מדינות רבות, ובהן ישראל, מצטיידות בשנים האחרונות בציי צוללות חדשים וגדולים כמענה לאיומים ולצורך הגברת ההרתעה. מי שסימן את הכיוון, כבר בשנות ה-60 של המאה שעברה, היה רוברט מק'נמארה - אז שר ההגנה של ארה"ב – שהחליט להפסיק להישען באופן בלעדי על היכולת האסטרטגית של חיל האוויר האמריקני ולהסיט משאבים גדולים לעבר הצוללות.
נהוג לכנות אותן "רוצחות שקטות", אבל הן הרבה יותר מזה: הצוללות הן כיום כלים אסטרטגיים שיודעים לתקוף מכל מקום, לנהל מלחמות אלקטרוניות - ולאסוף מודיעין, מה שהפך לאחד התפקידים העיקריים שלהן. יעידו על כך פרסומים זרים על צוללות חיל הים שנראות באזור איראן או סוריה.
באופן טבעי, עולם הצוללות חשוף הרבה פחות מאמל"ח אחרים. כדי לדרג את הציים המובילים בעולם אנחנו מתבססים על מידע גלוי של מכוני מחקר, והנה אנחנו מתחילים קרוב לבית.
מקום 10: ישראל
כמות: 5 צוללות (השישית תגיע ב-2019).
דגמים: שני דגמים עיקריים של צוללות דולפין. שתי הוותיקות הן דגם 209 גרמני משופר, והשלוש החדשות יותר מדגם 212, כולל מערכת AIP שמאפשרת הנעה ללא תלות במקור אוויר חיצוני.
יכולות: הדגמים הגרמניים מסוגלים לשוט במהירות 46 קמ"ש ולצלול לעומק 350 מ'. יש להן 10 משגרי טורפדו, ועל פי פרסומים זרים גם יכולת לשגר טילי שיוט, כולל ראשי נפץ גרעיניים לטווח 1,500 ק"מ.
מה ששם את הצוללות הישראליות בקדמת הבמה הן מערכות כחול-לבן ללוחמה אלקטרונית ולאיסוף מודיעין הנחשבות מהמובילות בעולם. מערכת AIP מעניקה להן טווח צלילה גדול יותר וחשאיות ויש להן יכולת לתקשר עם כל סנסור באזור, בין אם מדובר במטוס, אמצעי קרקעי, ספינה או צוללת אחרת.
עבר/הווה: עד היום איבד חיל הים הישראלי רק צוללת אחת בתאונה, "דקר". עיקר העיסוק שלהן כיום קשור לתחום המודיעין, ופרסומים זרים טענו שצוללות ישראליות פעלו ליד איראן ותקפו מחסני נשק בסוריה ובסודן.
מקום 9: יוון
כמות: 11 צוללות.
דגמים: 7 צוללות מבוססות על דגם 209 הגרמני שעבר שדרוג, כולל הוספת מערכת AIP. עוד 4 מבוססות על דגם 214 הגרמני, מהצוללות הלא-גרעיניות המתקדמות בעולם.
יכולות: דגם 2014 מסוגל לצלול לעומק של כ-400 מטר וניתן להעמיס עליו מזון, מים ודלק לסיור של 84 ימים ברציפות. הטווח הממוצע עומד על יותר מ-19 אלף ק"מ. חוץ מטורפדו, ניתן לשגר מהן גם טילי הארפון.
עבר/הווה: כחלק מברית נאט"ו, הצי היווני פעל לא מעט במשימות מודיעין מול הרוסים. אבל עיקר הפעילות שלו היא מול הטורקים: הצוללות נחשבות לכלי ראשון במעלה לאיסוף מודיעין על האויבת המושבעת. היוונים הם גם שותפים מלאים במלחמה העולמית נגד הטרור ואפילו עסקו במניעת הברחת נשק ללבנון. הם מתאמנים לא מעט עם ארה"ב, מדינות אירופה וישראל.
מקום 8: קוריאה הדרומית
כמות: 16 צוללות.
דגמים: 9 מדגם מקומי המבוסס על 209 הגרמני, עוד 7 מדגם המבוסס על 214 הגרמני.
יכולות: הדגם המבוסס על ה-209, שנקרא "צ'אנג בוגו", דומה לדולפין של ישראל - כלומר צוללות גרמניות שעברו התאמה לשירות בחיל הים הדרום קוריאני. הן מצוידות בטורפדו "כריש לבן" מייצור מקומי ויש להן יכולת לשגר טילי ים-ים וים-קרקע מסוג הארפון לטווחים ארוכים. הן מצוידות במערכת וסונאר מתקדם, מסוגלות לצלול לעומק 500 מ' ויש להן טווח של 20 אלף ק"מ. לדגם 214 יש מערכת משולבת של ל"א, מכ"ם וסונאר, שעל פי חיל הים המקומי מאפשרת לעשות דברים "שרוב המדינות לא מסוגלות".
עבר/הווה: משתתפות במלחמה העולמית נגד הטרור, אבל בעיקר פועלות נגד קוריאה הצפונית. לצד איסוף מודיעין, הן ככל הנראות משמשות צינור עיקרי להחדרת אנשי מודיעין ולוחמים של כוחות מיוחדים לצפון וממנו. הצי מתאמן לעתים קרובות עם יפן וארה"ב.
מקום 7: הודו
כמות: 16 צוללות.
דגמים: 9 מבוססות על דגם "קילו" הרוסי, 1 מדגם "סקורפיון" הצרפתי-ספרדי. 4 מבוססות על דגם 209 הגרמני. בנוסף יש להודים שתי צוללות גרעיניות, "אקולה" רוסית ו"ארייאט" מייצור מקומי.
יכולות: הצוללות נועדו להשלים אחת את השנייה. היתרון שלהן טמון במספר הגדול וכמובן בצוללות הגרעיניות, אבל את הצי ההודי מלווה גם היסטוריה של תאונות, כולל צוללת שהוטבעה בגלל תחזוקה לקויה. אקולה היא אחת מהצוללות הגדולות ביותר בעולם, עם יכולת לשאת עשרות ראשי נפץ גרעיניים ולשהות מתחת לים חודשים ארוכים. היא מסוגלת לשגר טילים בליסטיים לטווחים של 750 עד 3,500 ק"מ עם ראשי נפץ גרעיניים.
עבר/הווה: עיקר הפעילות של חיל הים ההודי נעשית מול פקיסטן. במלחמות העבר בין המדינות היו מקרים שבהם צוללות שיגרו טילים ולוחמי קומנדו, ובעיקר אספו מודיעין. אגב, הודו מתכננת לרכוש 6 צוללות חדשות שיחליפו את הוותיקות של הצי.
מקום 6: צרפת
כמות: 10, כולן גרעיניות.
דגמים: 6 צוללות תקיפה מדגם "רוביס", 4 צוללות טילים בליסטיים מדגם "טרימפאנט".
יכולות: צוללות הרוביס מלוות בדרך כלל את נושאת המטוסים הצרפתית. את היכולות שלהן הפגינו בין השאר כשהטביעו נושאת מטוסים ישנה של ארה"ב במהלך תרגיל. בתרגיל אחר, בשנת 2015, הן הצליחו להסתנן ולעבור את מערך ההגנה העצום של נושאת המטוסים האמריקנית "תאודור רוזוולט". מצינורות הטורפדו של הרוביס ניתן לשגר טילים נגד ספינות (14 על כל צוללת) ולפזר מוקשים. הן מסוגלות להיות בים 220 ימים בשנה, שזה לא מעט.
התפקיד של הדגם השני מאוד פשוט: לסייר באוקיינוסים ובעת פקודה לשגר טילים בעלי ראש גרעיני. על כל צוללת כזו יש 16 טילים גרעיניים, כל אחד עם 6 ראשי נפץ גרעיניים, לטווחים של עד 6,000 ק"מ.
עבר/הווה: הצוללות השתתפו בכל מלחמות צרפת - באכיפת סגר ימי, באיסוף מודיעין ובהחדרה של יחידות מיוחדות. במלחמה הקרה התמחו במעקב אחר צוללות רוסיות, והן כנראה עושות את זה גם כיום.
מקום 5: בריטניה
כמות: 12, כולן גרעיניות, חלקן בליסטיות וחלקן צוללות תקיפה.
דגם: הצוללות הבליסטיות הן מדגם "ונגארד", שכל אחת מהן נושאת 16 טילים בליסטיים מסוג "טריידנט" עם 8 ראשי נפץ גרעיניים. צוללות התקיפה הן מדגם "טרפלגאר"; יש להן הנעה גרעינית ולכן גם טווח בלתי מוגבל שתלוי רק באספקה. כל אחת מהן נושאת טילי שיוט מסוג "טומהוק" לטווח 2,000 ק"מ עם יכולת לשאת ראש נפץ גרעיני. טורפדו מייצור מקומי מעניק להן יכולת לתקוף ספינות וצוללות מטווח 54 ק"מ.
היהלום היא "אסטוט", צוללת התקיפה החדשה ביותר של הצי. המחיר ליחידה: מיליארד ליש"ט. המשקל: 7,400 טונות. היא נושאת טילי טורפדו נגד צוללות וטילי שיוט מסוג טומהוק.
יכולות: הצי הבריטי מסוגל לשגר טילים בליסטיים בעלי ראש גרעיני בכל זמן ומכל מקום. לצוללות מערכות ל"א ואיסוף מודיעין מהמובילות בעולם, ועל האסטוס נאמר שהסונר שלה מסוגל לקלוט ספינות אויב ממרחק של 5,000 ק"מ - כלומר לשוט ליד הממלכה ולקלוט ספינות בניו יורק. החתימה הסונאר שלה כה נמוכה, שהיא שקטה יותר מדג במים והיא מסוגלת לשגר טילי שיוט לעבר שלל מטרות קרקעיות ממרחק אלפי ק"מ.
עבר/הווה: הבריטים היו הראשונים שהטביעו ספינת מלחמה על ידי צוללת גרעינית, עוד במלחמת פוקלנד. צוללות בריטיות שיגרו טילי שיוט במלחמת המפרץ הראשונה, וכיום עושות את זה בעיראק, בסוריה ובאפגניסטן. מפגן יכולת מרשים הראה הצי ב-1993, אז שטו הצוללות למרחק 66,000 ק"מ - עד אוסטרליה - בלי שצפו ובלי תמיכה משום גוף חיצוני.
מקום 4: יפן
כמות: 17 (מתוכננת הגדלה ל-22).
דגמים: ליפן שני דגמים של צוללות תקיפה מייצור מקומי, כולן צוללות דיזל-חשמליות - הגדולות ביותר בעולם מסוגן. הדגם הראשון, "סוריו", הוא בעל מערכת AIP וטווח של 12 אלף ק"מ. הוא נושא חוץ מטורפדו גם טילי שיוט מסוג טומהוק. הדגם השני, "אושיו", נושא גם טילים מסוג הארפון.
יכולות: הצוללות היפניות שקטות במיוחד ולכולן יש יכולת לשגר טילים מדויקים לעבר מטרות ימיות וקרקעיות. גם כאן מדובר בכלי ראשון במעלה לאיסוף מודיעין, לרבות במקומות רחוקים מאוד מהים.
עבר/הווה: לא קיימת מורשת רצינית מאז ימי מלחמת העולם השנייה, אולם למרות הפציפיזם המוצהר של יפן, ההערכה היא שמערך הצוללות שלה נמצא בחזית המלחמה החשאית מול קוריאה הצפונית. ייתכן שהצי גם מחדיר סוכנים למדינת הצפון המסוגרת.
מקום 3: רוסיה
כמות: 62.
דגמים: צוללות טילים בליסטיים, צוללות תקיפה, צוללות טילי שיוט וצוללות דיזל-חשמל לא גרעיניות. בין הדגמים ניתן למנות את ה"דלתא", ה"טייפון" וה"בורי", שנושאות בין 16 ל-20 טילים בליסטיים שכל אחד מהם מצויד ב-6 ל-10 ראשים גרעיניים. רק מהדגמים האלה יש לרוסים 13 צוללות.
צוללות ה"אוסקר" שייכות לקטגוריית טילי השיוט. על כל אחת מהן עשרות טילים כאלה, שמסוגלים לשאת גם ראשים גרעיניים - למשל אם יוחלט שצריך להטביע נושאת מטוסים.
צוללות מסדרת "אקולה" הן המוכרות ביותר בקטגוריית התקיפה: הן נושאות טילי שיוט "קליבר" וטילים נגד כלי טיס ונגד ספינות. צוללות ה"קילו" הן המוכרות ביותר מבין הלא-גרעיניות.
יכולות: שיגור מספר עצום של ראשי נפץ גרעיניים לכל מקום בעולם ומכל מקום בעולם, עד לרמה תיאורטית של השמדה עולמית. הצוללות הרוסיות נמצאות כמעט בכל מקום, אוספות מודיעין, מבצעות לוחמת ל"א ותוקפות מטרות בטווחים ארוכים בנשק קונבנציונלי.
עבר/הווה: הצוללות הרוסיות מתפקדות כמוצבים בכל מיני פינות עולם, כלי שלא פעם נחשף במכוון כדי להעביר מסר למי שצריך. בסוריה הן ירו לראשונה טילי שיוט באופן מבצעי (לפחות באופן רשמי). הבעיה במורשת הרוסית היא כמו תמיד בצד הכלכלי, שפגע לא פעם בתחזוקה והביא לאבדות במספר תאונות.
לא מזמן הציגו הרוסים את פרויקט "885 יאסן", צוללת גרעינית שמסוגלת לפגוע במטרות מדויקות ממרחק אלפי קילומטרים ומסוגלת לשאת טילי שיוט עם טווח פגיעה של כ-1,500 ק"מ ויכולת צלילה לעומק של יותר מ-600 מ'. הצוללת מסוגלת לשהות מתחת למים במשך 100 ימים ברציפות והיא חמושה ב-8 תאים המשמשים להחזקת טילים ועשרה צינורות טורפדו.
מקום 2: סין
כמות: 70
דגמים: לסינים 5 צוללות בליסטיות טייפ 92 וטייפ 94. בנוסף הם מחזיקים צוללות תקיפה גרעיניות (טייפ 91, 93 ו-95) וצוללות תקיפה דיזל-חשמליות (טייפ 35, טייפ 39 וטייפ 39A). יש בצי גם צוללות "קילו" רוסיות.
יכולות: חוץ מטורפדו, מערכות מודיעין ול"א, הצוללות הבליסטיות יכולות לשגר טילים בין יבשתיים בעלי ראש נפץ גרעיני. צוללות התקיפה נושאות טילי שיוט לטווח ארוך, טילים נגד ספינות וטורפדו. על הצוללות הקונבנציונליות יש טילים נגד ספינות לטווח של 250 עד 500 ק"מ. הן מצוידות במערכת AIP ובמערכות מחשוב מתקדמות שמבוססות בין השאר על שילוב של מערכות רוסיות וצרפתיות.
עבר/הווה: מעט מאוד ידוע על צי הצוללות הסיני, אבל ההערכה היא שהן מובילות את העימות השקט מול ארה"ב באזור וכי הן פועלות גם מול יפן. כמו בלא מעט מדינות, הצוללות הסיניות נחשבות למרכיב מרכזי במלחמת הצללים של המודיעין והלוחמה האלקטרונית. לצי יש גם מערך בגודל לא ידוע של צוללות לא מאוישות, שנחשבות בעולם למטרד רציני.
מקום 1: ארה"ב
כמות: 70, כולן גרעיניות.
דגמים: 14 צוללות טילים בליסטיות מדגם "אוהיו", מהן 4 שנושאות טילי שיוט לטווחים ארוכים; 3 צוללות תקיפה מסדרת "זאב הים"; 14 צוללות תקיפה מסדרת "וירג'יניה" (מתוכננות עוד יותר מ-40); 35 צוללות תקיפה מסוג "לוס אנג'לס".
יכולות: הצוללות הבליסטיות נושאות 24 טילי טריידנט ביניבשתיים לטווח 7,000 עד 11,000 ק"מ, כל אחד מהם עם 8 עד 12 ראשי נפץ גרעיניים. צוללות האוהיו נושאות טילי שיוט ו-150 טילי טומהוק. דגם וירג'יניה מסוגל לצלול לעומק 300 מ' ונושא עשרות טילי טומהוק, טורפדו וטילי הארפון נגד ספינות ומטרות יבשתיות. דגם לוס אנג'לס נושא חימוש דומה. הצוללת האמריקניות מסוגלות לשהות מתחת למים 90 ימים ברציפות, ובמקרה של הצוללות הבליסטיות היה תיעוד לסיורים שנמשכו גם 140 ימים רצופים מתחת למים.
עבר/הווה: לצד פעולות מודיעין ולוחמה אלקטרונית, כמעט שלא היה אקט לחימה אמריקני שבו צוללות לא שיגרו טילים לעבר יעדים שונים וביבשות שונות. לא פעם הן פתחו את המלחמה, ביצעו סיכולים ממוקדים והשמידו מתחמי אויב שלמים. רוב הצוללות האמריקניות נושאות תאים מיוחדים לכלי רכב תת ימיים של יחידת אריות הים, ומחדירות אותם בחשאי ליעדים שונים בעולם.