יחידת הכלבנים עוקץ מפעילה כלבי תקיפה, מרדף, חילוץ, הצלה, גישוש ואיתור אמל"ח וחומרי נפץ, כאשר הכלבנים והכלבניות חוברים לכוח קיים בשטח לביצוע משימות מבצעיות מגוונות בכל הגזרות, ומועסקים גם במשימות שגרתיות במחסומים באיו"ש. מטרתה המבצעית של עוקץ היא סיכול טרור ומניעת פגיעה בכוחותינו, והיא נחשבת לאחת מיחידות הכלבנים הטובות בעולם, כשיחידות רבות מחו"ל באות להתרשם ממנה באופן תדיר.
השימוש בכלב מנצל את חושי הריח והשמיעה המפותחים שלו, וכן את שיניו החדות לתקיפה ואת גופו הגמיש, היכול להתפתל ולהיכנס למקומות צרים. כך לדוגמה ייעשה שימוש בכלב של עוקץ בסריקת בית חשוד, טרם כניסת הכוחות האנושיים. במידה ויהיה בבית מחבל – יגלה אותו הכלב ויתקוף אותו. חיילי עוקץ וכלביהם הולכים בדרך כלל בראש הכוח, יחד עם המפקד.
הכלבים הם, למעשה, האמל"ח ביחידה הזו; הקשר בין הכלב למפעילו הוא אישי מאוד. החייל מקבל את הכלב במהלך המסלול, ומבלה איתו בצמוד זמן רב. היחסים ההדוקים ביניהם חשובים לפעילות המבצעית, ומהווים חלק בלתי נפרד מאופי היחידה. טמון בכך גם לא מעט שברון לב, שכן כלב שנהרג בזמן פעילות מבצעית הוא עבור המפעיל כמו חבר שנהרג. סמוך לבסיס היחידה נמצא בית קברות ללוחמים ההולכים על ארבע, שנפלו בפעילות מבצעית.
סמל היחידה: בשנת 2007 יצא תג יחידה רשמי ליחידה, ובו מופיע, באופן מפתיע, כלב. גם בסיכת היחידה מופיעה דמותו של כלב.
שיעור היסטוריה: ב-1939 הוקם "ארגון נוהגי כלבי כשירות", יחידת הכלבנים של ההגנה. הכלבים שאולפו על ידי לוחמי ההגנה פעלו במגוון משימות בהן איתור מטענים, גישוש ואבטחה. ב-1974, עקב ריבוי פיגועי הטרור בתחילת שנות ה-70, התמקמה מה שתהפוך להיות יחידת עוקץ של צה"ל בבסיס סירקין. יחידת הכלבים ללוחמה בטרור, שתפקידה הראשוני היה לאמן כלבים לתקיפת חוטפים בפיגועי מיקוח, מנתה 11 חיילים עליהם פיקד נגד. במהלך שנות ה-70 וה-80 השתתפה היחידה בעשרות מבצעים חשאיים, ופעלה תחת מעטה רב של חשאיות.
ב-1980 קיבלה היחידה חשיפה ראשונה, במבצע שחרור בני הערובה בקיבוץ משגב עם. חיילי עוקץ חברו ללוחמי סיירת מטכ"ל וביצעו פריצה מוצלחת לנטרול המחבלים, שתפסו בני ערובה בחדר הילדים של קיבוץ משגב עם. במלחמת לבנון הראשונה כבר פעלה היחידה בצורה גלויה בצד הכוחות הלוחמים.
ב-1988, במהלך מבצע "כחול וחום" בלבנון, נעשה ניסיון כושל להשתמש בכלבים שלגופם הולבשה חגורת נפץ: הכלבים היו אמורים לרוץ לבונקרים של מחבלים ולהתפוצץ בהם, אך הפעולה לא צלחה, ומאז לא עשתה עוד היחידה שימוש ב"כלבים מתאבדים". במלחמת לבנון השנייה השתתפו חיילי היחידה בפעילות רבה בעומק לבנון, יחד עם לוחמי שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" איתרו כלבי עוקץ כ-30 מטעני חבלה. שלושה מהכלבים נהרגו.
מבנה: יחידת עוקץ היא יחידה מטכ"לית, הכפופה ארגונית למרכז להטסה ולהכשרות מיוחדות (המרהו"ם) שבמתקן אדם, בסיס הדרכה הפועל תחת מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) שבזרוע היבשה. זאת, על אף שהמיון ליחידה נערך דרך גיוס לחטיבת כפיר.
היחידה מתחלקת למספר פלגות: תקיפה (כלבים המשמשים לתקיפה כנגד גורמי פעילות חבלנית עוינת), חנ"מ (כלבים שתפקידם לאתר חומרי נפץ), אמל"ח (כלבים שתפקידם לאתר אמצעי לחימה, נשק ותחמושת מסוגים שונים. יחד עם כלבי החנ"מ, פועלים בעיקר בצוותי המעברים, שתפקידם לאתר אמל"ח בכלי רכב ובסחורות על מנת למנוע פיגועים בעורף מדינת ישראל. משמשים גם לאיתור מנהרות), חילוץ והצלה (כלבים שתפקידם לאתר ניצולים וסימני חיים באזורי אסון ולסייע בחילוצם), וגישוש ומרדף (כלבים המסוגלים להתחקות אחר עקבות, ולאתר אדם הנמצא במנוסה. המטרה היא סימון ונטרול מסתננים באמצעות מרדף אחר נתיב העקבות, בעיקר באירועי חדירה לגדר).
תנאי קבלה: פרופיל 82-97 ללא סעיפים פוסלים וקב"א גבוה; הגעה לחטיבת כפיר ומעבר גיבוש ליחידת עוקץ. הגיבוש כולל משימות פיזיות, ראיון אישי ומבחן מעשי עם כלב. לבעלי היכרות וקשר טוב עם כלבים יש נקודת פתיחה טובה יותר לקבלה ליחידה. מהחיילים המתקבלים לעוקץ מצופה להיות אמינים, בעלי אינטליגנציה כללית ורגשית ואחריות רבה, שכן במהלך השירות הסדיר נדרשים לוחמי עוקץ לא פעם לפעול לבד תוך חבירה לכוח אחר. העוברים את הגיבוש יעברו סיווג ביטחני ויתחילו טירונות במחלקת עוקץ, בעוד השאר ימשיכו במסלול בחטיבת כפיר.
בנות יכולות לתעדף "עוקץ" בשאלון ההעדפות, לעבור גיבוש לוחמות ולעבור גיבוש עוקץ לאחר גיוס לקרקל. בנות לא מצטרפות על פי רוב למבצעים ולפעילויות התקפיות, ונדרשות להתחייב ל-36 חודשי שירות חובה.
הכשרה: מסלול הכשרת הלוחם בעוקץ אורך כ-17 חודשים. הוא מתחיל בגיוס לחטיבת כפיר, ולאחר מעבר גיבוש הוא כולל טירונות (ברמת רובאי 05) שאורכה ארבעה חודשים. בטירונות מתרגלים תנאי שדאות, קליעה, תכנים בסיסיים ועוד, ולאחריה עוברים החיילים לאימון מתקדם (ברמת רובאי 07) שנמשך חודשיים. המחלקה המיועדת לעוקץ נפרדת משאר המיועדים לשירות בחטיבת כפיר, אך מצורפת לאחת הפלוגות בחטיבה.
בתום האימון המתקדם מגיעים החניכים ליחידה, ומתחיל אימון לוחם הנמשך ארבעה חודשים וכולל שלבי ניווט, לוחמה בטרור, לוחמת שטח בנוי וסבוך ולחימה מתקדמת. השלב האחרון והארוך במסלול הוא האימון הכלבני, שאורכו שמונה חודשים. כל אחד מהכלבנים לעתיד עובר אימון ייעודי במסלול שיועד לו, לאחר חלוקה למגמות. הכשרת האילוף הבסיסי מבוצעת על ידי מאלפי כלבים; השלב השני כולל חבירה לכלב, אילוף, משמעת ועוד. המסלול שעוברים הלוחמים והלוחמות ביחידת עוקץ מרתק במיוחד, כיוון שהאמל"ח שהם מוכשרים להשתמש בו הוא בעיקר הכלבים עצמם.
ובסדיר: החיילים עוסקים כאמור בחבירה לכוחות, סריקת מבנה במהלך מעצר לאיתור מחבלים, סריקות בשטח סבוך ופתוח, מארבים כנגד מחבלים, סריקת כלי רכב וסחורות במחסומים הקבועים ובמעברי התפר, פתיחת ציר או גדר מערכת, סריקת חפצים חשודים ועוד.
באשר לתנאים במסגרת היחידה, הם לא רעים בכלל. למרות שחלק מהזמן נמצאים עם הכוחות אליהם חוברים, בסיס האם של היחידה במרהו"ם הוא די מפנק וכולל מגורים ברמה סבירה ביותר, חדר אוכל לא רע בכלל ואפילו חדר כושר. אפשר להגיד שהפיצוי לעבודה הקשה, לאימונים הרבים ולפעילות המבצעית הם התנאים.
גם הכלבים עצמם לא יוצאים מקופחים מבחינת תנאי שירות, שכן ביחידה קיים מתחם כלבייה נרחב ומשוכלל, עם רצפה העשויה מחומר המונע החלקה ופציעות בכפות הרגליים, כלובים מרווחים ושירותי וטרינריה, אשפוז ורפואת שיניים. קיים אפילו חדר כושר לכלבים, הכולל מסילות ריצה מיוחדות ובריכה טיפולית לכלבים שנפגעו בפעילות מבצעית.
כאשר כלב נהרג, פעמים רבות נפגע גם המוליך הלוחם שלו מבחינה נפשית. במקרים כאלה רבים החיילים הבוחרים לחזור ליחידה לתפקידי הדרכה, ונדירים הם המקרים בהם בוחר המוליך לחזור לפעילות עם כלב אחר. עם תום שירותם הסדיר של החיילים, הם מקבלים לעתים את הכלב הצמוד אליהם הביתה – אם הכלב מתקרב לגיל מאוחר והוא אינו שמיש יותר מבחינה מבצעית. הדבר גורם לאושר עצום אצל המשוחררים, הקשורים מאוד לכלבים.
יציאות: אחרי ההכשרה היציאות הביתה הן לרוב טובות, ויכולות להגיע אפילו לחמשושים. הכלבים לא יוצאים עם החיילים הביתה, אלא ממתינים לשובם בבסיס, פרט למקרים יוצאי דופן במיוחד.
תפקידים במסגרת היחידה: לבד מתפקידי הכלבנים הלוחמים, משרתים ביחידה חיילים וחיילות בתפקידי שלישות, מנהלה, לוגיסטיקה ועוד, וכאמור גם גורמי וטרינריה, מפעילי חדר כושר וכדומה.
נשק ואמל"ח: הכלבים הם האמל"ח של יחידת עוקץ. זהו אמל"ח ביולוגי, בעל חיים שיש להיקשר אליו, להכשירו ולאמנו למשימות העומדות בפניו. רוב הכלבים ביחידה הם בעיקר ממיני רועה גרמני, בלגי והולנדי. אלה כלבים בעלי יכולת פיזית חזקה, משמעת גבוהה והתמדה. בכלבייה שבמרהו"ם מגדלת היחידה כלבים החל מרגע לידתם, לטובת הייעודים השונים. כל כלב מוצמד לפלגה מסוימת בהתאם לתכונותיו: הכלבים החזקים וחסרי הפחד יהיו כלבי תקיפה, כלבים ממושמעים ושקטים מאוד יהיו כלבי חנ"מ, כלבים בעלי חוש ריח מפותח יהיו כלבי מרדף וכן הלאה. הכלבים עצמם עוברים הכשרה ממושכת הרבה לפני שהם בכלל פוגשים את הלוחמים, המתבצעת בעזרת מאלפים מקצועיים.
מדים: חיילי היחידה עונדים את סיכת היחידה, חובשים כומתה אדומה, נעים בנעליים אדומות ועם תג היחידה.
שילוב בנות: בשנים האחרונות בנות לוקחות חלק מלא בכל פעילות היחידה - החל מאילוף, הלאה בכלבנות וכלה בפעילות מעצרים באיו"ש. זה בנוסף לתפקידי המנהלה שפתוחים לנשים - שלישות, לוגיסטיקה, קישור ועוד.
כולם יודעים ש: גם אם מפקדים ביחידות מבצעיות נהגו בעבר לזלזל ביכולתם ובחשיבותם של הכלבים, היום לא זזות היחידות המובחרות בלי כלבנים צמודים שיפעילו כלבים לסריקת מבנים מחשד למלכודים וממיקושים או מחשש למחבלים. רבים המלש"בים שנשבו בקסם הקונספט של שירות עם בעלי חיים, ורבים מנסים להתקבל ליחידה המבוקשת.
המרוץ לרמטכ"לות: רמטכ"ל מעוקץ לא היה בינתיים, וגם לא סביר שיהיה. בכל זאת מדובר בכוח חובר, ולא בהכשרה המובילה לבסוף לפיקוד טקטי.
פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il