_
כמעט שנה חלפה מאז אותו "סבב הסלמה" שנמשך למעלה מ-50 ימים של לחימה. ימים בהם הדרום ספג מאות רקטות ולוחמי צה"ל התמודדו עם מנהרות, בתים ממולכדים ומחבלים שמנסים לתקוף. חלק מאותם חיילים ומפקדים הפכו מאז למפקדים של דור לוחמי העתיד של צה"ל, ובהם גם סמ"ר ויקי אוזן, כיום סמל מחלקה של מחזור נובמבר 14 בגדוד 932 (גרניט) של הנח"ל.
בלילה שבין רביעי לחמישי צעדו חייליו וחבריהם ליחידות השונות של חטיבת הנח"ל 60 ק"מ עד להר המצדה. היה זה המסע שחתם את שלב ההכשרה של לוחמי הנח"ל, הכשרה שנערכה בצלו של מבצע צוק איתן, ולא פחות חשוב, הכשרה שיצאה לפעול בהמשך ישיר להפקת הלקחים של אותו מבצע.
זמן קצר אחרי השקיעה של יום רביעי יצאו מבא"ח נח"ל עשרות רבות של לוחמים כשהם בדרכם לפסגת המצדה. "החיילים חיכו לזה, הם היו נרגשים", מספר סמ"ר ויקי. מסע של 60 קילומטר הסתיים לאור זריחה, אחרי 13 שעות הליכה, אז התקיים טקס סיום המסע ולאחר מכן הוענקו ללוחמים הכומתות הירוקות. "הם היו מוכנים לזה והתרגשו, למרות שזה לא האקט הכי קל בעולם. ללכת כל כך הרבה שעות וגם לדעת שזה המסע האחרון שלהם תרם לריגוש".
"בזמן ההכנות למלחמה אנשים לא הפסיקו לשיר"
סמל המחלקה מגדוד גרניט מאוד ענייני בדבריו, במיוחד כשהוא חוזר לימי הלחימה של צוק איתן. עד היום נמשך הוויכוח של מה צה"ל ידע או לא ידע. אנחנו לא ניכנס לזה, אולם דבר אחד אפשר להגיד בבטחה: לוחמי צוק איתן הפיקו בעצמם, בשטח הלחימה, הרבה מאוד לקחים שאותם הם מעבירים לטירונים שלהם. ואלה, כך מספר לנו סמ"ר ויקי, צמאים למידע הזה שמגיע אליהם ממקור ראשון.
"קודם כל להיכנס למלחמה זה ריגוש, לפחות בהתחלה, וסוג של אקסטזה מטורפת. כל השרות שלך אתה מתכונן לדבר הזה", הוא מספר. "אנשים לא מבינים את מה שמעבר לזה. הפלוגה שלנו הייתה באוויר ממש עם שירים והווי מטורף. בזמן ההכנות אנשים לא הפסיקו לשיר".
סמ"ר ויקי משתף אותנו בלחימה שעברה עליו, זו שאת לקחיה הוא העביר לטירונים, אולם לא פחות חשוב מזה, גם במחשבות. "אתה צועד בתוך עזה ובכלל לא מבין שאתה שם, לא קולט שאתה במלחמה. עשינו הרבה תרגילים והכנות, אבל אתה לא מבין שזה הדבר האמיתי ושאתה ממש נמצא שם".
כמה היתקלויות עם אנשי חמאס היו לכם?
"לא מעט. חלק היו קרובות וחלק רחוקות. הרבה דברים עוברים לך בראש לפני האש. מה יקרה אם יפגע לי כדור בראש וכאלה. אבל תחת אש אתה לא חושב על כלום חוץ מאיך מתקדמים, מה צריך לעשות ובעיקר על האחריות שיש לחיילים שלך יותר מאשר עלי. בודק שהם מוגנים ותחת מחסה".
הוא מספר על לוחמה קשה ואינטנסיבית בשטח בנוי. על התקדמות איטית שלאורכה ספגו אש צלפים, מטענים וכמובן על המנהרות המפורסמות. אבל בתוך כל הכאוס הזה הם גם למדו להכיר את צה"ל הגדול, את מעטפת הלחימה שכוללת הרבה מאוד כלים ואש. "אתה מבין שאתה במלחמה אמיתית וכן, שיכולים להיות פה הרוגים. בניגוד לאימונים הלחימה הרבה יותר איטית, יש לך הנדסה וחיל האוויר שגורמים לך להרגיש בטוח למרות כל הסכנות שיש מסביב. אתה רואה את המעטפת כשפתאום מגיע מסוק או שיש הפצצה של חיל האוויר או פגיעה של טנק. אתה רואה את כל העוצמה הזו ומבין מה מלווה אותך".
במהלך ההתקדמות של הפלוגה הם מגיעים לבית שהתגלה כממולכד. אין זה סוד שחמאס מלכד מאות בתים ברצועת עזה, עם טונות של חומר נפץ שהם הסתירו בלב אוכלוסייה אזרחית. "המחלקה שלי כבשה איזה בית, והמ"פ יחד עם כוח של הנדסה פיצצו אותו", הוא מספר. כתוצאה מהפיצוץ נחשף פיר של מנהרה, והכוח המלווה של חיל ההנדסה התארגן להשמיד אותה. "איך שהם מתקרבים הם קולטים מחבל שהיה בשוק מוחלט, הופתע לראות אותם. החלו חילופי אש וצעקות 'הותקלנו', וצמצמנו טווח לכיוון ההיתקלות. בסופו של דבר נזרק רימון למנהרה וזה חיסל את המחבל".
במקרה אחר הוא מספר, הכוח שלו חיפה על כוח אחר לכיוון קו בתים. לפתע נורה כדור על ידי צלף שפגע בכתף של אחד הלוחמים ופצע אותו קל. "זה היה ירי של צלף מ-500 מטר. ואז התחלנו לחטוף צרורות אדירים מהצד. כולם נשכבים ומפנים את הפצוע שלמזלו נפגע בצורה לא רצינית. פינוי מהיר ואז הרבה מאוד אש גם של טנקים וכלים כבדים, וזהו, נגמר", הוא מספר בפשטות על סופו של הצלף.
כשבוגרי צוק איתן מלמדים מלחמה
את כל המקרים האלה שעברו על סמ"ר ויקי, ושאר חבריו לסגל ההכשרות של חטיבת הנח"ל, הם מעבירים ללוחמים עם כלל הלקחים. "אני פחות מתמקד בסיפורים ומה שעבר עליי ויותר באיך צריך לעשות על בסיס מה שלמדנו. בוא נגיד ככה, אם יש לנו אימון לש"ב עם טנק אז אני יותר יודע איפה להתמקד. אני מקפיד הרבה יותר על נושא המקצועיות, כי זה מה שהולך איתם וזה הבסיס. יעבדו על זה עכשיו לא יהיו פשלות בעתיד".
סמ"ר ויקי מלמד את החיילים שלו לא רק את מה שצה"ל רוצה שילמד; הוא לא מהסס להוסיף שיש דברים שהוא חושב שצריך לעשות אחרת, על בסיס הלחימה שהוא עבר. "יש דברים שאני יודע שצריך ללמד בצורה מסוימת אבל אני יודע שתכל'ס צריך לעשות את זה אחרת, אז כן אני מלמד אותם את התכל'ס. אני מעביר את מה שצריך ללמד אבל מוסיף להם מעצמי ובעצם ככה גם נותן להם יותר כלים".
הטירונים, מספר סמ"ר ויקי, צמאים למור"קים של המפקדים מצוק איתן. בכל זאת, לא בכל יום יוצא לך לפגוש באופן אישי אדם שחיסל מחבלים והגן בגופו של תושבי המדינה. "בגלל שאני סמל יש יותר דיסטנס והם שומעים את זה יותר מהמ"כים שלהם. לפעמים אני מעביר להם באימון שבעזה היה לנו ככה וככה והם מתעניינים, זה גם יותר מכניס אותך לעניין. מהפעם הראשונה שפגשתי אותם, כשהם גילו שהייתי בעזה, הם החלו לשאול שאלות ואיך היה. בקטע של סיפורים אני פחות חולק איתם, יותר מתמקד בקטע המקצועי אבל כן, הם מאוד רוצים לשמוע מור"קים".
הוא הפתיע אותי בתשובתו, כששאלתי אם מפקד במסלול שהיה במלחמה טוב יותר מזה שלא היה בה. "לא בהכרח", הוא עונה ומסביר. "יש לו יותר ניסיון והוא עבר את הדבר האמיתי. אבל הוא גם צריך לתעל את זה למקום הנכון. מאוד יכול להיות שהמפקד שלא היה במלחמה יותר קשוב לחיילים ויודע איך לדבר איתם, ובכלל לא בטוח שזה יותר טוב מזה", הוא מסביר.
דור לוחמי העתיד של הנח"ל סיים את מסע הכומתה ואת ההכשרה. חופשה קצרה בבית והם בדרך לקו הראשון שלהם. "הם נרגשים ומחכים לזה", מספר סמ"ר ויקי בגאווה לא מוסתרת. "הם מוכנים למוצבים ולמתח המבצעי, לסיורים וכל זה. כשהם יגיעו לצפון אפשר ללכת לישון בשקט, גם עכשיו כולם יכולים לישון בשקט". הוא מוסיף ש"כמו כל חייל שמתאמן גם הם רוצים את הדבר האמיתי ומחכים לזה".
