לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
תוך דקות כבר בזירת האירוע. לוחמי צוות כונט"ר | צילום: דובר צה"ל

חוליית מחבלים חצתה את גבול לבנון והצליחה להגיע עד לאחד מהישובים שצמודים לגדר. המחבלים פותחים באש לעבר זוג שוטרים שבמקרה עבר במקום, ולאחר מכן פורצים לבית, משתלטים על בני המשפחה ההמומים. סיוט של ממש עבור מדינה שלמה. פקודות מבצע יורדות לחמ"לים שבבסיסי הימ"מ וסיירת מטכ"ל. אלה לא מבזבזים זמן, מתארגנים על ציוד ומנסים לאסוף כל פיסת מידע שתרכיב להם תמונת מודיעין. יש להם דרך ארוכה לעשות עד שיגיעו לצפון הרחוק, והמתנה מורטת עצבים עד שיגיע מסוק של חיל האוויר להטיס אותם לזירת הפיגוע.

דקות ספורות לאחר מכן, ולזירה כבר מגיע צוות כונט"ר (כוננות לוט"ר) של סיירת גולני, צוות שמוגדר כיחידת ההתערבות של פיקוד הצפון. זה הגזרה שלהם, והם מגיעים לשם במהירות. הלוחמים פורסים מסביב למבנה, אוספים מודיעין ומתחילים לנהל משא ומתן עם המחבלים. המשימה: לייצב את האירוע עד להגעת כוחות ההשתלטות, סיירת מטכ"ל או הימ"מ, מי שיגיע ראשון ויתפוס פיקוד על האירוע. אבל המחבלים לא באו כדי לנהל משא ומתן ואין להם שום כוונה לחכות לאנשי הקומנדו. צרור יריות וצווחות אימה נשמעות מכיוון המבנה. זו בדיוק הסיטואציה אליה התאמן צוות הכוננות של פלס"ר גולני. תוך שניות הם עולים ממהירות של אפס למאה, פורצים למבנה באגרסיביות אך גם בסלקטיביות. במהירות הם קוטלים את המחבלים ומשחררים את בני הערובה. כשיחידות העלית מגיעות האירוע כבר עבר לשלב של פינוי פצועים. סוף תרגיל.

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
"אם קורה משהו חריג, אנחנו מיד פורצים פנימה" | צילום: דובר צה"ל

התרחיש הזה היה חלק מרכזי בתרגיל מורכב אותו ניהלו השבוע צוות כוננות הלוט"ר של פלס"ר גולני. לא הרבה יודעים, אולם במדינת ישראל יש מספר יחידות המוגדרות כיחידת התערבות, כלומר כאלה שתפקידן לנהל אירוע פח"ע מורכב וחילוץ בני ערובה, עד להגעת יחידות ההשתלטות כמו מטכ"ל וימ"מ. סיירת גולני היא אחת מאותן יחידות.

כל לוחם בסיירת עובר קורס לוט"ר בן חודש ימים ובהמשך עוד מספר אימונים קשים, בסיומם הם מוכרזים כצוות כוננות מבצעי. בתמונות המוצגות בכתבה אתם מקבלים הצצה לאימוני הטרור של היחידה.

בין התערבות להשתלטות

קפיצה קטנה אל העבר. באפריל 1974 חצתה חוליה של מחבלים את גבול ישראל לבנון, וחדרה לקרית שמונה. היה זה הנקרה הראשון שמחבלים חדרו לשטח עירוני, והתוצאות היו קשות. הם פרצו לבית ספר, שהיה ריק, ולאחר מכן למספר דירות בהן רצחו אזרחים. בכל רגע שעבר הם קטלו עוד ועוד אזרחים.

כוחות רבים הגיעו לזירת האירוע, ובדרך היו גם צוותים של סיירת מטכ"ל, אבל עד שאלה הגיעו התפתח קרב בין הכוחות בשטח – שלא היו מיומנים בסוג כזה של לחימה – למחבלים. הקרב הסתיים כשכדור פגע במטען של המחבלים והרג אותם עם אזרחים. האירוע הקשה הסתיים עם 18 גופות של ישראלים ועוד מספר פצועים. חודש לאחר מכן התרחש אסון מעלות, שהסתיים עם 27 הרוגים. הפיגוע בנהריה, 1979, הסתיים עם 4 הרוגים.

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

בחלק גדול מאותן פעולות טרור הבינו שכוחות לא מקצועיים הכשילו או שהחמירו את התוצאות של פעולות השחרור. בישראל הבינו שצריך לשנות את השיטה והקימו את הימ"מ. בהמשך הוחלט להקים גם יחידת התערבות בכל פיקוד, אשר יגבו את יחידות ההשתלטות, ימ"מ או מטכ"ל, שבאופן טבעי לוקח להן זמן להגיע לכל חלקי הארץ. לא פעם הזמן הזה גובה מחיר דמים כבד, כפי שראינו בלא מעט פיגועים שהיו.

במצב כיום, לישראל יש חמש יחידות השתלטות שתופסות כוננות ארצית – מטכ"ל, ימ"מ, שייטת 13, לוט"ר אילת ומצדה של שב"ס. בנוסף, קיימות הסיירות המוגדרות כיחידות התערבות והשתלטות, כאשר כל אחת תחת פיקוד או גזרה אחרת – סיירת גולני, גבעתי, צנחנים ודובדבן, האחראים על איו"ש. גולני כאמור מוגדרים כיחידת ההתערבות של פיקוד הצפון, וככזו הם צריכים לתת מענה מהיר לכל מקרה מסוג זה שיקרה בשטחי הפיקוד.

לוחמי הקומנדו של גולני

"כל צוות שמסיים מסלול בסיירת גולני יכול לתפוס כוננות כזו של לוט"ר", מסביר סגן רועי מור, מפקד צוות בסיירת גולני. "כחלק מההכשרה שלנו אנחנו עוברים קורס לוט"ר, שאורכו ארבעה שבועות, וברגע שאתה מסיים את הקורס אתה נותן את החותמת שלך, כמפקד צוות, שאתה והצוות יכולים לתפוס כוננות לאירוע מיקוח או כל אירוע טרור מורכב בשטח בנוי".

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

הסיירת (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

סגן מור מסביר שהכוננות מתחלקת בין כל הצוותים של הסיירת, כאשר כל שבועיים הצוות מתחלף. "ברגע שאני תופס כוננות אני נותן את המילה שלי, שאני כמפקד צוות נותן מענה לכל אירוע כזה שקורה בתחומי פיקוד הצפון. בעיקר מחבל שטובח בישוב, בן ערובה או פיגוע מיקוח, סיטואציות שלהן יש לנו מענה מהיר ואיכותי. כאשר קורה אירוע חריג אנחנו, בגלל הזמינות הגבוה שלנו בגזרה, מגיעים בשניות, תופסים פיקוד על האירוע ומקפיאים מצב עד שהם מגיעים. האיכות שלנו זה שאם פתאום קורה משהו חריג, מחבל יורה בפנים או מרסס, אנחנו מיד פורצים פנימה".

לוחמי כונט"ר גולני צריכים להיות בעלי יכולת דומה לזו של יחידות ההשתלטות כמו הימ"מ, ולצד זה חייבים לדעת לעבור מאפס למאה בשניות. זאת משום שפעולה שלהם מגיעה בדרך כלל בתגובה לאקט לא צפוי של המחבל, למשל ירי על בני הערובה, ואין להם זמן להכין תכנית פריצה מסודרת או לעשות מודלים כפי שנהוג ביחידות העלית. "אנחנו מגיעים הכי מהר שאפשר, מקפיאים מצב ואם אין החמרה של האירוע אז אנחנו מאפשרים ליחידות ההשתלטות להתארגן לפעולה ביעילות, ומעבירים להם את מקל הפיקוד בצורה מסודרת כולל תמונת מודיעין". כאמור, אם קורה משהו חריג הם כבר יודעים איך לסיים את זה.

הדרישה: שני כדורים מדויקים בפחות מחצי שנייה

פעולה לשחרור בן ערובה או פריצה למבנה בו נמצא מחבל שהתבצר, זו אחת מהפעולות הצבאיות המורכבות ביותר. כדי להגיע ליכולת הזו הם צריכים בסיירת גולני להתאמן והרבה. "אנחנו מדברים על מטווחים בקצב אש מאוד מהיר ואגרסיביים. למשל אני רוצה שהלוחם יוציא שני כדורים בפחות מחצי שנייה, או בוחן של שש שניות שבו הלוחם מוציא חמישה כדורים, מתפעל מעצור גמר, ומוציא עוד שני כדורים. הכול אגרסיבי יותר, מהיר יותר ומדויק, אין אוויר בריאות ואתה חייב לפרק ולתת את כל מה שיש לך".

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

צריך לראות מטווח לוט"ר כדי להבין על מה סגן מור מדבר, משהו שרחוק שנות אור ממטווח חי"ר רגיל. הלוחמים האלה משחררים כדורים מהנשק האישי או מאקדח בקצב של מקלע נגב, ושלא יהיה לכם ספק: כל כדור פוגע בול במקום שהלוחם רוצה, אין פשרות בעניין הזה.

את כל זה הם עשו בתחילת השבוע. ואחרי שהרגישו מוכנים הם העלו הילוך ועברו לתרגילים הקשים והמורכבים יותר – למצוא את המחבל שמסתתר בישוב ולנטרל אותו. את התרגילים הם מדמים כמה שיותר קרוב למציאות. השבוע הם עשו זאת בעין זיוון וקשת. הצוות הקופץ לאותם ישובים כמעט בלי מידע מודיעיני. כל מה שהם ידעו זה שיש הרבה דיווחים על ירי בישוב, הם צריכים להיכנס לשם ובעזרת האמצעים שלהם לאתר את המחבל, "ולנטרל אותו כמה שיותר מהר". כל עיכוב, כפי שראינו בעבר, יעלה בדם של אזרחים.

ביום שלישי הם כבר תרגלו את מה שמוגדר כ"אירוע קצה" או אם כל התרגילים והמשימות – חילוץ בן ערובה. "זה בעצם הטופ של ההכשרה שלנו", מספר סגן מור. "מה שמסובך ובגללו צריך כוח איכותי זה כמובן בן הערובה. זה לא מבנה בעזה שאני יכול לגרור ולהיכנס אחרי שזרקתי שם טילי לאו או כל מני דברים כאלה. פה אני עובד הרבה יותר מחושב, פועל מהר מצד אחד אבל בלוחמת פרט הכי גבוהה שאפשר. אבטחה מינימלית ובשיא המהירות".

כל לוחם בצוות מבין שכדור טועה זה בן ערובה הרוג, כל לוחם בצוות מבין ששנייה עיכוב זה עוד בן ערובה הרוג וכל לוחם מבין שהם נכנסים כשהמחבל מחכה להם. "זה הקושי של העבודה שלנו. המחבל יודע שאין לו מה לעשות חוץ מלהרוג בן ערובה. כל חצי שניה שאתה מתעכב זה עוד ילד שהמחבל הזה הורג. עוד חצי שנייה, לא שנייה, חצי שנייה, זה עוד ילד שנרצח. זה מה שיש לנו בראש".

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

לוטר סיירת גולני (צילום: דובר צה"ל)
צוות כונט"ר גולני | צילום: דובר צה"ל

_OBJ

כדי להיות הטובים ביותר הם גם מתאמנים עם הטובים ביותר. הצוותים של סיירת גולני, וכך גם הצוותים של שאר הסיירות, מתאמנים על פעולות מסוג זה עם צוותים של יחידות כמו סיירת מטכ"ל, הימ"מ ואפילו מצדה של שב"ס. בעוד מספר שבועות יצא הצוות של סגן מור לאימון שכזה, עם אחת מיחידות ההשתלטות.

מצד אחד הם אגרסיביים מצד שני הם כמו פינצטה, עוקצים במדויק. "הקפצת אירוע טרור, גם אם זה רק תרגול, נראית הכי אגרסיבית שיש. הם קופצים לרכבים, עולים על ציוד ומקבלים דיווחים בקשר. בגלל שזו פעילות כל כך איכותית הם אוהבים את זה, וגם מרגישים שהם חזקים בזה. בגלל זה צה"ל נותן לך הכול, יש לך את האמצעים הכי טובים שיש, ברמה שגורמים לך להרגיש כמו לוחם מטורף".

סגן מור יודע שאירוע כזה יכול לקרות בכל רגע. הצוות שלו יכול לשבת במוצב או סתם באיזה בסיס ופתאום להיות מוקפץ לאירוע כזה, שגם סביר להניח שיגרום לפרוץ המלחמה הבאה. הוא מבחינתו יודע שהם מוכנים, שלא סתם צה"ל נתן להם את הקרדיט. "ברוך השם זה לא קרה בתקופה האחרונה, אבל אם זה יקרה אנחנו מוכנים לעבודה. אתה מתאמן הרבה מאוד לדבר הספציפי הזה, אנחנו מוכנים והתושבים יכולים להיות רגועים".