אביב כוכבי ילך כנראה לפוליטיקה. את זה אסור שהוא יביא איתו

כהונתו של הרמטכ"ל ה-22, רב-אלוף אביב כוכבי, תסתיים בעוד כשלושה חודשים. ב-17 בינואר ייכנס אלוף הרצי הלוי ללשכה שבקומה ה-14 בבניין המטה הכללי בקריה, וכוכבי יתלה את הכומתה.

שלא בטובתו הפך כוכבי ל"רמטכ"ל של הקורונה" והמשבר הכלכלי שליווה אותה, מה ששינה מהיסוד את התוכנית הרב-שנתית של צה"ל. למרות הבלת"ם הגרנדיוזי הזה, כוכבי חתום על המבצע הראשון אחרי שנים שהסתיים באופן מוצלח, "עלות השחר"; הוא הכין את צה"ל היטב להסלמה בשטחי יהודה ושומרון, והתוצאות הורגשו במבצע שזכה לקונצנזוס בקיץ האחרון כמהלך משקם-הרתעה.

בכלל, אביב כוכבי הוא קצין רב זכויות בצה"ל ובהגנה על הארץ. הוא נלחם שנים ארוכות בלבנון; כאל"ם וכמפקד חטיבת הצנחנים הוביל לחשיבה יצירתית שהצילה חיי לוחמים במבצע "חומת מגן", שהוא עצמו היה בין יוזמיו ותומכיו; כראש אמ"ן היה ממפתחי התפיסה שהורידה את המודיעין לרמת הלוחמים בשטח, מהלך שייעל את היכולת המבצעית של צה"ל בגזרות השונות. אלא שלצד ההישגים מכתימה את הקריירה של כוכבי המורשת הבעייתית שהוא מותיר אחריו: שובל קידומים של קצינים שכשלו ערכית ומבצעית, שחיילים נהרגו במשמרת שלהם, ששיקרו בתחקירים.

כוכבי החליט שלא לקבל את מסקנות ועדת תיבון ולא להדיח את סא"ל אפרים תהילה. הענישה שבחר הרמטכ"ל: עיכוב קידום לשנתיים. "היו אלופים שחשבו שזה ביזיון ענק", אומר גורם בצה"ל

בעיני רבים, ובהם בכירים בצה"ל שהתראיינו לכתבה זו, רא"ל כוכבי פגע באמון ובאמינות של צה"ל כשבחר לקדם את הקצינים המדוברים. העובדה שהרמטכ"ל מזוהה כמי שמכוון לפוליטיקה, ואולי פועל משיקולים הקשורים לעתיד שהוא מתכנן לעצמו, רק הוסיפה לתדמית הבעייתית. כוכבי, מיותר לציין, לא המציא את הגלגל; הוא לא הראשון שמקדם קצינים מהמיליה שלו ובטח לא האחרון שמואשם במינויים ובקידומים לא ראויים, או כאלה שנעשים משיקולים זרים. אבל הצטברות המקרים דורשת תשומת לב, על אחת כמה וכמה אם פניו של הרמטכ"ל אכן לחיים הציבוריים.

סא"ל אפרים תהילה, אל"ם ישי רוזיליו, אל"ם רועי צוויג-לביא, תא"ל יקי דולף: כולם שגו קשות במילוי תפקידם, חלקם ניסו לטייח את כשליהם – וכוכבי הגן על כולם. כתוצאה מכך, שלושה מהם המשיכו לטפס הלאה בסולם התפקידים והדרגות.

למה בחר הרמטכ"ל לקדם את מי שוועדות חקירה המליצו להעניש או להדיח? המרואיינים לכתבה זו מציעים שני הסברים אחרים השזורים זה בזה. ראשית, הם אומרים, שימו לב למכנה המשותף לשלושה מארבעת הקצינים: הם החלו את דרכם בצנחנים, בדיוק כמו כוכבי, שהפך את תפיסת ה"אחד משלנו" למדיניות. שנית, אומרים המרואיינים, זה לא שהרמטכ"ל אינו מכיר במסקנות של תחקירים פנים-צה"ליים או מקל ראש בכישלונות מבצעיים. הוא פשוט משוכנע ששיקול הדעת שלו-עצמו חשוב יותר מכל כוכבית או כתם בפנקסי השירות של הכפופים לו.

תרבות של שקר

בינואר השנה נהרגו רס"ן אופק אהרון ז"ל ורס"ן איתמר אלחרר ז"ל, מפקדי פלגות ביחידת אגוז, בתקרית ירי דו-צדדי טראגית במהלך אימון בבקעת הירדן. בעקבות האירוע הקים צה"ל ועדת חקירה בראשות אלוף (במיל') נועם תיבון, שנחשב לקצין מקצועי, ערכי ויעיל. בריאיון שהעניק בשעתו לתוכנית "קלמן-ליברמן" (כאן רשת ב') אמר תיבון כי התחקיר חשף "תרבות של התנהלות בניגוד לפקודות וערכי צה"ל" וכי באירוע היה "אי-מילוי פקודות באופן שיטתי". אלוף לשעבר המקורב לתיבון אומר השבוע: "הסיכום של הוועדה היה מהקשים שנראו בצה"ל בעשור האחרון, אפילו ב-20 השנים האחרונות".

"הסיפור של ישי רוזיליו לא שונה מהמקרה של תהילה", אומר גורם בכיר מפיקוד המרכז. "הייתה הנחיה ללוחמים לשקר בתחקיר ובחקירה של מצ"ח, וזה מכניס את האירוע לממד אחר לגמרי"

הוועדה קבעה כי לנוכח הממצאים הקשים יש להדיח את מפקד יחידת אגוז דאז, סא"ל אפרים תהילה, שהוביל את היחידה במבצעים רבים ואף קיבל צל"ש. תהילה נחשב לקצין נערץ שנודע באומץ לבו וביכולות מבצעיות מרשימות, אבל ועדת תיבון הראתה שהוביל ביחידה תרבות ארגונית-מוסרית ירודה. על כך כתב תיבון: "מפקד היחידה צריך לדעת שהוא נבחן לא רק בקרב, אלא גם באימונים ובשגרה [...] מפקד אגוז וסגנו כשלו בבלימת האירוע. לא התקיימה תרבות של דיווח ותחקיר כמצופה".

כוכבי החליט שלא לקבל את מסקנות ועדת תיבון ולא להדיח את סא"ל תהילה. הענישה שבחר: עיכוב קידום לשנתיים. תיבון עצמו מסרב לדבר על כך בתקשורת ולבקר בפומבי את כוכבי, אולם מקורבו של האלוף לשעבר אומר: "הוא היה בהלם, אכזבה מכוכבי זאת הגדרה עדינה למה שהוא הרגיש. נועם חושב שההחלטה של הרמטכ"ל היא כשל מוסרי חמור, כי לא הייתה פה איזו מעידה חד-פעמית או טעות אנוש מצדו של תהילה. מצאו פה מפקד שהוביל הלכה למעשה תרבות שקר ביחידה מובחרת, והוחלט להשאיר אותו בצבא".

מה חשבו על זה בצמרת צה"ל?
"היו לא מעט אלופים שחשבו ועדיין חושבים שההחלטה לא להדיח את תהילה היא ביזיון ענק, כתם על צה"ל ועל המדים של צה"ל. אחד מהאלופים שמכהנים כיום אמר אז ש'מי שהאמת לא נר לרגליו החליט להשאיר בצבא את מי שהוביל לתרבות של שקר'".

שמונה חודשים לאחר החלטת כוכבי אישר סא"ל תהילה ליחידת אגוז להשתמש באמצעי חבלה במהלך אימון באזור החרמון. האישור ניתן למרות איסור חמור על הפעלת אמצעי חבלה באזור בשל החשש משריפות, ואכן, במקום פרצה שריפה גדולה שפגעה בטבע וסיכנה חיי אדם. כשהמקרה נבדק התברר שסא"ל תהילה שיקר בתחקיר הצבאי, ואף הדיח לשקר את הפקודים לו. תהילה עצמו, חשוב לומר, הודה ששיקר לנציגי צה"ל ורשות הטבע והגנים בנוגע לנסיבות האירוע. הפעם הוא הודח מצה"ל, אבל היה מי שדאג שיישאר במערכת הביטחון עד לפרישתו משירות כדי שלא לפגוע בזכויות הפנסיה שלו.

"אתה יודע מה הכי מדהים? שגם אחרי השריפה והתחקיר, גם אחרי שכל היחידה שלו שיקרה כי היה ברור לחיילים שזה מה שצריך לעשות – היו בכירים שניסו למנוע את ההדחה של תהילה, כי הוא קצין אמיץ ויש לו צל"ש ובעיקר כי הוא חבר שלהם", אומר השבוע בכיר בפיקוד הצפון שהיה מעורב בפרשה.

שימו לב, אומרים המרואיינים, למשותף לשלושה מארבעת הקצינים שהרמטכ"ל הגן עליהם: הם החלו את דרכם בצנחנים. בדיוק כמו כוכבי, שהפך את תפיסת ה"אחד משלנו" למדיניות

בניגוד לשלושת הקצינים שכוכבי קידם בניגוד להמלצות, תהילה אינו איש צנחנים; הוא גם היחיד שבסופו של דבר הודח מתפקידו. גורמים בצה"ל אומרים שלא לייחוס כי הרמטכ"ל ראה בו קצין נערץ שעברו מצדיק התייצבות לצדו, אחרים מצביעים על כך שתהילה חובש הכיפה הסרוגה נחשב לאהוד במיוחד במגזר שלו ורומזים שכוכבי לא מעוניין להסתכסך עם מי שמכונים "הסרוגים", מתוך שיקולים פוליטיים עתידיים. אז למה כן להדיח אותו בסופו של דבר? "לכוכבי כבר לא הייתה ברירה", מסביר הבכיר בפיקוד הצפון. "אחרי השריפה זה היה מעבר לגבול".

על הזכות לטעות

לפני תהילה היה אל"ם ישי רוזיליו, כיום מפקד החטיבה המרחבית יהודה. בשנת 2019 היה רוזיליו סא"ל ומפקד סיירת צנחנים, והוא הודח מפיקוד בעקבות מסקנות התחקיר לבדיקת מותו של לוחם הסיירת אביתר יוספי, שנהרג בתאונה במהלך ניווט בנחל חילזון. גם פה התגלתה יחידה עם תרבות ארגונית בעייתית, בלשון המעטה; האלוף בדימוס יצחק בריק חשף במאמר פרי עטו בכתב העת "מגפון" כי חיילים העידו ש"מפקדים תדרכו אותנו מה לומר בחקירת מצ"ח", כלומר הייתה הנחיה מצד מפקדים לשקר בחקירת מותו של יוספי ז"ל. במקרה הזה הפעיל כוכבי דלת מסתובבת: שנתיים לאחר שהדיח את רוזיליו וביטל את מינויו לסגן מפקד חטיבת הצנחנים, הוא העלה אותו לדרגת אל"ם ומינה אותו למפקד חטיבת יהודה.

"הסיפור של רוזיליו לא שונה מהמקרה של תהילה", אומר גורם צבאי בכיר מפיקוד המרכז. "יש פה חייל שנהרג, אבל זה לבדו לא תמיד מצדיק עריפת ראשים, בטח כשלמפקד היחידה יש תחתיו שרשרת והוא נמצא בכלל במשימה אחרת, מה שאכן היה במקרה הזה. רק שזה משתנה ב-180 מעלות כשמתברר שהייתה הנחיה ללוחמים לשקר בתחקיר ובחקירה של מצ"ח. זה מכניס את האירוע לממד אחר לגמרי".

מלבד הדחת רוזיליו הוחלט גם על נזיפה למי שהיה אז מח"ט הצנחנים, יקי דולף. אולם רק שלושה חודשים לאחר מכן קודם דולף מדרגת אל"ם לדרגת תא"ל והתמנה לתפקיד המזכיר הצבאי של שר הביטחון בני גנץ. אחד מלוחמי הסיירת שהיו שם כשיוספי נהרג אומר השבוע: "מה שעניין את כל המפקדים זה איך לשמור על התחת שלהם. בן אדם, חבר, אח, שוכב בבית העלמין, וכל אחד מהם דואג לעצמו".

לוחם מגלן, עילי חיות, קפץ מג'יפ על שיח כחלק ממסורת של היחידה, נפצע קשה ונותר משותק. מפקד היחידה דאז, רועי צוויג-לביא, עלה בדרגה ומונה למפקד החטיבה המרחבית שומרון

דולף ננזף גם לאחר התאונה שבה מצא את מותו רון עובד ז"ל, שנהרג באפריל 2019 מפגיעת אוטובוס שהידרדר במהלך גיבוש בבסיס שומריה. שנתיים לאחר מכן אמר כוכבי בעצמו כי התחקיר הראשוני שנערך בצנחנים תחת דולף "לקה בחסר ולא הציף את כלל הפערים. בכל תחקיר ובכל נושא צריך להפוך כל אבן ולנתח באזמל חד כל עובדה וכל שאלה". ובכל זאת, האיש קודם גם לאחר שצבר נזיפה משמעותית שנייה.

נראה שכוכבי ער לביקורת על קידום קצינים שדבק בהם רבב; הוא דיבר על כך לפחות במרומז במהלך טקס סיום קורס קצינים בחודש יולי האחרון. "לא ניתן מקום לפופולריות של עריפת ראשים", אמר אז הרמטכ"ל, "ולא נקבל החלטות על פי קולות ההמון. חברה שלא תגבה את חייליה ומפקדיה גם כשטעו, תגלה שאין מי שיילחם עבורה. לכן נקבל החלטות לאור שיקולים מקצועיים בלבד, ועל פי עקרונות הצדק".

שורה של אנשי צבא בכירים בהווה ובעבר מגבים את אמירת הרמטכ"ל. "כשמפקד טועה זה יכול לעלות בחיים של חיילים וגם של מפקדים, כולל שלו עצמו", אומר קצין בכיר במילואים, "אבל אם נערוף את הראש של כל מי שטועה, נגלה מהר מאוד שנגמר לנו הצבא. אתה רוצה מפקדים טובים, מקצועיים ומקצוענים שיכולים לטעות וללמוד מטעויות. אבל צריך לעשות הבחנה ברורה בין טעות מקצועית של מפקד – או אפילו כשל ערכי מקומי, שלא פעם קורה בגלל שחיקה – לבין התנהלות סדרתית וממוסדת של שקרים ותקלות. אם הפקודים שלך או הפיקוד שמעליך מבינים שאחרי תקלה מותר לשקר ולהסתיר, זו בעיה שאין לה מקום בצה"ל".

ויש לזה גם השלכות אחרות.
"בוודאי, כי ברור שהתרבות הזאת של המפקדים תחלחל בהמשך למסגרות האזרחיות שהם יגיעו אליהן".

האישי הוא הפוליטי

בניגוד למקרים שבהם התייצב כוכבי לצד קצינים גם מול תחקירים חד-משמעיים, הרמטכ"ל לא התנגד להדחה של קצינים אחרים - דווקא במקרים פחות חמורים. כך עשה למשל כשסמך ידיו על החלטת מפקד פיקוד הדרום בתחילת השנה להדיח מתפקידו באופן מיידי את סגן מפקד גדוד קרקל, לאחר אירוע בגבול מצרים שבו לוחמי הגדוד ירו על לוחמים מיחידת המסתערבים. זאת הייתה טעות מבצעית חמורה, אולם בניגוד למקרים שבהם כוכבי החליט שלא להדיח קצינים, כאן לא התגלו שקרים או טיוחים.

במקרה אחר התעקש כוכבי על הדחת מפקד מצ"ח דרום, רס"ן גלעד פרנקן, בעקבות התאבדותו של לוחם גבעתי ניב לובטון. לובטון גויס כמקור על ידי מפעילי סוכנים של המשטרה הצבאית, ואז חזר בו, אולם בשל התעקשות המפעילים נקלע למצוקה והתאבד. במקרה הזה נטען כי רס"ן פרנקן דווקא פעל לקיום נהלים מקצועיים ביחידה ומפעילי הסוכנים הסתירו ממנו מידע; כוכבי בכל זאת בחר להדיח אותו, מה שהוביל לסאגה משפטית ארוכה. רס"ן פרנקן הגיש עתירה נגד ההדחה, בית המשפט קבע שהצבא לא יכול לפטר אותו, כוכבי החליט שצה"ל יערער לעליון – ושם צה"ל הפסיד (דובר צה"ל מסר אז בתגובה: "צה"ל לומד את פסק הדין. צה״ל משתתף בצערה העמוק של משפחת לובטון וימשיך ללוותה").

לצד הדחת רוזיליו הוחלט על נזיפה למי שהיה מח"ט הצנחנים, יקי דולף. שלושה חודשים לאחר מכן קודם דולף לדרגת תא"ל והתמנה לתפקיד המזכיר הצבאי של שר הביטחון גנץ

כוכבי הגן שוב בחירוף נפש על קצין שכשל לאחר שלוחם מגלן בשם עילי חיות קפץ מג'יפ דוהר על שיח כחלק ממסורת של היחידה, נפצע קשה ונותר משותק. הצבא מרח במשך זמן רב את תחקיר האירוע שהתרחש בקיץ 2018, ולטענת מקורבים ללוחם אף התנכל לחיוּת. הדברים הגיעו לידי כך שבשנת 2020 הגיע מי שהיה הרמטכ"ל בזמן התאונה, גדי איזנקוט, לבקר את חיות ולבקש ממנו סליחה. יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", חשף כי במהלך השיחה אמר איזנקוט ש"לא דיווחו לי אמת [...] שיקרו לי לאורך כל הדרך. רק כשנפגשנו נודע לי מה קרה לך, ואני מתנצל. הטעות שלי היא שלא עשיתי תחקיר מטכ"לי".

מלבד קצין זוטר, איש לא שילם את המחיר על מה שקרה לעילי חיות. מי שהיה אז מפקד היחידה, רועי צוויג-לביא, עלה בדרגה לאל"ם ומונה למפקד החטיבה המרחבית שומרון, תפקיד שמילא עד לאחרונה. אומנם צוויג-לביא לא היה זה שפקד על חיות לקפוץ, וגם לא היה שם בזמן האירוע, אלא שהתחקיר הצה"לי גילה גם במקרה הזה תרבות ארגונית לקויה ומסורת של שקרים וטיוח ביחידה תחת פיקודו.

כוכבי הכיר את הפרטים כשבחר לקדם את צוויג-לביא, והאחרון מצדו המשיך לפעול באופן שנוי במחלוקת: בקיץ האחרון עלה לכותרות כשנחשף שהשתתף ללא אישור באירוע אזרחי בישיבת אלון מורה ואף אמר כי "ההתיישבות והצבא אחד הם"; מהצבא נמסר שהוא זומן לשיחת הבהרה על תוכן הדברים שהכניסו את צה"ל לתחום הפוליטי. במקרה אחר ספג צוויג-לביא הערה לאחר שאישר לצוות צילום להצטרף לפעילות בקבר יוסף בניגוד לפקודה (דובר צה"ל מסר בשעתו: "הבוקר התקיימה כניסה לקבר יוסף למטרת שיפוץ המתחם המבוצע על ידי המועצה האזורית שומרון. כוח צה"ל אבטח את כניסת האזרחים, כבכל כניסה למתחם זה. התקשורת ששהתה במתחם הוזמנה על ידי המועצה האזורית שומרון ללא תיאום עם דובר צה"ל"). בנוסף טענו ארגוני זכויות אדם כי התעלם ממקרים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים ופעילים פרו-פלסטינים.

קצין בכיר שעבד עם הרמטכ"ל במגוון תפקידים: "כוכבי הוא פוליטיקאי על מלא שברח מאירועים נפיצים והעדיף להסתתר מאחורי הודעות של דובר צה"ל, או לשלוח אחרים לעמוד מול המצלמות"

מבקריו של כוכבי מדברים על הסלחנות העקבית שלו כלפי יוצאי הצנחנים, אבל במקרה של צוויג-לביא עולה תהייה נוספת על שיקוליו של הרמטכ"ל. "הוא לא רוצה לפגוע בתדמית הפוליטית שלו", אומר גורם צבאי, "וצוויג הוא אהוב המתנחלים. הרמטכ"ל בורח מכל הנפיצות הפוליטית של שטחי הגדה, כמעט ולא תשמע אותו בקולו בנושאים האלה". גם איתן (שם בדוי), קצין בכיר בצה"ל ואדם בעל פרופיל תקשורתי גבוה שעבד עם כוכבי במגוון תפקידים לאורך השנים, מאמין שזה מפתח משמעותי להבנת המהלכים של כוכבי בעבר ובהווה: "אם אתה מחפש לשמוע ממני איזו תמונה ורודה ויפה, עדיף שלא נדבר. אביב כוכבי הוא פוליטיקאי על מלא שברח מאירועים נפיצים והעדיף להסתתר מאחורי הודעות של דובר צה"ל או לשלוח את הכפופים לו לעמוד מול המצלמות".

זיכרון אחד מלבנון

הביקורת על ההתנהלות של כוכבי והטענות על כך שהוא מפעיל שיקולים פוליטיים אינן חדשות. בשנת 1998 הגיעו מחבלים של חיזבאללה למוצב סוג'וד, שאויש אז בידי לוחמי חטיבת הצנחנים מגדוד 101. מחבל אחד חדר למוצב, נאבק עם הלוחמים וברח לאחר שנפצע. כוכבי היה אז מח"ט הגזרה, וגם מי שניהל מתוקף תפקידו את תחקיר האירוע. הוא ובכירי פיקוד הצפון שיבחו את פעולת הצנחנים שהניסו את המחבל ופצעו אותו; כוכבי אף אמר בשטח שהאירוע "היה יכול להסתיים בהרוגים ואפילו חטוף, והסתיים באפס נפגעים ומחבל פצוע", כפי שפורסם בספרו של חיים הר-זהב, "לבנון: המלחמה האבודה".

למרות דבריו של כוכבי, הרמטכ"ל דאז שאול מופז החליט להדיח את לוחמי הצנחנים. גם מפקד פיקוד הצפון באותם ימים, גבי אשכנזי, הוציא סיכום תחקיר שהאשים את לוחמי הצנחנים – ומח"ט הגזרה התהפך לפתע על החיילים שהוא עצמו שיבח. כוכבי הבין לאן הרוח נושבת ועבר לעמוד לצדם של הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד, זאת בניגוד לעמדתו של מח"ט הצנחנים דאז, יצחק (ג'רי) גרשון, שגיבה באופן מלא את הלוחמים.

הדחת הלוחמים ומה שנתפס כבגידת המפקדים הבכירים פגעו קשות במורל של הגדוד ושל המסייעת – שמצדה פתחה בשביתה איטלקית, שגרמה לעומס משימות (הגילוי הנאות מחייב לומר שהח"מ היה שם בעצמו). השמועה על המצב הגיעה ללשכת הרמטכ"ל, ובשלב זה החליט מופז לעשות את ערב ראש השנה עם החיילים ועם בכירים נוספים, ובהם כוכבי.

לצד הביקורת, כוכבי חתום על מבצע ראשון מזה שנים שהסתיים בהצלחה, "עלות השחר". הוא הכין את צה"ל היטב להסלמה, והתוצאות הורגשו במבצע שזכה לקונצנזוס כמהלך משקם-הרתעה

השיחה סביב השולחן התפוצצה עד מהרה כשסגן תומר פישלר, בהמשך סמ"פ פלחו"ד 101, יזם התנצחות ישירה עם מופז. מהר מאוד נזרק "הקשב" לאוויר, כולם עמדו דום, ומופז והבכירים נמלטו משם. שבועיים לאחר מכן העביר סגן פישלר תחקיר לפני מארב; באותם ימים היה נהוג שבמקרה של מארבים רציניים, הבכירים מגיעים לתחקר ולבדוק את מוכנות הכוח. מי שהגיע הפעם היה כוכבי, שבסיום התחקיר שאל על אמצעי שלא היה באמת רלוונטי למארב בפרט וללבנון בכלל. פישלר שאל איך זה קשור, וכוכבי ענה לו שזו רמת השליטה בפרטים שהוא מצפה לה מכוח לוחם מקצועי. מול החיילים אמר לפישלר, שהיה מפקד נערץ, שהוא לא יודע להכין כוח למארב ושהכוח עצמו לא יודע נוהל קרב מהו.

בסופו של ויכוח שפרץ בין השניים שאג כוכבי על פישלר שהוא לא ראוי להיות צנחן וש"אתה הזנב שמכשכש בכלב", ועזב בזעם בלי להסתכל לאחור. גם במקרה הזה הוכח שבעולמו של הרמטכ"ל לעתיד יש שני סוגים של קצינים: אלה שתמיד ישתייכו למעגל שלו, ואלה שלעולם לא.