כולנו זוכרים לפחות פעם אחת במהלך השירות הצבאי שקמנו בבוקר, עלינו על מדים וחשבנו שהכל ממש בסדר ואפילו יותר מבסדר, חלקנו אפילו חשבנו שאנחנו חיילים לדוגמא. אבל היה מי שדאג להפתיע אותנו בתלונה הזויה ומיוחדת במינה, לרב היה זה שוטר צבאי, רס"ר או מפקד נרגן. כמובן שהיו בינינו גם כאלו שדאגו לספק לאותם שוטרים, רס"רים וקצינים סיבות טובות לתת תלונה ולנו מקור לבידור והשארה לסיפור נוסף על הצבא.
קיבצנו לכם את מיטב התלונות שאתם קיבלתם וסיפרתם לנו עליהן בפייסבוק של פז"ם - החל מלק בציפורן של הזרת ועד שריפת שדה קוצים.
גז מדמיע שלא שווק בבקו"ם: "לא קיבלתי גז מדמיע בבקו"ם, אז קניתי מהכסף שלי. מסתבר שבצה"ל לא כל כך אהבו את זה, ועליתי בגלל זה למשפט". בימים בהם האלימות משתוללת ברחובות וגז מדמיע הוא מוצר הכרחי, רק נמליץ לחיילות שבינכן -אל תאבדו את הגז המדמיע.
משמעת מים: "עליתי לשמירה בש.ג., לא ישבתי, לא דיברתי בטלפון, לא עיכבתי אף אחד בכניסה לבסיס, בדקתי את כל התעודות. הרגו אותי כששפטו אותי ל-14 ימי ריתוק לבסיס פשוט כי לא היו לי מים בעמדה..."
החיים זה כמו אוטובוס: "רצתי לאוטובוס והחזקתי את הכומתה ביד כדי שלא תעוף – טעות מהותית, מסתבר. כשהגעתי לאוטובוס, חיכה לי בכניסה שוטר צבאי שכתב לי תלונה על כך שהכומתה לא הייתה בכותפת. פניתי ללבו ואמרתי לו: 'באמא שלך, תוותר לי הפעם. אני חייבת לתפוס את האוטובוס'. הקטע היה דווקא במשפט. כשהקריאו לי את התלונה, גיליתי שהתגובה שלי תועדה בדייקנות והוקראה לי מילה במילה: 'באמא שלך, תוותר לי הפעם. אני חייבת לתפוס את האוטובוס'. מביך. את האוטובוס אגב, פספסתי. אמא שלו".
סיפורי רכבת: "ביום בהיר אחד החליטו שלא לאפשר לחיילים נסיעה חינם ברכבת של יום ראשון בבוקר, והבהירו שבפעם הראשונה לא יענישו את המאחרים. אבל בצה"ל כמו בצה"ל, אחרי שהתברברתי בדרכים עם הקיטבג והנשק, איחרתי בשעתיים – ועוד חטפתי 28 ".
הגודל כן קובע: "בביקורת שקר כלשהו שעשו אצלנו ביחידה, ניקינו את המשרד בטירוף, כולנו היינו מדוגמים והמסדר נפל רק כי הכומתה שלי לא הייתה בגודל של הראש שלי (והגדלתי ראש). הפעם הבאה שבה שמתי כומתה על הראש הייתה במשפט".
סע לאט, סע מגולח: "במהלך נסיעה ברכב צבאי משטרה צבאית עצרה אותי על מהירות. אין מה להגיד, באמת נסעתי מהר. אבל את התלונה קיבלתי דווקא על קיצוץ זקן. ממש הבחנה בין עיקר לטפל".
צעיר מושתן: "נכון כשמסיימים טירונות כולם צוחקים עליך כשאתה מבקש ללכת לשירותים. אותי זה לא מצחיק – חטפתי 21 על זה שהלכתי לשירותים בלי לבקש רשות".
שינויים במזג האוויר: "בליל חורף קר עליתי לשמירה בעמדה שגם ככה הייתה גבוהה והיה בה קר גם בקיץ. אני לתומי רק רציתי להעלות את רמת הת"ש בעמדה – למעני ולמען ביטחון ישראל והבאתי איתי מפזר חום מהמגורים לעמדה. על המפזר חום הזה שילמתי בריתוק 28".
נוכח נפקד: "קיבלתי תלונה על נפקדות כי לא מצאו אותי. אני למעשה פשוט הייתי בחדר שלי בבסיס".
המלחמה בפשע: "גנבו לי ולחברים שלי לחדר את הנעלים הצבאיות (לא שאלו היו הנעליים האהובות עלי...). המב"ס הנערץ, לא סבר שצריך לפעול על מנת לאתר את הגנב ובחר לפעול נגד הנבזזים. בסוף הנעלים האלו שגנבו לי עלו לי 100 שקל".
פק"ל חשמל: "כשאני יוצא מהחדר במגורים אני מוודא קודם כל שהנשק איתי. אף פעם לא העליתי בדעתי לוודא משהו נוסף, עד שקיבלתי תלונה מונפצת כי השארתי את המטען של הטלפון הנייד מחובר לחשמל".
מרגיש יותר מדי בבית: "תפסו אותי במטבח עם נעלי בית (אחרי שעברתי איתם בחדר אוכל, במועדון אל"ח וברחבת המסדרים של הבסיס). עכשיו אני סוגר על זה 21 ואני מתגעגע לבית ולנעלי בית".
מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם: "באימון ברמת הגולן, חבר בשטח הכין פרטיגונה לארוחת צהרים (טונה מטוגנת בטעם פרגית), ובטעות שרף שדה קוצים שהייתה בו פרה. בשבוע אחר כך הוא אכל רק אורז עם שעועית במחבוש".
הרשת החברתית: "אחרי יום גימלים אחד מתוך שניים כבר הרגשתי מספיק טוב ויצאתי למסיבה כדי להתאוורר עם חברים. ביום לאחר מכן, הרס"ר ביחידה, שעד אותו היום היה חבר שלי בפייסבוק ראה שתויגתי מתמונות באותה המסיבה וכשחזרתי מהגימלים הועמדתי למשפט על העוון הנורא של הפרת גימלים".
משטרת האופנה 1: "הייתי עם חולצה בצבע ורוד בייבי מתחת למדים. במקום קצין תורן, היתה קצינה תורנית. זה לא עשה לה את זה. סגרתי אחר כך 21".
משטרת האופנה 2: "אני תמיד מקפידה שלא יראו את החולצה שלי מתחת למדים כשאני מקפלת את השרוולים, אבל כנראה שאני לא מקפידה מספיק. קיבלתי תלונה על זה שחוט שנפרם לי מהחולצה שמתחת למדים בצבץ לו מתחת לשרוול. צבא ההגנה לקטנוניות?".
הגבול הדק: "קיבלתי תלונה על לק בציפורן אחת".
משחק גורלי: "השפרצתי קצף גילוח על אחד החברים שלי, סתם משחק כזה, כמו ביום העצמאות, משחק שעלה לי באובדן העצמאות ל-18 ימי ריתוק".
מדים על האש: "נשרף לי בית (על אמת). הכל הלך- מוצרי חשמל, רהיטים, תמונות ילדות... הכי אבסורד – נשרפו לי המדים וקיבלתי על זה קנס".
על אורכה של שערה: "בעודי צועדת לבסיס, אספתי את השיער שבדיוק קיצרתי את ארכו כדי שאוכל ללכת בפזור, אבל באותו היום היה פשוט חם. בכניסה לבסיס פנה אלי רס"ר שטען שאספתי את השיער כי ראיתי אותו ולא רציתי שייתן לי תלונה. ניסיתי להסביר לו שהשיער שלי באורך תקין ושפשוט היה לי חם (בשלב הזה היה לי כבר ממש חם וזה לא היה מצחיק). הרס"ר לא הקשיב ולא הבין, רשם לי תלונה והפנה אותי להליך שיפוט מהיר. במשפט נשאלתי על שיש לי להגיד להגנתי ואני מצדי, שמרתי על זכות השתיקה ופיזרתי את השיער שארכו היה תקין למשעי. יצאתי זכאית וחזרתי למשרד הממוזג בשיער פזור לתפארת צה"ל ומדינת ישראל".