרני המכ"ם ומערכות שמצמצמות את פליטת הקרינה מהמטוס. מדובר במטוס חד מנועי וחד מושבי, עם רדיוס תקיפה מבצעי של 1,390 ק"מ ללא תדלוק אווירי, גובה מקסימלי של 50,000 רגל ומהירות מרבית של 1,930 קמ"ש. בתצורה החמקנית הוא נושא 2.6 טון חימוש ובתצורה הלא חמקנית - כ-10 טון. יש לומר שגם בתצורה הלא חמקנית, כשהפצצות לא נישאות בבטן המטוס אלא על 11 נקודות חימוש, הוא עדיין נהנה מחתימת מכ"ם נמוכה משמעותית מאבותיו בדור הקודם.
למעשה, החמקן משמש כמחשב מעופף: בגוף המטוס מותקנים חיישנים ומערכות מסווגות שצופות החוצה ב-360 מעלות ובחרטומו מותקן מכ"ם עוצמתי. כך נוצרת מערכת מקיפה שמעבדת את כל המידע לכדי תמונה אווירית כוללת, ומעבירה אותה הישר לקסדת הטייס בצירוף פתרונות אפשריים לאיומים. יש לציין שהמערכות החדשניות, שכוללות גם יכולת לשבש את מערכות האויב ולפתוח מסדרון למטוסים רגילים, נבנו במטרה להתאים גם לפיתוחים עתידיים.
בחיל האוויר בוחנים אפשרות לרכוש דווקא את תת הדגם F-35B, שמסוגל להמריא ולנחות אנכית כמו מסוק. דגם זה יאפשר לחיל האוויר להפעיל את המטוסים גם אם מסלולי הטיסה יפגעו, ובתיאוריה גם ממקומות סודיים ולא מוכרים.
עד כה, לחמקן יתרונות ברורים על ה-F-15 של בואינג: הוא חדש לגמרי ופתח עבור חיל האוויר אפיקי פעולה חדשים שלא היו קיימים בעבר; הוא מציע מערכות חדשניות שטרם נראו כמותן; והוא יכול לשאת בו זמנית יותר דלק וחימוש, שמאפשרים לשהות יותר זמן באוויר ולתפקד טוב יותר במשימות ציד רקטות או סיוע אווירי.
למרות היתרונות המשמעותיים של החמקן, ל-F-15 יש בכל זאת מה להציע: המפרט הטכני מעיד שהוא מהיר יותר ויכול לטוס גבוה יותר, והיצרנית בואינג מציעה חבילת שדרוגים שתשפר את יכולותיו באופן משמעותי. מלבד היתרונות על הנייר, המטוס קיים ומוכר בארץ ובעולם מזה שנים רבות, ורכש נוסף שלו יגדיל את הגיוון של מטוסי הקרב האסטרטגיים בחיל.
לכל זה יש להוסיף כמובן את תג המחיר. מחירו של ה-F-35 כבר ירד מזמן לאזור ה-90 מיליון דולר ליחידה – והוא צפוי להוסיף לרדת ל-85 מיליון. מחירו של מטוס ה-F-15, לעומת זאת, עומד על כ-110 מיליון דולר ליחידה. כשמדברים על רכש של כ-25 מטוסים, מדובר על פער לא מבוטל.
הבחירה לא תהיה קלה; לכל מטוס יתרונות בלתי מבוטלים. אך בכירי החיל הכחול לא יסתפקו רק בנתונים היבשים, והם ייקחו בחשבון גם את הקרבות בין הדגמים שנערכו באימונים ותרגילים שונים, בעיקר בארצות הברית.
בלתי מנוצח
בשנים האחרונות השתתפו מטוסי החמקן במספר אימונים בינלאומיים ופנימיים בארה"ב. שם, כשמדובר כבר על קרבות ראש בראש, הם ניצחו בנוק אאוט.
בתרגיל ה"גרין פלאג" שנערך בשנת 2015, הפגינו מטוסי ה-F-35 ביצועים מוצלחים. בניגוד למטוסי הקרב האחרים, אף אחד מהחמקנים החדשים לא הופל. במגזין התעופה "aviationweek" פורסם שמטוסי F-16 ו-A-10 רבים הופלו באותם התנאים בדיוק.
שנה לאחר מכן, חיל האוויר האמריקני ערך סדרת קרבות אוויר בין מטוסי F-16 ו-F-15 לחמקן. גורם בחיל האוויר הישראלי שעודכן בפרטי האימון אמר שהם "נפלו כמו זבובים, הם בכלל לא ידעו מאיפה זה בא להם".
הניצחון הסופי הגיע בתרגיל הבינלאומי "רד פלאג" שנערך בשנה שעברה. למרות שהיו בנחיתות מספרית, מטוסי החמקן הכריעו את כל מי שטס נגדם ביחס הפלות מרשים של 15:1. לפי קולונל רוברט קול, קצין בחיל האוויר האמריקני שהיה אחראי על מערך הסייבר וההדמיה בתרגיל, החמקנים צלחו את האמצעים שהופעלו כלפיהם לראשונה בצורה "בלתי רגילה".
אי אפשר להכריע סופית איזה מטוס מנצח בלי לשאול את הטייסים עצמם. סביר להניח שבחיל האוויר עיינו בתחקיר שפרסם מכון מחקר אמריקני בוושינגטון, ובו מסקנות מעניינות על בסיס ראיונות שנערכו עם טייסי F-35 אמריקאים. במסגרת התחקיר, הטייסים נשאלו איזה מטוס טוב יותר – החמקן החדש או המטוס שהטיסו לפניו. התשובה הייתה ברורה, ועלתה בקנה אחד עם העובדות שהוצגו פה.
כמובן שאנחנו לא מתיימרים להחליט עבור חיל האוויר; לשתי הפלטפורמות יתרונות לא מבוטלים, וסביר שיש שיקולים רבים שאנו לא מודעים להם, מטעמים מובנים והגיוניים. חשוב לציין שגם אם חיל האוויר יבחר ב-F-15 המשופר, זה לא פוסל רכש נוסף של ה-F-35 במועד מאוחר יותר. ייתכן שזו תהיה הפשרה שתכריע את קרב הענקים.