שני האזרחים החרדים שישבו במכונית השכורה משכו את תשומת ליבם של לוחמי יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב) כמעט מיד. השניים, תושבי ירושלים שלומדים בישיבה, בשנות הארבעים לחייהם, עצרו את המכונית סמוך לגבול מצרים-ישראל, לא הרחק מהיישוב באר מילכה, ובלטו מיד כנוף חריג במקום. מדוע ששני חרדים יעצרו בגבול מצרים באמצע היום?
לוחמי מג"ן נדרכו. בצירוף שוטרים מנקודת השיטור ברמת נגב, הם החלו לתצפת על תנועותיהם של השניים, עד שהבחינו שהם נוטלים משלוח גדול של סמים, שהועבר אליהם דרך גדר הגבול והיה מיועד להפצה ברחבי ישראל. כשנעצרו השניים לבסוף, התגלו על גופם כמה אלפי שקלים – תשלום שקיבלו, ככל הנראה, בתמורה להיותם בלדרים.
"זה פיתוי גדול להיות בלדר בתקופה הזו", מסביר נועם קייזר, מפקד יחידת מג"ן, "סוחרי הסמים נמצאים במצוקה גדולה, כי אנחנו שומרים חזק על הגבול, והם מנסים לפתות בלדרים שיסכימו להעביר משלוחים ומוכנים לשלם הרבה. בין השאר, הם פונים גם לישראליים, בתקווה שהם לכאורה ייראו פחות חשודים, ומציעים להם המון כסף. מבחינת הבלדרים, זה אומר לעשות כסף גדול בכמה שעות, וזה גורם לכך שגם הרבה אנשים מן השורה, ישראלים יהודים ללא עבר פלילי, שחלקם נקלעו למצוקה כלכלית, מתפתים לשמש כבלדרים עבור סוחרי סמים ולהבריח עבורם משלוח. הם מקבלים אלפי שקלים עבור עבודה של כמה שעות וזה נשמע כמו כסף קל ופשוט, אבל הם טועים מאוד".
תכירו את קייזר, האיש שזכה לשם "המייבש הלאומי", לאחר שהוא ויחידת מג"ן גרמו ליובש הכי חמור של סמים מכל הסוגים (חשיש, מריחואנה, קוקאין והרואין), אשר זכור בארץ כבר שנים. קייזר, אגב, רואה בכך מחמאה גדולה. ברור לו שסוחרי הסמים, כמו גם הצרכנים, לא ממש מתים עליו ועל היחידה ורואים בהם את האחראים לעלייה הדרסטית במחירי הסמים בשוק הישראלי – אבל מבחינתו, זו בדיוק הסיבה שהוא קם בבוקר.
"זה מחמיא לי שמכנים אותי ה'מייבש הלאומי', זה אומר שאנחנו עושים את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר", הוא מצהיר בראיון בלעדי. "מיגור הברחת הסמים חוסך למדינה מיליארדי שקלים בטיפול בנרקומנים ובמכורים ומונע מצעירים ובני נוער להיות חשופים לסמים מסוכנים. הלוחמים שלנו לא פעם מסכנים את חייהם כדי לסכל הברחות סמים לשטחי מדינת ישראל, ואנחנו מאוד מאמינים במה שאנחנו עושים. אין ברירה אחרת".
"המלחמה נגד המבריחים היא משחק שחמט"
במשך עשרות שנים היו גבולותיה הדרומיים של מדינת ישראל עם שכנותיה - ירדן ומצרים - פרוצים לחלוטין. הסוחרים חגגו, ובין שני צדי הגבול רחש זרם שהורכב מכל הבא ליד: סמים (מאות טונות של מריחואנה, חשיש והירואין), נשק (אלפי רובים, לבנות חבלה, טילים ופצצות מרגמה) זנות (מאות נערות ליווי) ומסתננים שחדרו מסיני לישראל.
צה"ל התקשה לטפל במימדי התופעה ולכסות כל סנטימטר בגבול הדרומי, ולכוחות הבטחון היה ברור שצריך להקים כאן יחידה נפרדת, אשר תתמקד רק בגזרה זו. לפני עשר שנים הקימה המשטרה את יחידת מג"ב רמון (ששמה שונה בהמשך למג"ב ערבה), שהתמקדה בסיכול הברחות סמים ואמצעי לחימה לישראל. בתחילה זה היה נראה כפתרון ראוי, אך בהמשך התגלה שהמבנה והגדרת הפעילות של היחידה רחבים מדי, ולא מאפשרים לה לסכל באופן יעיל את ההברחות דרך הגבול. על כל טון חשיש שנתפס, הוברחו עשרה טון ללא בעיה.
לפני כחמש שנים החליטו במשטרה לפרק את יחידת מג"ב רמון-ערבה ולהקים במקומה את יחידת מג"ן. המטרה: סיכול נחוש ומדוייק של הברחת הסמים מהגבולות הדרומיים עם ירדן ומצרים. פחות ממאה לוחמים כוללת היחידה המשודרגת, רובם יוצאי יחידות מובחרות וסיירות בצה"ל, וביניהם גם כמה קצינים שהניסיון שצברו מסייע להם במלחמה נגד המבריחים המתוחכמים.
עם הקמתה, מוקם מטה היחידה בירוחם. אך מהר מאוד הבינו ביחידה שהמבריחים וסוחרי הסמים איתרו אותו והחלו לעקוב אחר הלוחמים, בניסיון לגלות מראש איזו פעילות הם מתכננים לבצע. "זה הגיע למצב כזה שהבנו שהם פשוט עוקבים אחרינו כל הזמן ומתצפתים עלינו", מספר קייזר, "הבנו שזה יכול לפגוע בנו ברמה המבצעית, אז החלטנו להעתיק את משרדי היחידה למקום אחר, סודי וממודר, ושם אנחנו ממוקמים היום".
ובאמת, המאבק מול העבריינים על ההמשך העבודה הסדירה הפך במהרה למרכיב מרכזי בדי.אן.איי של היחידה הזאת ושל מי שמנהיג אותה, אולי יותר מכל יחידה משטרתית אחרת. לדברי קייזר, לוחמיו מנהלים קרב סוער, מאתגר ובלתי פוסק עם סוחרי הסמים, שהופך מר ואלים יותר בכל יום. "כמעט כל מרדף שלנו אחר המבריחים מסתיים בתקיפות של הלוחמים ובניגוח ניידות", הוא מפרט. "עבור המבריחים, תפיסה של סמים היא אובדן הכנסות של מיליוני דולרים, והם לא מתכוונים לוותר עליהם בקלות. מדובר במבריחים מסוכנים מאוד, שלא בוחלים בשום דרך כדי לבצע את ההברחה, גם במחיר של פגיעה או הרג שוטרים. מבחינתם, המטרה מקדשת את האמצעים. ברור שאין לנו מספיק כוח אדם ואמצעים להתמודד מול כמות המבריחים הזאת, והייתי שמח לקבל עוד לוחמים. אנחנו נעזרים ביחידות צבא, ביחידת מסתערבים של מג"ב, ובמסוקים משטרתיים וצבאיים אבל זה עדיין לא מספיק. לדעתי צריך להשקיע יותר תקציבים ביחידה".
הקושי באיתור המבריחים בולט במיוחד כשמדובר באיזור מדברי, מורכב מבחינה טופוגרפית ומכיל בתוכו ערוצי ואדי, נקיקים ומערות, ובמרחב גדול, שלא מפסיק להשתנות. "צריך להבין שבכל חצי שנה הגבול משנה את פניו ואת צורתו, וגם אופי ההברחות משתנה", מספר קייזר, "היתרון שלנו הוא שהלוחמים שלנו הוכשרו לכל תרחיש, לא רק להברחות סמים אלא גם לחדירת מחבלים ולניסיון לבצע פיגועי טרור בישראל. חלקם שירתו ביחידות מסתערבים וצברו המון ניסיון, ואנחנו מכירים כל אבן וכל פינה בשטח. המלחמה נגד המבריחים היא לגמרי משחק שחמט. מי שמצליח להקדים את השני בכמה מהלכים מנצח. לשמחתי, במרבית המקרים אנחנו מנצחים, וזה לא מובן מאליו, כי לא מדובר ביחידה גדולה ומשופעת באמצעים".
גדר הגבול החדשה עם מצרים הקלה על פעילות היחידה, אך לא ייאשה את מבריחי הסמים, שממשיכים לחפש אחר דרכים חדשות ויצירתיות לביצוע ההברחות, בדרך לשוק הישראלי המכניס: בין היתר משתמשים שם בחפירת מנהרות, בזריקת הסמים מצד אחד של הגדר לצדה השני, בחיתוך הגדר באמצעות מכשירים משוכללים, בטיפוס עליה בעזרת סולמות ועוד מגוון פעולות נועז ויהיר כאחד. קייזר מציין ששלטונות מצרים משתפים פעולה עם ישראל בלוחמה בסמים, והראייה לכך היא העובדה שאלה סיכלו לאחרונה הברחת 20 טון חשיש, שנארזו בכמה משאיות אשר היו מיועדות להיכנס לישראל.
"המבריחים כל כך מתוחכמים, שהם כל הזמן משנים אסטרטגיה", הוא קובע. "הם ממש לא פראיירים, וחלקם מאוד אמיצים, ולא חוששים שהחיילים ירו לעברם. אנחנו כל הזמן לומדים אותם והם אותנו, וזה גורם לנו לחיות על אדרנלין ללא הפסקה. כל מעצר של מבריחים הוא מורכב ומסובך כי הם מאובזרים במיטב הציוד: משקפות לראיית לילה, טרקטורונים, אופנועים, ג'יפים, מכשירי קשר. כל הברחה מתבצעת כמו מבצע צבאי לכל דבר, עם חלוקה לתפקידים: נהגים, תצפיתנים, בלדרים רגליים וראש הרשת, שמפקד על ההברחה. לא פשוט להשתלט על זה".
בכל מעצר של מבריח סמים גדול, מספר קייזר, מגיעים לבית המשפט עשרות מחבריו, שאף הם מבריחים, כדי לנצל את הדיון בהארכת המעצר ולדלות פרטים על פעילות היחידה ועל שיטות עבודתה. "אנחנו יודעים שמדובר במבריחים, מסמנים אותם ודואגים לעצור אותם לאחר מכן", הוא מודיע.
4,000 דולר למשלוח סמים
שוק הסמים בישראל מגלגל מידי שנה למעלה מעשרה מיליארד שקלים. החשיש והמריחואנה עושים את דרכם לכאן במשאיות ובאוניות ממרוקו, מסודאן ומאתיופיה (שם הוקמו באחרונה חוות רבות לגידול קנאביס). המשלוחים נוחתים בסיני, שם נארז החשיש ב'סונדקים' - ארגזים בנפח של 25 ק"ג– ומשם מועברים, בדרך לא דרך, לישראל. בסיני עצמה, לדברי קייזר, אין היום כמעט גידולי קנאביס.
ההרואין והקוקאין עושים דרך לא פחות ארוכה. הם מתחילים את דרכם בשדות הפרג באפגניסטן, עוברים משם לטורקיה, לסוריה ולירדן (בעיקר באזור הערבה) ונוחתים לבסוף ישירות במה שקייזר מכנה "משולש ברמודה של הנגב" – כלומר, רמת חובב, צומת הנגב ומכתש רמון. כל נקודת מעבר של הסם ממדינה אחת לשנייה מקפיץ את מחירו במאות, ולעיתים גם באלפי אחוזים. הכול תלוי ברמת הסיכון של ההברחה ובביקושים לסם בשוק המקומי.
שינוע הסם לתוך המדינה, אל עבר תחנות הסמים המקומיות והסוחרים המקומיים, תלוי בבלדרים. אם בעבר הסכום שקיבל בלדר עבור כל משלוח שהגיע ליעדו עמד על כ-1,000 דולר לקילו, הרי שהיום, אומר קייזר, המחיר ריבע את עצמו, והבלדרים מקבלים לא פחות מ-4,000 דולר (!) על משלוח בודד. "הבלדרים מבינים שהסיכויים שלהם להיתפס גבוהים והם דורשים ומקבלים מחירים גבוהים מאוד עבור כל הברחה", הוא אומר, "בעלי הרשתות נאלצים בלית ברירה לשלם, ואם אין להם בלדרים - הם נאלצים בעצמם לבצע את ההברחה, כשהם מסתכנים במעצר. היום, אחרי הקמת הגדר, יש ירידה משמעותית בהברחות חשיש אבל גם עלייה מתמדת בניסיונות. בסופו של דבר אנחנו גורמים נזק של מיליארדי שקלים למבריחים ולסוחרים, פוגעים להם בכיס, מסבים להם נזק כלכלי עצום – וזה מתסכל אותם".
לדברי קייזר, עד היום תפסה יחידת מג"ן כ-35 רשתות הברחה שונות (כל רשת בנויה משלושה עד חמישה מבריחים), 2 טון חשיש ומריחואנה ומאות קילוגרמים של קוקאין והרואין. הנזק שגרמו לוחמי היחידה לסוחרי הסמים ולרשתות ההברחה – בין אם מדובר בתפיסת משלוחים או בסיכול הברחות ללא לכידה ממשית - נאמד בכ-20 מיליארד שקלים, לדבריו.
גם לצרכני הסמים עצמם נגרם נזק: מחירי הסמים (ראו מסגרת בנפרד) האמירו במאות אחוזים והעמיקו את החור בכיסים, אך הביקוש העצום לחשיש ולמריחואנה בישראל לא יורד. בדיוק בגלל זה סוחרי הסמים פונים היום לכל סוגי הבלדרים – גם לישראלים מן היישוב, כמו שני החרדים שהוזכרו בתחילת הכתבה, אבל גם לחיילים ולגששים בצה"ל. מבריחי הסמים מציעים לחיילים שוחד בגובה אלפי דולרים, בתמורה לקבלת מידע על מיקומם של לוחמי מג"ן, מסתערבי מג"ב ויחידות צבאיות. יש לא מעט שגם מסכימים.
"היו מבריחים ששילמו שוחד של 1,000 דולר לחיילים עבור העברת מידע על פעילות שלנו ושל צה"ל, כדי לאפשר להם הברחה בטוחה של סמים לישראל", מספר קייזר, "בשנה האחרונה היו לנו כמה מעצרים של חיילים שהיו מעורבים בהעברות מידע למבריחים, בסיוע מצ"ח. הפיתוי שמציעים להם המבריחים גדול, וכמה מהם מתפתים ומשלמים ביוקר. אחד החיילים היום אפילו נאשם בריגול וזו עבירה חמורה מאוד. הם יודעים בדיוק היכן נקודות התורפה ומשתמשים בהן".
קייזר מדגיש שגם ארגון אל-קעידה ואירגוני טרור נוספים השולטים בסיני גוזרים קופון מהברחות הסמים לישראל. לדבריו, כל סוחר העומד בראש רשת הברחה משלם מס בכדי שאירגוני הטרור יעלימו עין מפעילותו ויאפשרו למבריחים מטעמו לנוע בשטח סיני. "הברחות הסמים מסיני לישראל מערבות בתוכן גם נגיעות לאירגוני טרור", הוא מודיע, "אני לא רוצה לגעת בזה, כי מדובר בעניינים רגישים, אבל צריך להבין שאין משילות בסיני, ולתוך הוואקום הזה נכנסים אירגוני טרור שפועלים בשטח. זאת, בניגוד לגבול עם ירדן, שם רואים שלטון מסודר וחיילים שעושים מאמצים למגר הברחות".
"אני לא מצפה שיאהבו אותי"
קייזר, בן 39, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר באחד הישובים בדרום הארץ. מעל שלוש שנים וחצי הוא מפקד על יחידת מג"ן, והעבודה שלו לא נעצרת בפתח הבית. "אשתי והילדים שלי מכירים לפרטי פרטים את שמות כל המבריחים, אני חי ונושם את זה כל הזמן", הוא מודה, "לפני שלושה שבועות עזבנו באמצע חתונה של לוחם ביחידה כי קיבלנו מידע שסמי זנון, אחד מסוחרי הסמים הגדולים שפעלו לאורך הגבול עם ירדן, בדיוק עומד לבצע הברחה גדולה – ובאמת תפסנו אותו על חם אחרי מרדף ארוך עם מסוקים ולוחמים. אשתי והילדים יודעים שבגלל מבריח כזה או אחר אני לא אהיה בבית ולא אוכל ללכת איתם לאירוע. הם חיים ונושמים את היחידה כמוני".
בצבא שירת קייזר כקצין ביחידת המסתערבים "דובדבן" במשך שש שנים, והמשיך משם לתפקיד פיקודי ביחידה המשטרתית למלחמה בטרור (ימ"מ), שם נשאר עשר שנים. במסגרת שירותו בימ"מ, השתתף במבצעים מורכבים שכללו פריצות למצבורי סמים מוגנים היטב. "אני זוכר שבאחד המקרים פרצנו לתחנת סמים מבוצרת מאוד בירוחם, מהגדולות שפעלו בדרום", הוא משחזר, "היינו צריכים לעבור ארבע דלתות פלדה כדי לחדור פנימה, ממש משימה של יעד מבוצר. הניסיון הרב שצברתי בימ"מ ובדובדבן עוזר לי מאוד בתפקידי במג"ן, בתחום המבצעי".
קייזר יודע שלפעילות האינטנסיבית שלו ושל היחידה יש גם תופעות לוואי רצויות פחות: ייבוש השוק המקומי מסמים קלים, למשל, גרם לשגשוגן בישראל של מעבדות לגידול מריחואנה הידרופונית (הידרו גראס), כתחליף ראוי עבור אלו שלא מצליחים להשיג את החומר בשום דרך אחרת. מאות מעבדות כאלה הוקמו בתוך בתים פרטיים בשנתיים האחרונות על ידי סטודנטים וחיילים משוחררים. רק כמה עשרות מהם נתפסו על ידי משטרה, ובמעבדות הביתיות שלהם נמצאו מאות קילוגרמים של מריחואנה. במקביל, התגלו חממות לגידול הידרו במושבים בערבה ובלכיש.
למעשה, הפעילות שלכם גורמת לתוצאה הפוכה: אתם מסכלים הברחות ומייבשים את השוק – אבל גורמים לפריחה של מעבדות הידרו מקומיות. אז איפה הרווחנו?
קייזר מחייך: "זה מעיד על כך שאנחנו עושים את העבודה שלנו. אם הצרכנים מתלוננים, סימן שאנחנו גורמים ליובש בארץ – וזה טוב, כי זה התפקיד שלנו. מצד שני, לעולם אין ואקום. תמיד יהיו כוחות חדשים בשוק שיחדרו פנימה ויחפשו דרכים לא שיגרתיות לעמוד בביקושים של החשיש והמריחואנה. בין אם מדובר בהקמת מעבדות הידרו וחממות מריחואנה או בהפצת סמי פיצוציות למיניהם כמו נייס גיא. את התחום הזה אני כבר משאיר לבלשי התחנות וליחידות המרכזיות ברחבי הארץ. מבחינתי, אני עושה את העבודה שלי, נכון שהסמים החלופיים מסוכנים, אבל יש מספיק כוח אדם במשטרה שיטפל במי שמפיץ אותם".
הוא מתנגד בתוקף לתביעה לחוקק חוקים שיתירו שימוש בסמים קלים בישראל. לשיטתו, זה ייהרג ובל יעבור. "אין בסמים האלה שום דבר טוב לחברה, רק נזקים הם יביאו", הוא קובע בנחרצות, "זו תהיה טעות לחוקק חוק המתיר עישון סמים קלים בישראל. זה יעודד בני נוער וצעירים להתמכר לסמים ויפגע בחוסנה של החברה. מי שרוצה להשתמש בסמים קלים, מבחינתי שיטוס להולנד. יש פה חוק וכולם מחוייבים לשמור אותו".
אתה לא חושש להיות אדם שנוא?
"אני והלוחמים עושים את העבודה שלנו, שהיא קשה, מאתגרת, סבוכה ומורכבת. יש לנו משימה ואנחנו צריכים לעמוד בה וזה מה שחשוב. אני לא מצפה שיאהבו אותי".