במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן, נמדדה עליה משמעותית מאוד במעורבות של חיל הים ובהישגים שלהם במהלך הלחימה. בהתאם, גם נמדדה מגמת עליה בניסיונות לפגוע בכוחות הימיים, בין השאר באמצעות פריצה למערכות הפיקוד והשליטה של החיל, שיבוש התקשורת והשבתת הפעילות. זה קרה לא מעט פעמים במהלך הלחימה על ידי האקרים שונים, אך פעילות זו סוכלה עוד לפני שהגיעה למערכות הצה"ליות. פרטים אודות המערכה הזו חושף גורם בכיר ביחידת ממת"ם (מערכות מידע, תהליכים ומחשוב) של חיל הים. הלוחמים בים, כך הוא מספר, כלל לא הרגישו את המלחמה שהתנהלה מאחורי המסכים שלהם. "מערכת הסייבר הייתה לפני צוק איתן ואחריו. מה שראינו במהלך מבצע צוק איתן זה התגברות של ההתקפות כאשר לא תמיד אתה יכול לזהות את המקור", חשף אותו הגורם.
עצם העובדה שהלוחמים על הסיפון לא חשו בכך, משקפת תהליך ארוך, מקיף ויסודי שעבר חיל הים בשנתיים האחרונות בתחום הלוחמה במרחב הקיברנטי. "בצוק איתן ראינו תגבור של מערכת הסייבר. זה לא צבא שאתה יודע לזהות. זה מתחיל מהאקר בודד ששם לו אתגר פרו-אסלאמי להתמודד מול חיל הים או צה"ל ונגמר במעצמות. הרגשנו התגברות של ניסיונות לחימה סייברית במהלך המבצע ומצד שני זה היה מתוחם מאוד וידענו להתמודד עם זה והיינו ערוכים. השארנו את הלחימה הזו מחוץ למערכות של צה"ל. זה פשוט לא הגיע למערכות שלנו והלוחמים בים נלחמו מבלי להרגיש".
לעוד סיפורים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של פז"ם
החיילים בספינות, למעשה, היו עסוקים בלחימה, שיגרו טילים ואספו מודיעין. כל זה מבלי שהם יודעים שמישהו מנסה לפגוע להם. המלחמה על תקינות המערכות, התפרשה על פני חלק ניכר מהגלובוס והחיילים בממת"ם, אשר מוגדרים כלא פחות מגאונים, הפכו למעשה לחומת המגן של ספינות חיל הים. "הטכנולוגיה התקשובית היום עושה לחימה רציפה נגד איומי סייבר כשאנחנו יודעים שהם יכולים להשבית את הלחימה. זה מאתגר ודורש חשיבה אחרת ולכן אנחנו צריכים פה לוחמים שצריכים לזהות את החריגה משגרה ולהתמודד עם זה", מספר אותו הגורם ומסביר את דבריו בשפת השטח. "זה אומר לחימת בט"ש בתחום הסייבר והם חייבים להיות ערניים כאשר יש לצה"ל רציפות לחימה מבלי שהחיילים בשטח מרגישים מה קורה. זה נשק. סייבר זה נשק ואנחנו הבנו את זה".
אחראים לרציפות התפקודית ולשילוב הכוחות
יחידת ממת"ם היא היחידה שאחראית על כל נושא התקשוב, המחשוב ומערכות המידע בחיל הים. בתוך תחומי האחריות שלה נכנסים כל תחומי העברת הנתונים ביבשה, כל מערכות המידע לדרג התומך לחימה, לדרג המבצעי, המודיעיני וכמובן לדרג לוחמת הסייבר. חיל הים, שעד לפני מספר שנים נחשב לכזה שאינו רלוונטי ברוב המערכות, הפך לאחד היותר משמעותיים ואף מוביל. במבצעים כמו עמוד ענן וצוק איתן כבר ראינו את החיל פועל בשילוב עם הכוחות בשטח ולא פעם היה אף המוביל. כל זה מתאפשר בזכות שלל מערכות מסווגות שפותחו לאחרונה ביחידה, פיתוח מקורי In House.
"השמנת של חיל הים מתנקזת לפה", אומר אותו הגורם בגאווה. "משרתים פה מהנדסים בתחום המחשוב החומרה ומערכות המידע. יש לנו בוגרים במדעי מחשב, מתמטיקאים, אנשי אלקטרוניקה. אנחנו מקבלים את רובם ממסגרת מסלול העתודה האקדמית". כדי לסבר את האוזן, מדובר בחבר'ה שחלקם סיימו את התואר הראשון עוד לפני שסיימו את התיכון. ישנם מספר מסלולים לאיתור המועמדים ליחידה וזה כולל בין השאר מתגייסים מהמגזר החרדי, חבר'ה שנמצאים בספקטרום האוטיסטי, התנדבו לשירות של שנה ונשארו לשלוש ועוד.
אותם בני נוער אחראים לעוד לא מעט שינויי תפיסה ושינויים בפעילות של חיל הים בשדה הקרב. במבצע צוק איתן לדוגמא, ספינות חיל הים שהו מול חופי עזה למשך זמן רב הרבה יותר מבעבר כאשר המידע המבצעי זרם אליהם באופן שוטף מבלי שידרשו לחזור לחוף כדי לאסוף את המידע, כך גם כוחות מיוחדים. על פי דרישת מפקדי הסטי"לים, היחידה פיתחה מערכת מידע שתעביר את כל המידע המבצעי הדרוש מהחוף לספינה במהלך הלחימה וכך לאפשר רציפות תפקודית לאורך זמן רב. "ככה הם יצרו לחץ מסיבי על האויב לכל אורך הלחימה. האויב ידע שיש לו זירה שלמה שעובדת ממערב בלי הפוגות. יום לילה באופן רציף", ציין הגורם.
עוד הישג של היחידה, שלא להגיד, המכריע ביותר, הוא פיתוח מערכות מידע שמתחברות עם כל מערכות המידע והתקשורת הצה"ליות. המשמעות של היכולות האלו בשדה הקרב היא שבניגוד לעבר, חיל הים יכול לעבוד צמוד לכוחות היבשה והאוויר. "למשל האירוע שהיה בחדירה לזיקים", הגורם נותן דוגמא, "האירוע זוהה בים והוחזק שם כאשר המידע שנצבר בכוח הימי זרם בצורה תקשובית לכל הכוחות שהשתתפו. אלה יכולות שלא היו קודם, כאשר אנחנו מסוגלים היום על פסי סרט, צרים ורחבים, להעביר מידע רב יותר בין כוחות ובאותה נקודת זמן. שוב, זה כמה מערכות שנכנסו", הדגיש הגורם.