רפ"ק לינור לוי, מפקדת יחידת הסיירות של מג"ב בירושלים, היא בראש ובראשונה לוחמת נועזת. המהומות בירושלים, המתיחות בצל אינתיפאדת האבנים וההתרעות הבלתי פוסקות על כוונות ארגוני טרור לחטוף חיילים ושוטרים, רק מעלות אצלה את מפלס המוטיבציה והכוננות לגבהים חדשים.
"מפחיד? אני לא פוחדת מכלום. המטרה שלי ושל השוטרים שלי זה לשמור על ביטחון תושבי העיר ולגלות ערנות כל הזמן, אנחנו בכוננות שיא. אני יכולה לומר לך בביטחון מוחלט שהמשטרה חזקה מאוד בעיר ושולטת בה", אומרת רפ"ק לוי בנחרצות, "זה ממש לא מס שפתיים, המצב יחסית בשליטה".
רפ"ק לוי בת 37, אם לשלוש בנות (תשע, חמש וחצי ושנה וחצי) ומתגוררת בישוב נווה אילן יחד עם בעלה, קצין בכיר בשירות בתי הסוהר (לשעבר קצין במג"ב). היא ילידת העיר הדרומית אילת ובוגרת תואר שני בקרימינולוגיה.
בתחילת דרכה, באמצע שנות ה- 90, רפ"ק לוי הייתה בין הלוחמות הראשונות שהתקבלו למג"ב. יצר ההרפתקנות והסקרנות שלה, כמו הרצון לתרום לביטחון המדינה, גרמו לה להתעניין בשירות במשמר הגבול במקום להעביר שנתיים כפקידת לשכה, בהכנת תה וקפה. "חיפשתי תפקיד משמעותי עם אתגר ואז רק התחילו המחזורים הראשונים של השתלבות לוחמות במג"ב", היא נזכרת.
"החלטתי שאני רוצה את זה במקום להיות בתפקיד משרדי ועברתי בהצלחה את מבחני הגיבוש", סיפרה לוי, "בתקופתי היו מעט מאוד נשים במג"ב, אבל זו הייתה רק ההתחלה כי לא הייתה לזה מודעות כמו היום. היום יש שוויון מגדרי, לכל לוחם ולכל לוחמת יש סיכויים שווים להגיע לכל תפקיד והכול פתוח בפני כולם".
רפ"ק לוי מספרת שתחילה היא שימשה כסוכנת סמויה ביחידת הבילוש והמודיעין בירושלים, כשבאחד המקרים היא הפרה הנחייה מפורשת של מפעיליה: "פעלתי במשך כחצי שנה לרכוש את אמונו של סוחר סמים בכיר. היה שלב בו הוא חשד בי שאולי אני סוכנת סמויה שמנסה להפליל אותו והוא חשש שעוקבים אחריו. הייתה לי הנחיה מהמפעילים שלי שבשום פנים ואופן לא להיכנס לבית שלו, מתוך החשש שהוא עלול לפגוע בי מבלי שיוכלו לסייע לי בזמן אמת, אבל בשלב מסוים הייתי חייבת להפר את ההנחיה ולהיכנס עם הסוחר לביתו כדי שלא יחשוב שאני סוכנת. עשיתי את זה כדי לא לשרוף את ההפעלה שלי. היה חשוב לי להפליל אותו ואחרים שפעלו איתו, גם אם זה בניגוד להנחיה שקיבלתי. נכון שלקחתי סיכון, אבל זה חלק מהעבודה".
בהמשך לינור עברה קורס קצינים, מונתה למ"מ באזור ירושלים, המשיכה לתפקיד קצינת כשירות, עשתה כמה תפקידי שטח ולפני כשלוש שנים מונתה להיות מפקדת יחידת 'סיירות', אשר פועלת במערב ירושלים. "הייתה תקופה קשה מאוד של פיגועים בירושלים, מחבלים התאבדו ברחובות, אוטובוסים התפוצצו. אני זוכרת באחד המקרים שהיה פיגוע התאבדות משולש בכיכר ציון. שמענו בום חזק מאוד וחשבנו שמדובר ברעמים, אבל התברר שזה היה פיגוע קשה מאוד. זו הייתה תקופה מטורפת", היא מספרת.
"לוחמת צריכה להגיע לתפקידים בכירים בחיל בזכות היכולות הביצועיות שלה ולא בגלל שהיא אישה"
כמפקדת יחידת הסיירות, רפ"ק לוי אחראית על 120 שוטרות ושוטרים, ששומרים על הסדר הציבורי במערב העיר ועל ביטחון התושבים שמתגוררים בקו התפר. "הפלסטינים מנסים אותנו כל הזמן, בוחנים את ההתנהגות שלנו, עונים בגסות, מזלזלים. התושבים במערב העיר יודעים להעריך את העבודה הקשה שלנו ונותנים יותר כבוד", מספרת לוי. "יש נטייה אצל אנשים לזלזל באבנים, אבל למרות שיידוי האבנים בקושי מגיעים לאזורים שלנו, צריך להבין שזה יכול להרוג, שזה דבר קטלני ולא צעצוע", היא מוסיפה.
השוטרים ביחידה אחראים בין השאר לבדוק שוהים בלתי חוקים שנכנסים לישראל, כשלעיתים לא מדובר בכאלה שמחפשים עבודה כדי לפרנס את משפחותיהם. "היו לנו שניים או שלושה מקרים של מחבלים ממשוחררי עסקת שליט שתפסנו", מספרת לוי, "אותם מחבלים היו די לחוצים כשראו את הלוחמים שלי, מה שגרם לערוך עליהם בדיקה שגרתית שהובילה למעצרם. אנחנו לא לוקחים שום סיכון שבעולם, כל שב"ח יכול להיות מחבל", היא מדגישה.
בחודשים מרץ ומאי השנה, שמונה שוטרים מיחידת הסיירות נפצעו באורח קל עד בינוני בשני פיגועי דריסה שהיו בסמוך לתוואי הרכבת הקלה בעיר. "אלו היו שני מקרים לא קלים. הבאנו פסיכולוגים ליחידה שישוחחו עם השוטרים. היו כאלה שנלחצו, אבל זה דבר טבעי לחלוטין, הזמן עושה את שלו", מסבירה רפ"ק לוי, "בבית למשל, אני משתדלת שלא לדבר ליד הילדות שלי על אירועים שהיחידה מטפלת בהם או על פיגועי הדריסה".
כבר שלוש שנים היא משרתת באותו תפקיד תובעני, כשבקרוב היא אמורה לעבור לתפקיד ביצועי אחר ומקווה בעתיד להשתדרג לתפקיד בכיר יותר בחיל. "לוחמת צריכה להגיע לתפקידים בכירים בחיל בזכות היכולות הביצועיות שלה ולא בגלל שהיא אישה. אני רואה את העתיד שלי במג"ב ומאמינה שבעתיד אהיה בתפקיד בכיר יותר", סיכמה לוי.
עוד ב- פז"ם: