כמעט בכל יום מתרחשת בחופי מדינת ישראל הסצנה הבאה: ספינת ענק שעליה מאות מכולות מלאות בכל טוב מגיעה לנמלי מדינת ישראל, כשלעתים מגיעים לוחמי חיל הים לביקור על הסיפון, בחיפושם אחר אנשים רעים או הפתעות לא נעימות. לרוב, הלוחמים האלה הם אנשי יחידת סנפיר, יחידה איכותית של חיל הים שמורכבת מבנים ובנות. באופן לא מפתיע, כאשר יורדי הים הקשוחים רואים צמה מתנפנפת ברוח מתחת לקסדה ורובה בידיים של לוחמת, הם מסתקרנים. "נועצים מבטים ושואלים איך זה שיש בנות בתפקיד כזה", כפי שסיפרה לנו רב"ט שחר דייגי, לוחמת בסנפיר.
>> צפו: יחידת סנפיר באימון סוער במיוחד
רק בשנת 2014 מדינת ישראל הכניסה כ- 65 אחוז מהיבוא שלה דרך הים. רק כדי להסביר את המספר הזה, נגיד שספינות ענק הכניסו לנמלי ישראל סחורה בשווי של 46.5 מיליארד דולר, שזה תקציב הביטחון של מדינת ישראל כפול ארבע. כאמור, זה רק ב- 2014. מאות ואלפי ספינות ענק נכנסות למדינת ישראל בכל שנה ומישהו צריך לדאוג שהן לא יבריחו נשק, לא ישגרו מהן רקטות וגם שהן לא יתפוצצו בנמלי המדינה, תרחיש אימים של ממש. המישהו הזה הם לוחמי חיל הים, אבל בעיקר לוחמות ולוחמי יחידת סנפיר. זוהי יחידה שבין השאר מגינה על הנמלים של מדינת ישראל, למרות שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין איך מתנהל בידוק של ספינה עם סחורה שנמדדת בטונות. עם זאת, העובדה שעד היום אף אחד לא הצליח לעשות משהו רע, מלמדת אותנו כמה הם טובים.
הלוחמות והלוחמים של יחידת סנפיר יודעים לעשות הכל, אבל ממש הכל. שיט על ספינה מהירה וירי בלב ים, הצלת חיי אדם בין הגלים, בלימה של מחבלים, צלילות וטיפוס על ספינות ענק. זו יחידה משפחתית שהחלטנו להתמקד בצד הנשי שלה, ולשמוע מהלוחמות איך נראה השירות שכבר עכשיו נגדיר כמאתגר, מרתק ומאוד מגניב. היחידה פרוסה בכל נמלי חיל הים, ואת נבחרת החלומות הרכבנו מלוחמת אחת מכל נמל - אילת, אשדוד וחיפה.
סנפיר חיפה: הלוחמת שהגיעה מחיל הים הצרפתי
נמל חיפה הינו אחד משלושת הנמלים העיקריים של מדינת ישראל, למעשה הגדול שבהם. במשך 24 שעות ביממה קולטים שם מכולות, מטען כללי, תפזורת, כימיקלים, דלק ועוד. נמל זה הינו בסיס האם של שייטת הסטי"לים, הצוללות ועוד יחידות, מה שהופך אותו ליעד מפתה מאוד עבור ארגוני טרור ומדינות אויב. על אבטחת הנמל אחראית יחידת סנפיר חיפה, שם משרתת רב"ט חן תל ורדי. עולה חדשה שאת הטעימה הימית הראשונה שלה קיבלה במסגרת חיל הים הצרפתי.
"עליתי לארץ מצרפת לפני שנתיים ולצבא התגייסתי לפני שנה וחודשיים", היא מספרת, "תמיד היה לי חשוב לחזור לארץ ולהתגייס. לפני הגיוס עשיתי מכינה ואז התגייסתי ליחידה". למרות שאיש מבני משפחתה לא שירת בחיל הים, חן מעידה שהים תמיד היה חלק מהחיים בבית: "כל המשפחה שלנו הייתה כל הזמן סביב הים. אבא שלי גולש ואנחנו צוללים. יש לי אהבה לים וגם רציתי שרות מעניין".
מעניין לגלות שלפני שהיא עלתה לארץ, חן הספיקה לשרת בצי הצרפתי: "בכיתה י הציעו לי להצטרף למכינה קדם צבאית בחיל הים הצרפתי. כל סופ"ש אתה בבסיס צבאי ובסוף השנה אתה עושה שבוע בבסיס סגור. רוב ההתעסקות שם זה משמעת, ירי ב M-16 ודברים מהסוג הזה. השירות שם התנדבותי והמשמעת שם מאוד גבוה, האמת יותר מפה. אבל בישראל זה יותר תכל'ס ויותר אידאולוגיה. ברור שהחיבור שלי פה הרבה יותר משמעותי", היא מספרת.
חן מעידה שהשירות פה עונה על הצפיות שלה , אם כי "יש קשיים למשל בהתאקלמות. אבל מאוד כיף לי להיות פה והייתי רוצה להתקדם. אנחנו כל הזמן בים ואני עושה דברים שלא חשבתי שאני אעשה. הפלגות בים גבוה ואימונים עם כל מני יחידות מעניינות". די קשה להוציא ממנה פרטים על הפעילות, סיבות של בטחון מידע וכאלה, אבל "יש דברים שאתה נחשף אליהם וזה ממש מטורף. לצערי אני יכולה לספר רק על הגיוס והקורס, לא נראה לי שאפשר לספר יותר מדי".
המעט שכן אפשר לדבר עליו, כולל אימונים עם שייטת 13 וצלילות במקומות יפים, כמו אילת למשל, "שזה כיף גדול ומאוד משמעותי". לפני כמה ימים, היא וחבריה התאמנו על תרחיש קיצון שכלל בין השאר חדירה של צוללים ושחיינים לאזור החוף שבין נהריה וראש הנקרה. בבוקר הם תרגלו זאת בצלילה, בהמשך היום על גבי ספינות הצרעה המהירות ובין לבין הם תרגלו גם עליה על ספינות ועוד דברים שלא ניתן לפרט. די ברור למה היא מתכוונת כשאמרה שזה כיף גדול ומשמעותי.
על השאלה למה סנפיר חיפה ולא אשדוד או עזה אמרה, "בניגוד לאילת, יש לנו פחות צלילות, אבל בחיפה אנחנו חיים יותר את לבנון ועושים בדיקות של המון סוחרות שבאות מחו"ל. העבודה לא פשוטה ולפעמים אנחנו שעות על גבי שעות בים". מה שמפצה על זה, זו האווירה, כפי שהיא מתארת, "אני מאוד נהנית. השירות המשותף יותר כיפי ומאתגר לדעתי".
סנפיר אשדוד: ציידת הצוללנים של חמאס
מה שמאפיין את יחידת סנפיר אשדוד, לצד התפקיד המסורתי, זו הקרבה לזירת עזה. בשבוע שעבר היחידה תרגלה בפעם הראשונה שת"פ עם פלגה 916 (דבורות ושלדגים), בסיכול פיגועים מעזה ובבלימת סירות דייג שחורגות מהגבול המותר לדיג. עד היום תפקידם בתרגילים מהסוג הזה הסתכם בביום אויב, ונראה שמהיום הם יהיו בחזית הלחימה בטרור הימי. "זאת הפעם הראשונה שאני חלק מתרגיל משותף שבו אנחנו עושים כיחידה מעבר לביום אויב. אנחנו עובדים עם הדבורות הרבה לאחרונה, לצורך טיפול בחריגות של סירות דיג, וזה מעניין לראות את שיתוף הפעולה", סיפרה סמל נועה סקס, לוחמת סנפיר אשדוד.
סמל נועה סקס מתגוררת בישוב ליד אילת וגם היא מגיעה ממשפחה של יורדי ים - הוריה היו מדריכי צלילה ואחיה שירת בשייטת 13, כך שלא היה לה ספק שהיא תגיע לחיל הים וליחידת סנפיר. "ברגע שהגעתי לסנפיר והבנתי מה הם עושים, היה לי ברור שזה המקום, יחידה שיש בה יותר אקשן. הייתי אמורה להגיע לסנפיר אילת, אבל אחרי ששלחו אותי לשהיות בסנפיר אשדוד התאהבתי בגזרה הזו. העבודה קשה ואין מנוחה, ממש יש התנגדות למילה מנוחה, אבל באשדוד יש קסם. יחידה עם אופי מאוד מיוחד ואנשים טובים. כמה שהפעילות פה ממש קשה, היא מעניינת".
היא מספרת על תחום אבטחת הנמלים, במקביל לשמירה על גבול עזה ומניעת חדירה של צוללנים. "מאז צוק איתן עברנו תפנית די רצינית, כשהשמירה על גבול עזה הפכה למשימה די עיקרית. יש לנו מוצב נוסף ליד אשקלון, שם אנחנו סוגרים גם שבתות ועושים בדוקים של כלי שיט מעזה. לצד זה אנחנו עושים כמובן גם את כל הבדוקים של סוחרות מחו"ל. בין לבין, אנחנו צוללים כשיש עבודות בים וגם צלילות דרומיות יותר שאני לא יכולה לפרט עליהן יותר מדי", אמרה בגאווה מהולה במסתורין.
נועה מספרת על עבודה מגוונת ומעניינת, "כששואלים אותי מה אני עושה, אני מנסה לחשוב מה לענות". יום שגרתי כולל צלילות שרובן מסווגות, מרדפים אחרי כלי שיט, בידוק של סוחרות ועוד הרבה מאוד פעולות. "מאוד אינטנסיבי ומעניין. לגמרי אקשן, וכל פעם אני בשוק מחדש שאני מבצעת דברים כאלה. מבצעיות ולחץ לא נורמאלי. אני שנתיים וחצי בצבא, חברות שלי השתחררו כבר לפני שנה, ועדיין הזמן הזה עבר לי יותר מהר מהשירות שלהן. רק תנו לי עוד משימה, זה מה שאני רוצה ולא רק אני. אני לא מאמינה שעוד שמונה חודשים אני משתחררת כשאני נהנית מכל שנייה. אני לא מתייפייפת, יש ימים קשים, אבל זה שווה את זה".
סנפיר אילת: הסקיפרית שמתייעצת עם האח מהשייטת
רב"ט שחר דייגי, הצעירה שבחבורה, התגייסה לפני עשרה חודשים וכבר עכשיו יודעת לספר שהיא מכוונת לפיקוד. לחיל הים היא הגיעה עם אהבה גדולה לים וגם לא מעט ניסיון. יש לה רישיון סקיפרים, שעשתה עוד לפני הצבא, והיא גם הספיקה להפליג בעולם על ספינות מפרש ויאכטות. היא גם התחרתה בתחום בארץ ובעולם ולמעשה היא בתחום מגיל שמונה, פחות או יותר. "ידעתי שאני אגיע לחיל הים, גם אח שלי בחיל הים ומשרת כלוחם בשייטת 13. הוא סיפר לי על היחידה והיה לי ברור שאני רוצה להיות לוחמת בסנפיר".
שחר מספרת על קורס ארוך ומאתגר, אפילו בתור מי שהים לא זר לה: "אני מכירה את זה מהבית, אז היה לי קל יותר עם כל מה שקשור לים, אבל מה שהיה קשור לחוף היה לי יותר קשה. הקורס היה קשה אבל מאוד חווייתי, משהו שלא עושים במקומות אחרים". היא מוסיפה, "רציתי להגיע לסנפיר אילת כי יש שם יותר צלילות. הזירה כאן יותר רדומה, אבל עדיין מאוד מעניינת. גם פה אין יום שדומה לזה שהיה לפניו. טיפול בצרעות, מטווחים בים, כל מני אימונים מעניינים, הצלה של שחיינים בים. העיקר שפותחים את הבוקר בצלילה, שזה מאוד כיף, לא רע", היא מסכמת.
אי אפשר שלא לשאול איך זה לשרת כלוחמת ימית על רקע העולם התיירותי של אילת, ושחר מספרת שבאמת יוצא לה "לחוות את העיר". כמובן שגם באילת יש לא מעט בידוקים של ספינות סוחר גדולות, "שזה משהו מאוד מעניין לעשות. אתה הולך למקום שלא ברור מה יהיה שם ומה מחכה לך. לפעמים כשהם רואים בנות אז יש כל מני תגובות מהצוות של הסוחרת. הם מסתכלים על בת עם נשק ולפעמים מפחדים, אבל זה חוויה של ממש".
היא מספרת על תמיכה מאוד רחבה מהמשפחה, שאותה היא משתפת "עד כמה שאני יכולה". אפילו לאח שמשרת בשייטת היא לא מספרת הכל, אבל היא כן מתייעצת איתו איך לעלות על ספינה בצורה בטוחה.
השירות ביחידת סנפיר כולל הרבה מאוד הכשרות, לכל תפקיד הסמכה משלו. אם זה המקלע בחרטום, הכשרה שסיימה ממש עכשיו, ובקרוב תעבור הסמכה לתפקיד האגאי ונוספים. "אני מקווה לצאת לכמה שיותר קורסים", היא מספרת.
כפי שניתן להבין מהשיחות עם הלוחמות, השרות ביחידת סנפיר מעניין ומגוון. מדובר בצוות קטן ומשפחתי, כח צבאי משולב בו כולם שווים, שאחראי על עורקי האספקה הכי גדולים של מדינת ישראל. חיל הים הפך בשנים האחרונות למשמעותי יותר בזירת הלחימה, לא פעם העיקרי, וצה"ל השקיע סכומי עתק בפיתוח יכולות אסטרטגיות ארוכות טווח. סנפיר היא הצלע הנוספת של זה, זאת שאחראית על העורף הימי.