את גבול ישראל מצרים ניתן להמשיל כיום להר געש פעיל – כזה בו הלבה מבעבעת מתחת לפני השטח ומתפרצת אחת לכמה חודשים. מה שהיה פעם גבול שקט שמרבית הפעילות בו הייתה פלילית, הפך בשנתיים האחרונות לאחת מזירות הטרור המרכזיות מול מדינת ישראל, ולדברי מג"ד בצה"ל בעתיד הלא רחוק הגבול יהיה פעיל ומאיים ממש כמו זה של רצועת עזה. הגדר שנבנתה בכדי להתמודד עם המסתננים שינתה לחלוטין את זירת הלחימה שם, והפכה אותה לאתגרית הרבה יותר; הכוחות בשטח צריכים להתמודד מול איומים שהכירו בגזרה העזתית: מטענים על הגדר, ירי צלפים, מארבים של מחבלים ואפילו מבריחים שהתחמשו עד השיניים. כדי להתמודד עם האיום העביר הצבא לדרום את מיטב הכוחות שלו – יחידות כמו סיירת רימון, גדודי סיור, יחידות מסתערבים ואפילו הימ"מ. אלה מהם שנמצאים בגזרה הצפונית של הגבול עם מצרים נמצאים תחת הגדוד שהמומחיות שלו זה הסוואה במדבר והיטמעות בשטח הקשה: גדוד קרקל.
באופן חריג צה"ל התיר לאתר פז"ם להצטרף לסיור לילי על הגדר ולפעילות מבצעית בחתימה נמוכה של הלוחמים והלוחמות. בסיור הזה אתה לומד להכיר את התוואי הקשה של השטח בגזרה ואת האיומים החמורים שצמחו שם כתמנון רב זרועות. מצד אחד מתעקשים כל הגורמים בגדוד שהם יחידת חי"ר רגילה לכל דבר ועניין עם יכולת הסוואה מדברית גבוה. מנגד, כפי שתקראו בהמשך, השילוב הזה של לוחמים ולוחמות מעניק להם יתרון לא מבוטל על פני גדוד חי"ר רגיל.
קו גדר של 70 ק"מ – משימה לא פשוטה
לפני שירדתי לשטח התיישבתי לשיחה עם מג"ד קרקל סא"ל יעקוב (ג'קי) בן יקר. לא מעט יחידות ראה בן יקר במהלך השרות שלו. את דרכו התחיל ביחידת דובדבן משם עבר לנח"ל ופיקד על יחידת העורב במלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן היה סמג"ד גדוד 50 ומפקד בסיס ההכשרות של החטיבה. "אני לא רואה הבדל מכל תפקידי הפיקוד שעשיתי לגדוד קרקל", אומר המג"ד כשאני מנסה למשוך אותו לנושא הפיקוד על בנות לוחמות. על בסיס אותו רקע פיקודי עשיר הוא מסביר שגדוד קרקל הוא גדוד חי"ר רגיל ככול הגדודים בצה"ל. "מדובר באותם אתגרים ולפעמים מורכבים יותר בגלל אופי הגזרה. כל שנייה קורה משהו בגזרה הזו שמצריך מענה וקבלת החלטות – להיות חד ולעמוד במשימה. אנחנו מחזיקים פה קו גדר של 70 ק"מ ולגדוד זה משימה לא פשוטה. צריך להיות תמיד כמה צעדים לפני היריב והצלחנו לעשות את זה והגענו לסיכולים".
לדברי בן יקר הגדוד נבנה לבט"ש, אך עכשיו קיבל גם משימה אופרטיבית לחירום שלא ניתן לפרט עליה. "אין ספק שהגדר הורידה את כמות האירועים, יש פחות מסתננים ופחות הברחות. מנגד היא הפכה את האירועים למורכבים יותר כי בצד השני לא נחים ומחפשים מענה לגדר. אולי לא רואים יותר מדי חוץ מנוף יפה אבל אתה יודע שבנוף היפה הזה יש מי שצופה עליך".
בניית הגדר בגבול הייתה מבצע צבאי של ממש, שכונה "פרויקט שעון חול". מדובר ב-240 ק"מ של גדר שמתנשאת לגובה של חמישה מטרים. היא כוללת סבך אדיר של תיל דוקרני שמגובה בגדר מחוזקת, והיא עלתה למדינת ישראל לא פחות מ-1.5 מיליארד שקלים. חשוב להדגיש שמדובר בגדר "טיפשה" ובניגוד לגבול לבנון או סוריה, היא לא מתריעה. עדיין, אין ספק שהקמת הגדר הורידה באופן משמעותי את כניסת הזרים וגם סמים ונשק למדינת ישראל. אבל הגדר לבדה לא שווה כלום בלי הכוחות שבשטח. חיילים וחילות שמתצפתים, מסיירים – ומבצעים שלל פעילויות בחום העז של היום ובקור מקפיא העצמות של הלילה.
המערב הפרוע זה כאן
בשעת לילה מאוחרת של חודש מרץ, הצטרפתי לרס"ן שחר נחמני, קצין האג"ם של הגדוד, לסיור לילי על הגדר – פעילות מקדימה לקראת הפעילות המבצעית שתתרחש באותו לילה.
"אנחנו מבצעים על הגדר פעילות מבצעית בחתימה נמוכה, שנעשית על פי ניתוח של השטח ומידע שמגיע אלינו", מסביר רס"ן שחר. "הכוחות של הגדוד יכולים לבצע פעילות שנמשכת עד 72 שעות בשטח ברציפות. הנוף פה אולי פסטורלי אבל ברור לכולם שמעבר לגדר יש את הטרור והמבריחים. הגדר שינתה פה את כל תמונת המצב, כי אם בעבר כל אחד יכול היה להיכנס זה נעצר. בשנת 2012 נכנסו כ-2,000 זרים והיום אנחנו עומדים על חמישה זרים שנכנסו מתחילת השנה. אבל הגדר הפכה את ההתמודדות לאתגר יותר גדול. יש איום של מטענים על הגדר והתמודדות עם היתקלויות מטווח קרוב. זה שינה גם את שיטת העבודה שלנו, כשהיום אנחנו פועלים הרבה יותר קרוב לגדר והתרגולים של הכוחות נעשים בצורה יותר משמעותית. הכוחות התחמשו בצורה הרבה יותר כבדה מאשר בעבר והגדוד קיבל פק"לי תחמושת ותצפית יותר כבדים ומתקדמים".
רס"ן שחר מסביר שהכוחות נעים כיום ברכבים ממוגנים ופותחים צירים כמו שבעבר היה בדרום לבנון. הכוחות מבצעים פעילות סמויה בשטח שנמשכת ימים ולילות, 24 שעות ביממה. "מבחינת החשיבה בראש אנחנו נערכים לאירוע באופן תמידי. כולם מבינים את המשמעות של השרות בגזרה ולמרות שזה גבול שלום ברור לנו שגורמי הטרור הבינו שהיכולת להגיע לפה יותר קלה ופשוטה. לכן אנחנו מנחילים ללוחמי הגדוד שבכל רגע יכול להתרחש אירוע והם גם מבינים את זה".
לא מעט תקריות מתרחשות לאורך הגבול ולהפתעתי לא על כולם אנחנו שומעים. כולם מכירים את הפיגוע בכביש 12 שבו נהרג אחד מעובדי הגדר, ואת מותו של רב"ט נתנאל יהלומי ואת הצל"ש שקבלה לוחמת גדוד קרקל שחיסלה מחבל. אגב באירוע זה חיסלו הכוחות שלושה מחבלים וחייל נוסף מהגדוד קיבל צל"ש. רס"ן שחר מספר שהיו עוד אירועים, רובם מול מבריחים שגם הם התחמשו בגלל האופי המשתנה של הגזרה. אירוע שכזה היה לפני חודשיים כאשר מבריחים פתחו באש על הכוחות בשטח. מהאש של צה"ל נפצעו קשה שני מבריחים ומאז לכולם ברור שהמערב הפרוע נמצא באמת בגבול המערבי.
אף גורם עוין לא יעבור כאן
אחרי הסיור אני מגיע לאחד מהמוצבים שמוחזקים על ידי קרקל וממנו יצא הכוח לפעילות הלילית. זהו מוצב נידח באופן קיצוני שמחובר לגנרטורים וגם את המים הם מקבלים באמצעות מכליות. "תנאי השרות שלהם לא פשוטים", מסביר רס"ן שחר. כבר בכניסה אני מבחין בכוח מתכונן לפעילות ומבצעים תרגולים – לוחמים ולוחמות עם צבעים על הפנים וציוד של עשרות קילוגרמים יושבים יחד מעבירים את הזמן עד לשעת ה-ש'. פה בדיוק הבנתי את מה שהסביר לי סא"ל ג'קי המג"ד: אין בנים ואין בנות, פה אתה רואה שזה צבא וכולם עושים את אותו הדבר. למרות שבדבר אחד בכל זאת יש הבדל: הבנות, לפעמים, מסתמנות כיותר שקולות, חושבות ורגועות.
בשעה היעודה הכוח יוצא אל מחוץ לשערי המוצב. הם צועדים בשטח הררי מלא בסלעים ואבנים, רובם עם תיקים כבדים על הגב. למרות תנאי ההליכה הם צועדים בשקט מופתי דרוכים וחדים, נשקים בהיכון. ברגע שהם מגיעים לנקודה השולטת שהם בחרו הכוח מתמקם בצורה כזו שפשוט לא ניתן להתחמק להם מהעין. בכוח נמצאת רב"ט יערה ארליך, שהתגייסה לפני שבעה חודשים ולגדוד הגיע לפני שבוע. "יש בגדוד אווירה טובה אבל מאוד קשה כי לא ישנים יותר מדי", היא לוחשת. למרות הזמן הקצר שלה בגדוד רב"ט יערה שנמצאת בצוות התצפית של הכוח הכווינה בתרגולות את הלוחמים כמו לוחמת וותיקה. "זאת הפעילות המבצעית הראשונה שלי ככה שאני לא יודעת לאן זה הולך".
לידה יושב רב"ט אילון פרקש. "אני בקו כבר חודש והפעילות פה מאוד משמעותית ומעניינת. יצא לי לעשות פעילות אחת מהסוג הזה וזה די מלחיץ אבל אנחנו מרגישים מאוד מוכנים בזכות המפקדים פה. האמת זה לא כל כך נוראי לשכב פה בשטח כל כך הרבה שעות, די מתרגלים לזה". לא פשוט לראיין בשטח את צוות התצפית שמדי פעם מדווח על תנועות חשודות בשטח. רב"ט יערה מכווינה מדי פעם את כוח היירוט בזכות אמצעי ראיית לילה שהיא מתפעלת.
"יש הרבה חשיבה מאחורי צורת ההתמקמות של הכוח", מסביר סרן יגאל רסקין, המ"פ. "אתה שולט על שטח מאוד גדול וצריך להתחשב בכל דבר, החל מתוואי השטח ועד לזוויות האור. החבר'ה בצד השני מאוד יצירתיים ואנחנו צריכים להיות מאוד דרוכים. יכולת ההיטמעות שלנו בשטח מאוד גבוה עד רמת הדריכה כלומר – עד שאתה לא דורך על הכוח אתה לא יודע שהם שם". ואכן, לוחמי ולוחמות קרקל נטמעו בשטח עד כדי כך שלא הצלחתי לראות אותם – ואני ידעתי איפה לחפש.
"בתור מפקדת האחריות בפעילות כזו מאוד גדולה", מסבירה סמ"ר רוני חלף, מפקדת בגדוד. "אתה חייב לשמור על ערנות מאוד גבוה ולהיות אחראי ללוחמים, לא סתם חייל ששוכב בשטח. יצא לי להיות בפעילות מבצעית בתנאי קור מאוד קשים וצריך מעבר לערנות גם להיות אחראי ולדאוג שאף חייל לא חוטף היפותרמייה. אני יכולה לספר שהיה לי אירוע שבו תפסנו זרים שניסו לחדור ובזכות תפעול נכון כולל החברת כוחות הצלחנו לבצע את התפיסה". סמ"ר חלף שעומדת לפני שחרור מספרת, "אני מאוד אתגעגע לגדוד ולאווירה. אתה אוסף פה חברים לכל החיים, משפחה של ממש".
בקרוב: מפקדת גדוד
לוחמי ולוחמות הגדוד לא נחים לרגע ומבצעים שלל פעילויות לאורך גדר הגבול. קרקל הגיעו בתוך שנים מאוד ספורות ליכולת חי"ר גבוהה כזו שאינה שונה משאר גדודי החי"ר בצה"ל. רגע לפני שעזבתי אותם סיפר לי רס"ן שחר, קצין האגם, שגם בארה"ב החליטו להקים גדודים מעורבים ואת הלימוד הם עושים כמובן מגדוד קרקל. "כרגע זה נעשה בהחלפת מידע כתוב ובעתיד צפויים להגיע לגדוד קצינים של הצבא האמריקאי כדי לראות בשטח וללמוד איך זה עובד".
"ומתי תהיה מג"דית לגדוד?"
"בקרוב מאוד. בניגוד לעבר אז הייתי צריך להביא קצינים מבחוץ היום אני מייצא קצינים לחטיבות אחרות וצריך לזכור שזה גדוד שקם ב-2004. כיום ישנה קצינה שנמצאת בלימודים ותתמנה לסמג"דית". סביר להניח שאותה קצינה תהיה המג"דית חי"ר הראשונה של צה"ל ומפה, השמיים הם הגבול.