ב-21 ביולי 2014, היום העשירי למבצע צוק איתן, חוליית מחבלים חדרה מעזה במנהרה בסמוך לקיבוץ ניר-עם ושדרות, במטרה לבצע פיגוע המוני. רב סמל נדב גולדמכר ז"ל היה בכוח שהסתער על המחבלים ונפל בקרב. בן 23 בנופלו, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע והותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
אחרי מותו, הוריו שוש ואריה מצאו במחברותיו מכתב שהשאיר ובו דמיין כיצד ייראו חייו עשור אחרי, בשנת 2023.
אני, נדב גולדמכר, בן 32, והיום אני גר בדרום, קרוב יחסית להורים שלי.
אני בעל השכלה גבוהה, תואר שני בפסיכולוגיה או משהו בסגנון, נשוי ואוהב עם שני ילדים, בן ובת, ועובד במקום שעוזר לנערים בסיכון. לגבי מראה, שומר על כושר טוב ונראה טוב. חדר כושר, ריצות, אופניים. המשפחה אוהבת לטייל, גם שלי וגם של האישה. כל שבת יוצאים לטיול נחמד.
המשפחות שלנו מסתדרות טוב ולא צבועות אחת עם השנייה. הגילאים של הילדים שלי: הבן בן 8, הבת בת 7. התחתנתי לפני 8.5 שנים. זהו סיפור חיי ב-10 השנים האחרונות.
עשור אחרי כתיבת הרשימה, אביו של נדב, אריה, מספר על התחושות כשהוא קורא את המכתב ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשנת 2023, השנה שעליה חשב נדב כשתיכנן את חייו הבוגרים: "זה פספוס. נדב שם לעצמו מטרה מאוד גבוהה. היו לו הפרעות קשב וריכוז, ובכל זאת שם מטרה כזאת נעלה, להיות עם תואר שני בפסיכולוגיה. רף כל כך גבוה".
"במכתב נדב כתב שהוא רואה את עצמו עוזר לנערים בסיכון, זה מראה עד כמה היה ילד של אחרים. תמיד אהב לעזור ולתמוך בכולם. החברים תמיד היו סביבו, תמיד ישב איתם כשלא היה להם מצב רוח ודאג להם. לכתוב בגיל 22 שהוא רואה את עצמו עוד 10 שנים עוזר לנערים בסיכון, זה עוצמתי. גם בגיל 32 ראה את עצמו עוזר לאחרים. זה העילוי בנדב".
מאז לכתו, משפחת גולדמכר מנציחה את נדב בכך שמגשימה את רשימת חלומותיו. "מדי שנה ביום ההולדת שלו אנחנו עורכים פעילות ODT בתיכון שבו למד, מבואות הנגב בקיבוץ שובל. הקמנו מתחם ספורט לזכרו. אנחנו מחלקים שמונה מלגות לסטודנטים שלומדים לעבוד עם נוער בסיכון, כדי לעזור להם להגשים את חלומו לעזור לנערים בסיכון".
בנוסף למכתב, נדב השאיר אחריו רשימה בשם "הערכים שלי" שחלק מסעיפיה הם "תמיכה במשפחה", "לעזור למי שקשה ולהרים אותו למעלה" ו"אהבה מכל הבחינות: זוגיות, אהבת הארץ ואהבת החיים". אריה מעביר הרצאה שבה מספר על בנו והמורשת שהשאיר אחריו: "99.9% מהאוכלוסיה לא כותבת את הערכים שלה. זה מדהים. אני מעביר הרצאות בכל הארץ: בתיכונים, בבסיסים צבאיים, במוסדות, ומראה איזה ילד מיוחד היה נדב. על אף ה-ADHD וההיפראקטיביות, הוכיח ששום דבר לא עומד בפני הרצון".
"בבית העלמין הצבאי הריבון הוא משרד הביטחון. להורים אין שום נגיעה, משרד הביטחון לא נותן להם לעשות כלום. כל המצבות נראות אותו הדבר. בבית העלמין בבאר שבע המצבות עשויות מאבן חברון, חוץ ממצבה אחת שונה שעשויה משיש מבריק: המצבה של נדב. לא יודע איך זה קרה, אבל כיהודי, אין שום דבר במקרה. הכל זה מלמעלה. כנראה שאלוהים החליט שהוא ילד מספיק מיוחד בשביל להשאיר אותו מיוחד גם במותו".
בתחקיר ששודר לאחרונה בתוכנית "עובדה", נחשפו גילויים חדשים אודות ההיתקלות עם המחבלים שבה נפל נדב ז"ל. כוח בפיקודו של סא"ל דולב קידר ז"ל, מפקד גדוד גפן, דהר לכיוון המחבלים, סמוך מאוד לשדרות. עם המג"ד היו בג'יפ גולדמכר, סגן-משנה יובל היימן ורב-סמל בכיר קסהון (דני) ביינסאין, זכרונם לברכה. הארבעה נלחמו בגבורה, מנעו פיגוע גדול ושילמו בחייהם, כשהג'יפ נפגע מטיל אר-פי-ג'י ששוגר לעברם.
בחמ"ל הוחלט להפעיל את "נוהל חניבעל", כשעלה החשש כי המחבלים מנסים לחטוף את יושבי הג'יפ. מדובר בנוהל שצה"ל מפעיל בניסיון לסכל חטיפה. לפי הדו"ח שנמסר למשפחה, ארבעת הלוחמים בג'יפ נהרגו מאש המחבלים. כשהמ"פ קרא לסא"ל קידר בקשר ולא נענה, הפעיל את "נוהל חניבעל" כדי למנוע את חטיפת אחת הגופות.
>> "שתי אצבעות משדרות": הפרק המלא ב"עובדה"
שוש גולדמכר, אמו של נדב, תיארה את בוקר האירוע: "ב-06:33 שלחתי לנדב הודעה: 'בוקר טוב נדב, איך עבר הלילה?'. בדיעבד, ב-06:36 הוא נהרג. ההודעה התקבלה, היו שני וי, אבל הם לא נצבעו בכחול. זאת אומרת שהוא לא קרא אותה. התחלתי קצת לדאוג, הדלקתי את הטלוויזיה ושמעתי על אירוע בצפון הרצועה עם ארבעה נפגעים. ניסיתי להתקשר, הוא לא ענה ושלחתי הודעה. כבר היה וי אחד. הוא היה מנותק".
לדברי האם, כשפרצה המלחמה נדב ישב ליד הטלפון, חיכה שיקראו לו למילואים. "נדב היה ילד כזה שאם ייראה חבר במצוקה, לא משנה אם יידע שזה יכול לעלות לו בחייו, הוא לא ייתן לאותו חבר להיות שם לבד בשטח".
בצבא טענו כי נדב נהרג מפגיעת האר-פי-ג'י בעת שהיה בג'יפ. "את ההסברים שסיפרו לי קיבלתי, לא התעמקתי יותר מדי. לא חשבתי שמנסים להסתיר. זה היה נראה לי הגיוני". אלא שאז, סימני השאלה החלו לצוץ: "הכעס שלנו זה שאנחנו לא מקבלים תשובות. אנחנו לא מחפשים אשמים, מבינים שזו מלחמה, שזה לא אזור סטרילי - אבל זה משהו שלא נותן לנו מרגוע. שלחנו ילד, קיבלנו אותו בארון. אנחנו רוצים לדעת מה קרה שם".
חודשים אחרי ההיתקלות המשפחה זומנה לקריה. "התקשרו ושאלו אם אנחנו מעוניינים לראות את הסרט שצולם בזמן אמת, כי זה היה אזור מתוצפת". בסרט נראה אחד המחבלים כשהוא נחוש להגיע אל המושב שבו נמצא נדב ולשלוף אותו החוצה. "ברור מי זה הבן אדם, את מי מנסים לחטוף. ברור מה קורה שם. הם ניסו לחטוף את נדב".
המח"ט, ירון פינקלמן, רצה למנוע חטיפה ואישר לתקוף באמצעות כטב"מ בסמוך לג'יפ, היכן שעמד המחבל, במטרה לחסלו, תוך מינימום סיכון לכוחות שבתוך הג'יפ. האם הירי הזה פגע בלוחמים שישבו בג'יפ? במשפחת גולדמכר נותרו הספקות והמעגל עדיין לא נסגר. "מצד אחד זה הבן שלך, הילד שלך, ואתה מוכן לתת את הנשמה בשבילו", אמר אריה, "מצד שני, יש הרבה אזרחים אחרים שעלולים לשלם את המחיר. בגלעד שליט שיחררו כל כך הרבה מחבלים, שאחריהם הרבה אזרחים שילמו בחייהם. יותר מדי. זו תחושה בעייתית, כמו סופת רעמים בתוך הראש".