באחד מרגעי השיא של תיאור חקירת רצח הנער משועפאט בסדרה הנערים יוצא הגיבור סימון, ראש אגף בחטיבה היהודית בשב"כ, לחקירה סמויה. בין השיחות שהוא עורך בשטח באחד המקומות הוא נתקל במקרה באחיו. המפגש כמעט מצמרר. הרגע בו מתעלם סימון מאחיו ונותן לו לחלוף על פניו הוא אחד הרגעים הנוגעים ללב, בהם עולה במלוא כאבו הפיצול הבלתי אפשרי שעומד בפני אנשי החטיבה היהודית. הרגע בו אתה מניח את האישי על הלאומי, בו מתבהרת הידיעה כי הגנת הכלל לעיתים יכולה לעתים לבוא על חשבון הפרט.
עלילת הסדרה שכתבו היוצרים חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל ל-HBO, בהפקה משותפת עם קשת ומובי פלוס (הסדרה משודרת בארץ ב-YES, HOT, סלקום ופרטנר) עוסקת באירועים האמיתיים שהתרחשו בירושלים בקיץ 2014 תוך התמקדות בסימון ( שלומי אלקבץ) חוקר בחטיבה היהודית בשב"כ, היוצא לחקירת רצח הנער מוחמד אבו חדיר, המתגלה כחקירה הקשה בחייו בשל הקרבה של רוצחי הנער אל הרקע המשפחתי של החוקר.
"מדובר באנשי שב"כ רגילים ומיומנים אבל כאלו שההתמודדות שלהם אחרת. יותר מורכבת" מסביר דביר קריב ששרת ביחידה בין השנים 1994 ל-2012 וכיום הוא איש חינוך ומרצה לחיזוק הדמוקרטיה. "אתה מתמודד עם אחיך, בני העם שלך ולא עם האויב שמולו יותר קל להתמודד. בידיעות המודיעיניות יכול לעלות שם של מישהו שאתה מכיר, וזה מאוד רגיש. כשאתה מול אויב אתה מתמודד מול הרעים וכולם בקונצנזוס איתך, שמה שאתה עושה טוב, ואתה תקבל מחיאות כפיים כי הצלחת לסכל משהו שהאויב שלך ניסה לעשות. לכן אתה מקבל גיבוי מכולם, מהמערכת והמשפחה. פה לעתים המצבים יותר מורכבים".
"השם המלא לא תפס"
החטיבה היהודית היא יחידה קטנה מאוד במושגים של הארגון, ממודרת באופן קיצוני, כשמבחינת אנשיה סיכול פיגוע שמבצעים יהודים אינו שונה מהצלת החיים בסיכול טרור אסלאמי, אולם היא לרוב לא זוכה לתהילה לה זוכים אנשי השב"כ באגפים האחרים. קריב מזכיר את אחת ההתארגנויות המסוכנות שנחשפו בשנים האחרונות על ידי השב"כ, במבצע משותף שכלל גם יחידות בצה"ל. המעט שמותר לספר הוא שאותה התארגנות כללה מספר חשודים, שתכננו לפגוע בפלסטינים ובמקומות המוגדרים כ"חשובים לאסלאם", בכדי לייצר כאוס בשטח שיביא למלחמה קשה, להרוגים רבים ובשאיפה, להפיל את השלטון בישראל. תוצאות הפיצוח נאסרו לפרסום ובעוד שסיכול פיגועי טרור אסלאמי זוכים,למחיאות כפיים ותשואות, סיכול טרור יהודי לעיתים ובאופן אבסורדי, גורר ביקורת קשה ועם הגשת כתבי אישום אף למסעות הכפשת מתוזמנים היטב ע"י הקהילות המותקפות.
"אפילו שם היחידה - 'החטיבה היהודית' הוא שם שהוצמד מתוך מטרה ברורה, לייצר לה ולאנשיה דמוניזציה" מסביר קריב ומפנה למחלקה היהודית שהייתה יחידה באס דה (SD) סוכנות המודיעין של האס אס (SS) הנאצי. שמה האמיתי והארוך של היחידה כפי שמותר לפרסום, הוא "החטיבה לסיכול טרור וחתרנות מדינית בקרב מגזר ישראל וזרים" אולם "החטיבה היהודית" זה השם שבוו היא מוכרת מאז פרשת המחתרת היהודית, אחד מרגעי השיא של החטיבה, ומוועדת שמגר לרצח רבין אחד מרגעי השפל הגדולים שלה. "זה שם ארוך שלא תופס, ולכן היתה ברירה והשתרש הקיצור שלו" מסביר קריב. "בפועל נכון לקרוא לזה החטיבה לסיכול טרור לא ערבי. זאת משום שהיא מתעסקת בחתרנות, ריגול, בנוצרים, שמאל קיצוני וימין קיצוני. היחידה למעשה מתעסקת בכל מה שהוא לא מגזר ערבי. רוב השב"כ מתעסק באויב הערבי שהוא האויב המרכזי ויש אחוז קטן מאוד, שמתעסק על דרך השלילה בכל מה שהוא לא מגזר ערבי".
קריב, דואג לתקן את כל מי שמכנה את היחידה 'החטיבה היהודית'. "זה מאוד עקרוני והדמוניזציה מתחילה שם, בשם שהדביקו ליחידה וממשיך באתר השב"כ. בעוד שבאתר תוכלו למצוא סיפורים של רכזים ואחרים על סיכול טרור, כל מה שקשור להצלחות החטיבה לא נמצא שם. גם צה"ל, שמסייע לחטיבה בשלל אמצעים, כמו במקרה של האגף הערבי, מצניע את השותפות שלו בסיכול טרור זה".
"יוצרים שב"כ רע שרודף אחרי יהודים"
בשנת 2018 שב"כ סיכל למעלה מ-500 פיגועים. התקשורת ממעטת לדווח על סיכול פיגועים מהמגזר הלא ערבי, אבל זה לא אומר שלא היו. ההתנהלות מאפיינת את הרגישות שמונחת לפתחה של החטיבה שמצד אחד מנהלת ומתחקרת אירועים באמות המוסר הכי גבוהות ובלי הנחות ומצד שני יודעת לשמור על כך לעצמה בשל הרגישות החברתית העצומה. "כן, הנתון ממודר", אומר קריב. "אבל שיהיה ברור שנמנעו פיגועים". מה שכן מותר להגיד, זה שישנה עלייה בפיגועי טרור יהודי. רק בשנת 2018 היו פי חמש ניסיונות פיגוע יהודי. ולא צריך ללכת עד למחתרת היהודית כדי להבין במה מדובר. בתקופת ההתנתקות היו ניסיונות של פעילי ימין קיצוני לעצור את מובילי המהלך. מישהו סיכל את זה, ואם הוא היה במגזר הערבי הייתה הרבה יותר הילה ופרגון. ברור שמניעת פיגוע כזה חסכה הרבה מאוד דם, גם דם יהודי. פה אני מפנה אצבע מאשימה לדרג המדיני".
ליאור אקרמן, בכיר שב"כ לשעבר וכיום מרצה וכותב הספר "הלנצח נאכל חרב?" מסביר שהיחידה בנויה לגמרי כמו שאר יחידות השב"כ "ישנם אנשי שטח, רכזים שמגייסים סוכנים ומפעילים אותם. חוקרים, דסקאים שמרכזים את כל המידע, בונים תמונת מודיעין ומנחים את השטח".
פוטנציאל הנזק מהטרור היהודי, כפי שרואים זאת בשב"כ, היא שלרוב מארגניו מצהירים באופן מוצהר לבכוונה לכאוס כלל אזורי. "פיגוע באתר קדוש לאסלאם, לדוגמה בירושלים, יכול להבעיר את כל השטח" מסביר עדי כרמי, בכיר לשעבר בשב"כ ששירת עשרות שנים באגף הערבי וכיום, הוא מרצה לחברות וארגונים בנושא "הגורם האנושי" ומנכ"ל עמותת פסגת אמיר (להנצחת מפקדו סא"ל אמיר מיטל שנהרג במבצע כחול וחום). "במקרים כאלה פוטנציאל הנזק הוא עצום גם ברמה הבינלאומית ולכן, השירות משקיע בזה משאבים לא בגלל הכמות, כי טרור זה טרור. הוכח גם שפיגועי תג מחיר גורמים לצד השני לצאת לפיגועי נקמה. הם בעצם מגדילים ללא צורך מעגל של אנשים שנחשפו לתג מחיר והופכים להיות מפגע בודד".
דבריו של כרמי מתחזקים אם זוכרים כי במהלך חקירת רצח המשפחה בכפר דומא נחשפה התארגנות שצמחה במאחזים שונים באזור בנימין. המטרה של ההתארגנות, על פי כתב האישום, הייתה להתסיס את הציבור הפלסטיני על ידי ביצוע כמה פיגועים שיובילו למלחמה, שתביא להפלת הממשל בישראל.
"אנשי החטיבה לסיכול טרור לא ערבי הם עובדי שב"כ שהיו גם ביחידות אחרות. אלה בדיוק אותם גיבורים להם מחאו כפיים כי מנעו פיגוע. אותם אנשים שסיכלו עשרות ומאות של פיגועים קשים מצד ארגוני הטרור. מנסים ליצור שני שב"כים, אחד שרודף אחרי ערבים ואחד שרודף אחרי יהודים כאילו שהם לא עושים טרור. שב"כ תכליתו זה לסכל טרור וזה לא משנה מקרב מי זה מגיע. השיטות בהן שב"כ משתמש הן אותן שיטות בכל המגזרים, כמובן תוך התאמה לסביבה לאוכלוסייה. הארגון פועל רק במסגרת החוק, הניסיון להגיד שהארגון פועל ועושה מה שבא לו, רחוק מהמציאות".
יוצאי השירות מסבירים כי לדעות הפוליטיות אין מקום בתוך הפעילות המקצועית. "בסוף אלה אנשים מאוד משימתיים", מציין אקרמן. "יש מודיעין וצריך לסכל. לא מתעסקים אם זה יהודי או לא והעמדות הפוליטיות שלך ממש לא משנות".
"בשב"כ מתייחסים בשוויון מוחלט לחשודים בטרור ללא שום הבדל וככה צריך להיות" מדגיש עדי כרמי. "הכל בכפוף לחוק השב"כ ונהלים ובליווי של פרקליטות לכל חקירה. היום מבקר המדינה נכנס לשירות, מה שפעם לא היה. יותר מזה, לשירות יש מבקר פנים במשרה מלאה, ראש אגף שזה תפקיד אחרון שלו, כלומר הוא בלתי תלוי. בדלתיים סגורות שופט נחשף לכל החקירה. חשוב להגיד, גם מניעת עורך דין זו לא המצאה של שב"כ לנערים האלה. זה מעוגן בחוק כשכל החקירה מלווה משפטית. זה לא שמחליטים לאסוף כמה נערים ולחקור אותם. ברור שזה קורה על בסיס מידע מודיעיני, נעשה באופן מבוקר ועל פי החוק".
גם לסופרמנים מהשב"כ יש רגשות
עבודת החטיבה היא אחת מעבודות מודיעין המורכבות ביותר, מבחינה מבצעית וגם מבחינת מנטלית. לא בכדי היא נחשבת כאחת מיחידות הביון הטובות בעולם, בשל הרגישות שחוקריה צריכים להפעיל ובשל האלמנט הייחודי של הפעילות הנדרשת בחברה החוקרת את עצמה, המפתח אופן ואפיון החקירה הוא המפתח לחומרים שמרכיבים את הדמוקרטיה הישראלית, זו שיודעת באומץ להתמודד גם עם אויביה מבית. זוהי יחידה סגורה ושקטה מאוד, שלא מתהדרת בהישגיה משום שהם מבחינת חבישה של הפצע הקולקטיבי, הצלחותיה הן לרוב תוצאה של כישלון המוסר היהודי- ישראלי או פריעתו של המרקם החברתי הישראלי העדין ביותר.
" אם בדרך כלל שומעים על החדירות האלה מי שמוציא את זה הם רבנים וגורמים בשטח שמחוללים פרובוקציות ברגע שמישהו נעצ" מסביר אקרמן. " כשפלסטיני צועק שעצרו לו את הבן זה לא מעניין אבל כשיהודי צועק את זה מתייחסים אחרת לטענות".
אם בנרטיב הישראלי אנשי השב"כ הם סוג של גיבורי על, דמויות אלמוניות ומסתוריות מעולם הצללים, הפועלות בדרכים שמציתות את הדמיון, אנשי החטיבה היהודית בשב"כ הם הנוירוכירורגים של המבצעים, או אפילו אל הישראליות. כך למשל אופן הפעולה המשורטט באופן מופתי ונוגע לב ע"י יוצרי הנערים חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אל וואיל,עולה כי הם נדרשים להרבה יותר מפירוטכניקה סטייל ג'יימס בונד. מעשה הפענוח פה הוא מורכב, מבוסס דנ"א חברתי ישראלי, והיכרות אמיצה עם נקודות החולשה של החברה הישראלית. כך סימון ( אלקבץ) המפקד על הצוות המיוחד למציאת המעורבים בפרשת הנער מוחמד אבו חדיר, שהמטרות העיקריות שלו היו נערי הגבעו, מהר מאוד מגלה שבמקרה הזה,החשודים העיקריים באים ממשפחה מרוקאית, מרובת ילדים – דומים לו הרבה יותר משרצה לחשוב.
על הרגישות והקושי בתפר הזה כתב דביר קריב את הספר "יצחק - רצח רבין: הסיפור שלא סופר" שמספר על השירות שלו ביחידה ועל חקירת רצח רבין, הטרואמה המרכזית של החטיבה היהודית. רגע לפני שהספר פורסם, הוא נתן עותק לחברו מהיחידה. "הוא אמר לי, דביר אתה חי בסרט, בחיים לא יתנו לך לפרסם. שאלתי מה כבר כתבתי בספר, אין פה שום דבר שלא פורסם. הוא אמר לי - אתה חושף את הסוד הכי גדול, שלאנשי שב"כ יש נפש ורגש. שזה משפיע על ההתנהלות שלהם. ואת זה שב"כ לא רוצה שידעו".
ומה עובר על רכז, מפעיל או חוקר שב"כ שמותקף על ידי האזרחים עליהם הוא מגן וחמור מכך, על ידי חלק מהמנהיגים? קריב מספק בספרו הצצה לעולם של מאצ'ואיסטיים שאין סיכוי שנפשם לא נפצעה. "בסוף זה בני אדם. בגלל שאנחנו שב"כניקים וגיבורים גדולים, כנראה שהם לא מוציאים את זה. אבל אין לי ספק שזה משפיע ואי אפשר לשכנע אותי אחרת, כי הייתי שם מספיק שנים וראיתי מספיק משברים", אומר קריב.
"תחשוב רגע על מפעיל שב"כ שעבד שלושה חודשים כמו חמור כדי להביא למעצרם של הנערים שמעורבים בפרשיית הרצח האחרונה. אם הוא היה רכז במגזר הערבי, בשישי בערב היה אומר לחבר'ה ראיתם את הכותרת? אח שלכם עשה את זה. ככה. מקבל צ'פחה על הכתף ואמרים לו כל הכבוד. מנגד, כשהוא מסביר שהמפעיל שעשה את זה בחטיבה הלא ערבית והביא למעצרם של חמישה קטינים "בני טובים, מלח הארץ" הוא סופג ביקורת ברשתות החברתיות, רואה פוליטיקאים רבים תוקפים אותו מתכניות הבוקר ועד חדשות הערב. ולא שומע מילת תמיכה אחת מהגורמים המדיניים שאחראים עליו. וזה בלי ספק משפיע".
"אני יכול להגיד שמדובר באנשים ברמה מאוד גבוה עם רקע צבאי פיקודי עשיר. בעלי יכולות ורצון גבוה של נתינ" מסםכ אקרמן. ברור להם שביטחון המדינה עליהם, ואתה מסתובב עם זה יום יום. פיגוע שאתה לא מסכל מביא להרג. ובסופו של דבר יש מחויבות להשלים את המשימה לא לטובת עצמך, אלא להגנת המדינה. זה תופס על המטורפים של חמאס וגם מול אלה של נוער הגבעות או אחרים. בסופו של דבר אלו שני הצדדים של אותה משוואה. אלה רוצים להחריב את המדינה ואלה רוצים להחריב אותה".
