במשך שבועות לא היה לו שם. "אזרח ישראלי נעצר בחשד לעבירות ביטחון חמורות", סיפרו הכותרות בתחילת חודש יולי; באותיות הקטנות דווח כי הוטל איסור פרסום על זהותו ועל העבירות המיוחסות לו, וכי במשך 20 יום הוחזק במעצר בלי שהותר לו להיפגש עם עורך דין. רק לפני כעשרה ימים פורסם שהאיש נחשד במסירת מידע לאיראן, וכי שמו יעקוב אבו אלקיעאן. אותו יעקוב אבו אלקיעאן שהיה אמור לרוץ לכנסת במפלגת תל"ם של שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון. אותו אבו אלקיעאן שלפני כארבע שנים הוכתר על ידי "כלכליסט" כאחד מעשירי הפזורה הבדואית ("קולגות מעריכים שהמחזור שלו מתקרב לכ־100 מיליון שקל בשנה"), הבעלים של מספר עסקים ובהם החברה הקבלנית "יוד'לה" ("כי אמרו לי שאני דומה ליוד'לה מ'אסקימו לימון'"). אותו אבו אלקיעאן שבראיון לחיים אתגר ב"הכל אישי" דיבר בשבחה של מדינת ישראל וטען שרק בזכותה הצליח.
איך מסתבך אדם עם רקורד כזה בחקירת שב"כ, מעצר ממושך ולבסוף גם הגשת כתב אישום? פזית רבינא, כתבת "מקור ראשון", הגישה בשבוע שעבר לקוראיה תשובה מפורטת: האיש נעלב ממדינת ישראל פעם אחת יותר מדי, התהפך עליה והחליט לפעול נגדה. "כך הפך המיליונר מהנגב מתומך נלהב של מדינת ישראל למי שמואשם בריגול נגדה", נכתב בכותרת המאמר. אלא שכדרכן של כותרות, גם זו לוקה בהגזמה מסוימת. ראשית, האיש מואשם לא בריגול אלא במגע עם סוכן זר ומסירת מידע לאויב – בערך ההבדל שבין אישום ברצח ואישום בהריגה. שנית, יעקוב אבו אלקיעאן אולי היה מיליונר, אבל מהמידע שבידי מגזין mako עולה שהוא כבר לא. לגמרי לא. ובמצוקה שנקלע אליה טמון אולי הסבר אלטרנטיבי, הרבה פחות פסיכולוגיסטי, למגעים שניהל לכאורה עם סוכן איראני: כסף. פשוט כסף.
הטורקים לא רוצים אצלם איראנים
ב-20 ביוני השנה נסע אבו אלקיעאן במרצדס שלו כשקיבל שיחה ממספר חסוי. "אנחנו רוצים לדבר איתך", אמר איש שב"כ והזמין אותו לפגישה במסעדה ליד לטרון.
ג', אדם שמכיר מקרוב את אבו אלקיעאן: "הארמון שלו מזהב שהוא הציג לעיתונאים – זה היה בלוף, הונאה. מבחוץ היו חלקים שבאמת נראו כמו ארמון, אבל השאר היה כמו אתר בנייה"
ספק אם אבו אלקיעאן הופתע מהפנייה: רק כחודש קודם לכן, בעיצומו של מבצע "שומר חומות", זומן לתשאול בשב"כ לאחר שהעלה לפייסבוק פוסט שנתפס כהסתה לאלימות: "אנחנו נחתוך כל יד שתיגע ב'אל אקצא'. לא מפחדים מהכיבוש!!! הכסף ילך, יישארו הכבוד והגאווה. שום דבר לא יעצור אותי מעמידה לצד עמי מלבד המוות". אלא שהפעם זה לא הסתיים בתשאול.
אבו אלקיעאן נעצר ברגע שהגיע ללטרון והוסע ישירות למתקן החקירות בכלא "שקמה" שבאשקלון, שם הוחזק במשך כחודש ונחקר חקירות שתי וערב על ידי שב"כ. הוא הודה שיצר קשר עם סוכן איראני ושוחח איתו על עניינים הנוגעים לביטחון המדינה וספציפית למי שהיה ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, בני גנץ. בהמשך חקירתו, מול אנשי יחידת הפח"ע של משטרת מרחב הנגב, הודה שוב במסירת מידע לאיראן - אבל לאחר מכן חזר בו וטען שהיה מדובר בקשרים עסקיים בלבד. "לא אמרתי את הדברים שאתם מייחסים לי, שיקרתי לכם, התרברבתי, הגזמתי", אמר לחוקרים. "שום דבר לא נכון, תמחקו את הכל".
ההסתבכות של אבו אלקיעאן החלה לפני כשנתיים, כשיצר קשר עם אדם שהציג את עצמו בשם ח'יידר וסיפר שהוא איש עסקים עיראקי הפועל בטורקיה ומקושר לחברות בעולם הערבי ולבכירי הממשל בעיראק. לפחות בשלב הראשוני ההוא, שיחות הווטסאפ ביניהם אכן היו במובהק בענייני עסקים. אלא שלפי חומרי חקירה שהגיעו לידינו, מהר מאוד הן גלשו לרמזים דו-סטריים על עניינים אחרים.
"ח'יידר ידידי היקר, אתה לא יודע עם מי אתה מדבר. אני מקושר מאוד לכל בכירי מדינת ישראל", אמר אבו אלקיעאן, "אני יודע על כל מה שקרה במדינה, כל הסודות אצלי, אני בין מקבלי ההחלטות. כולם מתייעצים איתי על הכול".
"חשבתי שישחררו אותי ויתנצלו על מה שעשו לי", אמר אבו אלקיעאן למקורביו. "הייתי בשוק כשהחליטו לעצור אותי ומנעו ממני ליצור קשר עם העולם החיצון במשך חודש"
ח'יידר: "טוב, אז יש לנו על מה לדבר. אני בקשר טוב עם שרים בממשלת עיראק וגם בטהרן יש לי קשרים טובים".
על פי חומרי החקירה, מספר ימים לאחר מכן נשמע ח'יידר אומר: "יש אנשים חשובים שמתעניינים בך מאוד בעיראק, גם אנשים מטהרן שרוצים לפגוש אותך. רק תחליט איפה וניפגש, אבל לא בטורקיה. הטורקים לא רוצים אצלם איראנים".
בשלב זה, כך טוענים בשב"כ ובמשטרה, אבו אלקיעאן כבר ידע שלא מדובר בעסקים אלא במסירת מידע ביטחוני. אבל האם אכן פעל מתוך רגשות שליליים שהצטברו אצלו נגד המדינה, אותם רגשות שביטא בפוסט המתלהם בפייסבוק? ג', אדם שמכיר אותו מקרוב, מאמין שהמניע שלו היה אחר לגמרי.
"יעקוב היה לחוץ בזמן האחרון בגלל בלגן בעסקים. הוא הפסיד כסף, נכשל בעסקאות, והקורונה רק החמירה את מצבו הכלכלי", מספר ג'. "כלפי חוץ הוא שידר שהכל בסדר, דיבר על עסקה גדולה שתכניס לו הרבה מיליונים, אבל בפנים הוא היה עצבני. ראו את זה על הפנים שלו. בדרך כלל הוא אדם שמח, אבל בחודשים האחרונים הוא נראה מיואש לגמרי".
הוא חשף בפני המצלמות וילה ענקית, בעיתונות הכלכלית היו הערכות שהוא שווה 150 מיליון שקל. הכל הלך?
"הארמון שלו מזהב שהוא הציג בפני עיתונאים ואנשי עסקים – כל זה היה בלוף אחד גדול, הונאה. מבחוץ היו חלקים שבאמת נראו כמו ארמון, אבל השאר היה כמו אתר בנייה. כל הסיפור היה כדי להרשים את התקשורת ובעלי חברות שיעשו איתו עסקים, להראות שיש לו כוח ועושר. הוא מכר לכם היהודים הרבה לוקשים, אבל אנחנו ידענו בדיוק מי הוא".
ומי הוא?
"בחור נחמד שהיה לו קצת כסף ולא יותר מזה, לא מולטי מיליונר ולא גרביים. הוא טיפוס שאוהב תקשורת וליצור לעצמו מעמד. כל השאר - צ'ק ללא כיסוי".
איבד את הצניעות ואת הראש
אבו אלקיעאן (47), בן לאחת המשפחות הגדולות בישוב חורה, החל את הקריירה שלו כקבלן בניין. "הוא בנה וילות ובתים ביישובים של הבדואים והתעסק גם בפיתוח תשתיות", מספר א', גם הוא תושב חורה. "יעקוב עשה הכול בעשר אצבעות, יש לו דיבור משכנע ויכולת לגרום לך לסגור עסקה בשתי דקות. מילה שלו זו מילה, לא צריך שום מסמכים. אם יעקוב אמר משהו, זה קדוש".
במבצע "שומר חומות" העלה אבו אלקיעאן פוסט לפייסבוק: "אנחנו נחתוך כל יד שתיגע ב'אל אקצא'. לא מפחדים מהכיבוש! הכסף ילך, יישארו הכבוד והגאווה. שום דבר לא יעצור אותי מעמידה לצד עמי מלבד המוות"
הוא אב לשבעה ילדים ונשוי לשתי נשים. לאחת מהן קנה וילה בישוב היהודי מיתר; לשנייה, האישה שאיתה הוא מתגורר, בנה את הבית שנחשף בשעתו ב"הכל אישי". זו לא הייתה הפעם היחידה שבה התפאר בבית; בראיון ל"כלכליסט" ב-2017 הצטלם בתוכו, סיפר על נברשות וריהוט בציפוי זהב ובשווי של מאות אלפי שקלים שיובאו מאיטליה וממצרים, התנצל על כך שבנייתו לא הסתיימה ("אתה ראית פעם מיליונר שנותן לצלם את הבית שלו לפני שגמרו לבנות אותו?", שואל אותי השבוע ג'). "המקום עלה לי בערך שלושה מיליון דולר", סיפר אז בעל הבית. "בדואים אומרים לי 'השתכנזת יותר מדי', ואני עונה להם: 'אני בדואי, חייתי את החיים של המגזר, גרתי באוהל, גרתי בצריף, גרתי בבית רגיל. כשעברתי לגור באילת היו ימים שלא היה לי איפה לישון ועכשיו אני גר בארמון עם בריכה וג'קוזי. אני לא שוכח מאיפה באתי, אבל מגיע לי לטעום את החיים הטובים".
אבי (שם בדוי), בעל חברה גדולה לתשתיות בדרום הארץ: "יעקוב היה צנוע בהתחלה, הפעיל קו משאיות שעבדו עם מחצבות וקבלנים ועבד מסביב לשעון כדי להוכיח את עצמו. היה בו רעב להצליח. הוא רצה לחיות כמו היהודים במיתר ובעומר, להיות עשיר, שלא יחסר כלום לו ולילדיו. אבל הוא איבד את הצניעות ואת הראש, נהיה טיפוס של 'שופוני', ובמגזר הבדואי לא אהבו את זה. הוא רצה להשיג הכל ומהר, ובהמשך זה עלה לו ביוקר".
אבו אלקיעאן נהג לספר לאנשי עסקים על קשרים טובים שיש לו עם בכירים במערכת הביטחון ועל הגישה הישירה שלו אליהם. ב-2019 הוא אכן שובץ לרשימת תל"ם לכנסת, לפני שזו חברה לחוסן לישראל של בני גנץ ויש עתיד של יאיר לפיד באיחוד כחול לבן, אבל ג' טוען שגם בהיבט הזה נטה אבו אלקיעאן להגזים – ומתאר דפוס התנהגות שמזכיר מאוד את הדיאלוג בין האחרון לבין הסוכן האיראני ח'יידר. "יעקוב רצה לעשות רושם על אנשי עסקים באיחוד האמירויות ובעיראק, אז הוא סיפר שהוא מקורב לכל מיני גנרלים, פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונות עם בוגי יעלון ובני גנץ, אבל בפועל לא היה לו שום כוח פוליטי. הפוליטיקאים היהודים מצדם האמינו שיש לו כוח גדול במגזר, והוא האמין שמהקשרים האלה הוא יעשה מיליונים שישפרו את מצבו הכלכלי הרעוע".
אבו אלקיעאן הוחזק במשך כחודש במתקן החקירות בכלא "שקמה". הוא הודה שיצר קשר עם סוכן איראני ושוחח איתו על עניינים הנוגעים לביטחון המדינה וספציפית למי שהיה שר הביטחון, בני גנץ
למגזין mako נודע כי כבר לפני כשנתיים החל אבו אלקיעאן בהליכי פשיטת רגל, וכי מאז 2019 עומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. "הוא צבר הרבה חובות", אומר ג'. האם בקשר עם ח'יידר קיווה אבו אלקיעאן לסלק את החובות הללו? כתב האישום לא מדבר במפורש על מניע, אבל כן מציין שהישראלי ציפה לתגמול כספי על המידע שהעביר לכאורה לאיראן. "ברור לנו מעל לכל ספק שאבו אלקיעאן לא התכוון לעבוד בחינם", אומר גורם בכיר במשטרה. "הוא ציפה לתמורה גבוהה מהאיראנים".
לא רוצה שיחטפו אותי
על רקע מצבו הכספי המידרדר יצר אבו אלקיעאן קשר עם בכירי חברת סייבר ישראלית והציע להם להשתמש בקשריו כדי לחדור אל העולם הערבי, בעיקר סעודיה וקטאר, בדרך לעסקאות במאות מיליוני דולרים. בעלי החברה התרשמו והסכימו לשלם לו עמלות על דילים עתידיים. "הם האמינו לו שהוא יכניס אותם לעסקים במדינות ערב שמשרד הביטחון מאפשר לפעול בהן", אומר א', אדם שהיה מעורה במגעים, ומוסיף: "ליעקוב היה יותר כושר שכנוע מאשר השפעה. הוא מקושר בעולם הערבי, אבל לא ברמה של לסגור עסקאות ענק".
כדי לקיים את ההבטחות לחברת הסייבר יצר אבו אלקיעאן את הקשר הראשוני לח'יידר. כשהמגעים בין השניים התקדמו, הישראלי ניסה להרשים במידע שיש ברשותו. כך למשל סיפר על הביקור של גנץ כשר ביטחון בארה"ב ועל עסקאות צבאיות שנרקמו בין שתי המדינות ועם איחוד האמירויות. על חלק מהדברים למד מהתקשורת, אבל חלק מהמידע הושג ככל הנראה בזכות קרבתו לגורמים פוליטיים.
אבו אלקיעאן היה אמור לרוץ לכנסת במפלגת תל"ם של משה בוגי יעלון. "יעקוב רצה לעשות רושם על אנשי עסקים, אז הוא פרסם בפייסבוק תמונות עם בוגי ובני גנץ", אומר ג', "אבל בפועל לא היה לו שום כוח פוליטי"
השיחות בין השניים התנהלו לכאורה בקודים, כדי להסתיר העברה של מידע סודי או כוונות להיפגש. אבו אלקיעאן העדיף שיחות ווטסאפ על שליחת הודעות כתובות ונמנע מאזכור שמות; את בני גנץ למשל כינה "הבחור שאצלנו". אלא שכבר בשלב הזה הגיע לשב"כ מידע על המגעים, ויחידת הסייבר בארגון החלה ליירט את השיחות. "מה דעתך שנפגש עם האיראנים בעיראק, ירדן או לבנון?", נשמע ח'יידר מציע. אבו אלקיעאן מצדו שלח לח'יידר צילום דרכון כדי שיסייע לו לצאת מישראל לפגישה עמו בדובאי, אלא שח'יידר עצמו לא קיבל ויזה לדובאי והתכנית נגנזה. גם מחשבות על פגישה בביירות או בבגדד ירדו מהר מאוד מהפרק. "אני לא רוצה להיפגש בלבנון, לא רוצה שיחטפו אותי", הסביר אבו אלקיעאן.
באחת השיחות סיפר הישראלי על תקיפה שצפויה לצאת לפועל באיראן "בעוד יומיים". פרטים על התקיפה אסורים בפרסום, אבל היא אכן יצאה לפועל במועד הנקוב - מה שגרם לשב"כ לחשוד שאבו אלקיעאן מקבל מידע מסווג ומעביר אותו הלאה. אבל בכיר במערכת הביטחון טוען שהוא חצה קווים אדומים עוד קודם, כשהבין שהוא מתנהל מול גורם איראני: "בשלב הזה הוא היה צריך להודיע לגורמי ביטחון על הפנייה אליו ולא להמשיך לשתף פעולה עם אותו ח'יידר, סוכן מוסווה של המודיעין האיראני. עצם זה שאבו אלקיעאן המשיך להתנהל מולם מוכיח שהוא רצה לקבל מהם תמורה כספית במחיר של פגיעה בביטחון המדינה".
לא קיבלתי כסף
בתחילת יוני הוחלט בשב"כ לסכל זליגה של מידע נוסף ולעצור את אבו אלקיעאן ללא שיחת האזהרה המקובלת במקרים של חשד למגע עם גורם עוין. "הרבה זמן הוא היה על הכוונת שלנו", אומר בכיר באחת מרשויות האכיפה. "היה ברור שנעצור אותו, זה כבר לא היה עניין של הסתה מרומזת אלא של פגיעה במדינה".
חיים אתגר, שראיין בעבר את אבו אלקיעאן, אמר השבוע: "אני לא יודע מה מתחולל בנפשו של אדם, אבל אני יודע שהוא מאוד רגיש ומאוד כעס על מה שקרה לו בתל"ם. הובטח לו שם מקום ריאלי"
"חשבתי שמדובר בטעות, שבעוד רגע יבינו שאין לי שום קשר לחשדות, ישחררו אותי ויתנצלו על מה שעשו לי", סיפר אבו אלקיעאן בשיחה עם מקורביו. "חשבתי שאסביר את עצמי ואלך הביתה, הייתי בשוק כשהחליטו לעצור אותי ומנעו ממני לראות עורך דין או ליצור קשר עם העולם החיצון במשך חודש. עשו ממני מחבל גדול וככה גם התנהגו כלפיי, אבל מעולם לא פגעתי בביטחון המדינה. אני פטריוט, הילדים שלי לומדים בבתי ספר עם יהודים, בחיים לא אפגע במדינת ישראל. כל הסיפור הזה, או שמישהו טיפס על עץ גבוה מאוד או שזאת אי הבנה אחת גדולה. ההר לא יוליד אפילו עכברון".
עובדים בחברת הסייבר הוזמנו לתשאול בשב"כ בנוגע ליחסיהם עם אבו אלקיעאן. הם אישרו שאכן היה עמם בקשר, אבל אמרו שהעניינים לא הבשילו לכדי חתימה על הסכמים ושהוחלט לוותר על שירותיו. אבו אלקיעאן מצדו התעקש בחקירותיו ובפגישה עם עורכי דינו, אבי חימי ומשה וייס, שלא ריגל עבור איראן.
באחת השיחות עם הסוכן סיפר אבו אלקיעאן על תקיפה צפויה באיראן. התקיפה יצאה לפועל במועד שנקב, ובשב"כ החלו לחשוד שהוא מקבל מידע מסווג ומעביר אותו הלאה
"אלה היו דיבורים על עסקים, סייעתי לחברת הסייבר. נכון שהתרברבתי בקשרים שלי עם בכירים בישראל, אבל זו לא עבירה פלילית. לא קיבלתי כסף מאף אחד ולא הייתה לי כוונה כזו", אמר אבו אלקיעאן למקורביו. "תפרו לי תיק, מישהו חיפש לפגוע בי ובעסקים שלי שנפגעו קשה מאוד בזמן האחרון. הפסדתי מיליונים, אבל אני חף מפשע. הרסו את השם הטוב שלי, פגעו במשפחתי ובסוף יתברר שהכול שטויות".
בראיון שהעניק בשבוע שעבר לרדיו 103FM דיבר חיים אתגר על התרשמותו מאבו אלקיעאן ועל ההתפתחויות בעניינו. "אני חושב שהיו לו חלומות להשתלב בפוליטיקה הישראלית ובעבר הוא היה חבר בליכוד, זאת אומרת שזה איש שנמצא בצד הימני. אני לא יודע מה מתחולל בנפשו של אדם, אבל אני יודע שהוא מאוד רגיש ומאוד כעס על מה שקרה לו בתל"ם, שם הובטח לו מקום ריאלי".
כשגולן יוכפז שאל אם אבו אלקיען מונע מנקמה, אתגר היטיב לסכם את שאלת השאלות של הפרשה בשתי מילים: "לך תדע".
עורכי הדין של יעקוב אבו אלקיעאן, אבי חימי ומשה וייס, מסרו בתגובה: "גם לאחר שעיינו בחומר הראיות נותרנו בתחושה שלא כצעקתה וכי אזרחי המדינה יכולים לישון בשקט ובשלווה. כתב האישום מייחס למרשינו הרבה מלל והרבה רכילויות, אבל אין בו שום 'סודות'".