השבוע התקיימה בחיל האוויר תחרות "השיפוד", מעין אליפות בין כל טייסות הקרב של החיל שמדמה מצב של מלחמה. אי אפשר להתחיל לדבר על התחרות הזו מבלי להתעכב לרגע על השם יוצא הדופן הזה. "זה שם שקיים כבר עשרות שנים", מסביר לנו רס"ן אלעד, ראש מדור אימוני קרב בחיל האוויר, ממארגני התחרות. "בשנים האחרונות לקחנו את ה'שיפוד' הקלאסי ועשינו לו התאמות לאווירה המבצעית ולאתגרים של היום. פעם זו הייתה תחרות של משימות תקיפה בלבד, והיום נוספו לתחרות משימות נוספות".
בחיל האוויר כמו בחיל האוויר, מתחקרים היטב את תוצאות התחרות ולכן המנצחים יוכרזו רק בעוד כשבועיים. בחודש ספטמבר הקרוב יתקיים טקס חגיגי בו תקבל הטייסת הזוכה תעודת ההוקרה ממפקד חיל האוויר. אלעד מסביר שמדובר בכבוד גדול: "זו תחרות שהטייסים התכוננו אליה הרבה מאוד זמן. כל הטייסות רוצות לנצח בה, זה כבוד בחיל, הן לא צריכות פרס".
התחרות התקיימה בכמה מתארים: האחד בדרום, באזור שדה בוקר-מצפה רמון, שם יכלו מטוסי הקרב לטוס בגובה נמוך יותר וגם לירות פצצות מים, המדמות את הפצצות המתקדמות של חיל האוויר. אלעד מסביר שהשימוש בפצצת מים, חוץ מכמה טיפות, לא מסב נזק לסביבה ועל כן הטייסים יכלו להתאמן על הפלתן באופן חופשי. במתאר השני, הטייסים התאמנו באזור הצפון, ובשני המתארים הם התאמנו בשעות היום והלילה.
בניגוד לתחרות ריצה שנגמרת בקו הסיום, אלעד מסביר שבתחרות הזו הטייסים נמדדים על פרמטרים רבים, ולכן חולף זמן מרגע סיום התחרות ועד ההכרזה על הטייסת המנצחת. "אנחנו צריכים לעשות סיכום נקודות, וכל טייסת מביאה את ה'עורכי דין' שלה כדי לנסות לשפר את מצבה בתחרות".
"טייסים הם תחרותיים? יש מצב"
בחיל האוויר מדגישים שלא מדובר בתחרות בסגנון "הטייסת הטובה ביותר", אלא באימון שמדמה תרחישי אמת, שכן הלחץ המנטלי והפיזי שאנשי הטייסות נמצאים בו גבוה מהרגיל. "התחרות מוסיפה פן רגשי שקשה לנו לראות אותו באימונים רגילים", מסביר אלעד. "ממש מרגישים יום לחימה בטייסות: הנהלת הטייסת לומדת את הפקודה הכי טוב שהיא יכולה, הגף הטכני בוחר את המטוסים הטובים ביותר. התחרות, הרצון לנצח בעצם, מביא את כולם לפעול ברמה הכי גבוהה. זה משהו שמאוד קשה לייצר באימונים רגילים. אבל לא, זה לא 'מלכת היופי' של הטייסות".
אמרתם טייסים, אמרתם חבר'ה תחרותיים. אלעד, טייס בעצמו, מודה ומסכים. "זו אוכלוסייה מאוד תחרותית. אנחנו מחונכים ככה, אבל המילה הנכונה יותר במקרה הזה היא הישגיים ולא תחרותיים. הרצון הוא להיות הכי טוב ולהשתפר, לעשות את מה שאתה יודע הכי טוב, אבל לא על חשבון אחרים". אלעד השתתף בעצמו בתחרות השיפוד בתור טייס צעיר, וכשהוא נשאל מתי הוא נהנה יותר – כמארגן או כמשתתף - הוא בוחר דווקא באופציה השנייה. "כמשתתף אתה חווה את המתח, יש תחושה בבטן שאין לך בטיסות ביומיום. וכמובן שבסוף, כשאתה מבצע את המשימה, יש לך תחושה טובה כשאתה נוחת. אבל גם לתכנן היה לי מאוד כיף. היה מעניין לראות איך כל טייסת מתמודדת עם התחרות ואילו פתרונות שהיא מספקת לאתגרים שהצבנו בפניה".
אלעד מדגיש שהתסריט של התרגיל היה סודי לחלוטין, וגם המפקדים הבכירים ביותר לא נחשפו אליו. "אנחנו מפעילים את הטייסת בלי שהיא יודעת מה בדיוק הולך לקרות. זה בעצם מדמה את הלחימה: התמודדות וקבלת החלטות מבלי לדעת את כל הנתונים". אגב, אלעד מודה שהוא קיבל לא מעט טלפונים בימים שלפני, בניסיון לגנוב קצת מודיעין על מה שהולך לקרות בתחרות. לנו יש משום מה הרגשה שהסוד נשמר עד הרגע האחרון.