בזמן שכולם ניצלו יום שמש חמים והלכו להתפנק בים, הלכתי לפגוש את מי ששומרים על חופי הארץ הארוכים, מי שבשבילם הים הוא סוג של דרך חיים ובית שני, לוחמי שייטת ספינות הטילים. לשעות אחדות התארחתי על אח"י ניצחון, סטי"ל מדגם סער 4. בעזרתו של סגן עידן שץ, קצין אלקטרוניקה, למדתי על היכולות שהספינה מעניקה לחיל הים, וגם כמה מורכב השירות על הסטי"ל.
אניית חיל הים "ניצחון", שעל סיפונה משרתים 50 אנשי צוות, נחשבת לוותיקה שבספינות החיל ונכנסה לשרות בשנת 1978. אורכה 58 מטרים והיא שוקלת יותר מ-400 טון. היא יכולה לפתח מהירות של 50 קמ"ש. הספינה יכולה לשגר טילים מסוג הארפון שמגיעים לטווח של כמה מאות קילומטרים וכן רקטות מסוגים שונים, ובחרטומה תותח פלנקס שיורה 6,000 פגזים בדקה.
אח"י ניצחון השתתפה בלא מעט מבצעים חשובים, שרובם אסורים לפרסום. מה שכן מותר לספר הוא שהיא תקפה את חופי לבנון ואת חופי עזה, ובנוסף השתתפה במבצעי השתלטות על ספינות שניסו להבריח נשק לארגוני המחבלים, כמו הויקטוריה, הפרנקופ – וגם המרמרה.
"אתה מוצא את עצמך מול חופי אויב, ויודע שאם תתגלה יפרוץ משבר דיפלומטי"
"השגרה פה, בניגוד להרבה יחידות בצבא, כוללת פחות בט"ש", מספר סגן שץ. "אנחנו בין היחידות הכי מבצעיות בצה"ל; עורכים עשרות מבצעים בשנה, שעל רובם לא שומעים, החל במבצעי מודיעין ועד לעצירת ספינות. יש פעמים שהפתרון המתאים הוא תקיפה מהים, כמו למשל במלחמת לבנון השנייה או במבצע 'עופרת יצוקה'. לפעמים אתה מוצא את עצמך מול חופי אויב, כשאתה יודע שאם תתגלה, זה לא יגמר טוב – עד לרמה של משבר דיפלומטי. צריך לזכור שמרבית המבצעים שלנו נערכים מחוץ לגבולות המדינה".
סגן שץ מתחיל את הסיור שלנו בחרטום הספינה, ואני אוטומטית מרגיש שנכנסתי למשחק סולמות וחבלים. נכנסים מפתח בחרטום, יורדים בסולם צר, יוצאים דרך דלת בגשר וחוזרים פנימה דרך דלת אחרת הנמצאת בירכתיים – הכול דרך מעברים צרים וסולמות גבוהים. "עכשיו תחשוב שצוות עושה את זה בחירום ובמהירות", אומר לי סגן שץ.
בחרטום הספינה נמצא אחד מחדרי המגורים של הלוחמים, ובו מיטות שבנויות אחת מעל השנייה. לתחושת הצפיפות תורמת העובדה שחדר המגורים משמש גם כחדר האוכל של הלוחמים. אחרי שעברנו שורת חדרים נעולים שכניסתי אליהם נאסרה, הגענו למי"ק – ראשי תיבות של "מרכז ידיעות קרב", ובעצם מרכז הפיקוד של הספינה. מפה מנהלים את הפעילות, ופה יושב מפקד הספינה בזמן לחימה.
מהמי"ק אנחנו עולים (בסולם, כמובן) לגשר הפיקוד, כאן נוהגים בספינה. ברגע שנעמדתי ליד ההגה האייקוני, שץ הבין עניין והכריז שאין סיכוי שיתנו לי לנהוג. הגשר צפוף מאוד, ומלבד הגה מעץ, ידיות ששולטות בארבע מנועים, מפות ועוד, אני מבחין בלא מעט צעיפים של קבוצות כדורגל. "גם זה חלק מגשר הפיקוד", נאמר לי נחרצות, ושוב מזכירים לי שכלי המלחמה הזה הוא גם בית. אנחנו חוזרים לבטן הספינה, ובחלק האחורי אני מגלה חדר מגורים נוסף ואת חדר המנועים. על הסיפון שלל צינורות, ובתוכם טילים, מקלעים וגם לא מעט תרנים.
"במידה והחיילים עושים טעות, הספינה יורדת למצולות"
שגרת החיים בספינה מתחלקת לזמן חוף ולזמן ים. "כשאנחנו נמצאים בחוף, מתעסקים בעיקר בתחזוקה", מספר שץ, "וכמובן מתכוננים למבצע או לאימון הבא. שגרת היום כוללת מסדר בוקר ואז יציאה לעבודות". גם כשהם בנמל, החיילים גרים בספינה. בים נמצאים החיילים בעמדות, כל אחד לפי תפקידו, כשגם תוך כדי ההפלגה נמשכים האימונים וההכשרות.
החיילים פועלים כצוות שעובד מסביב לשעון, חיים ביחד בגוף פלדה ונדרשים להיות ערניים ודרוכים למול איומים רבים. מדובר בשירות תובעני למדי. "חייל בסטי"ל צריך להיות בן אדם שמסוגל להתמודד עם מצבים קשים ומלחיצים ולשאת על כתפיו הרבה מאוד אחריות", חורץ שץ. "יש פה חיילים שבמידה והם עושים טעות, הספינה יורדת למצולות. אין תחליף לכוח האדם הזה".
התחרות בין הסטי"לים דומה לתחרות בין בית"ר ירושלים לפועל תל אביב, רק בלי החלק של האלימות: לכל ספינה, מסבירים לי, יש את הטקסים שלה – כראוי לחיל הים, אולי החיל עם הכי הרבה מסורות בצה"ל. "כשחייל חדש מגיע לספינה שרים לו 'יעלה ויבוא', שואלים אותו כמה שאלות, אחרי כל תשובה צועקים 'היי' ומעניקים לו כובע של הספינה. ככה אתה שובר את הקרח ומכניס אותו ישר לצוות", מספר שץ.
"לא ציפיתי לקבלת פנים כזאת", מחייך רב"ט רועי ברוך, שמשרת כבר חצי שנה על הספינה. "הייתי בטוח שיתנשאו מעלי, ופתאום אני מגלה שכולם פה ביחד, כולם חברים, לא משנה מה הוותק". כשלוחם מסיים את השירות, כל הצוות עומד בשורה על הרציף, מכבדים אותו בשלוש צפירות בספינה, והוא עובר בין כולם, לוחץ יד, ונפרד.
"האויב בכלל לא מבין מאיפה הטילים מגיעים אליו"
צוות הספינה מורכב מארבע מחלקות. מחלקת הגנ"ק (גילוי, ניווט, קשר) אחראית על כל המטרות בים ועל האויב בפרט, כמו גם על ניווט הספינה בנתיבים הבטוחים בכדי להגיע ליעד. "בעצם, כשיוצאים לים, קצין הגנ"ק והמחלקה שלו יודעים כל מה שקורה מסביב", מסביר סגן שץ. "הם אחראים על ההתנהלות בים ועל בניית התמונה הימית באמצעות הסנסורים שבספינה".
תפקידה של המחלקה השנייה, נשק, הוא לפגוע באויב על סמך המידע המתקבל מהגנ"ק. "הם מפעילים טילים ארוכי טווח שמגיעים הרבה מעבר לאופק, כך שהאויב בכלל לא מבין מאיפה זה מגיע אליו", מסביר סגן שץ. "בנוסף, הם מתפעלים את הסוללה הקלה, הכוללת מא"גים ורקטות לשימושים שונים, ואחראים גם על תחום הימאות – כל נושא הקשירה לרציף, גרירה של ספינה אחרת כשהיא במצוקה, תדלוק של ספינות אחרות ועוד". הדברים האלה מאוד מורכבים: זריקה של חבל מספינה אחת לאחרת כשהסיפון חלק והספינה בתנועה אינה פשוטה בכלל. "במידה ואני כימאי קושר קשר בצורה שגויה, זה יכול לגרום לכבל להשתחרר – ולקחת אתו אנשים למים", מעיד סמל איתן ארגבני.
מחלקת מכונות אחראית לשמירה על תקינות המנועים, הגנרטורים וגוף הספינה. "לא פשוט לתחזק כזה דבר", מסביר סגן שץ, "במיוחד לאור העובדה שמדובר בספינה ותיקה. המחלקה עוסקת גם בבקרת נזקים: מדובר בעצם בלא מעט חומר נפץ ודלק שנמצאים בתנועה, ויש סכנה גדולה של שריפה או הצפה".
למחלקת אלקטרוניקה, עליה מפקד סגן שץ, יש שני כובעים – אלקטרוניקה והגנה. "הטכנאים אמונים על כל המערכות, מטילים, דרך מערכות לוחמה אלקטרונית ועד קשר. כשצריך, הטכנאים יודעים לפתור תקלות ברמה מאוד גבוהה. על התפקיד השני שלנו, תפעול מערכות ההגנה – לא נרחיב".
"אתה יוצא להפלגה, ולא רואה יבשה"
"השירות מאוד מעניין", קובע סמל ארגבני. "חווים את הים, ורואים דברים שרוב החיילים בצבא לא נחשפים אליהם. חוץ מהפעילות המבצעית המסווגת, כל הזמן קורים דברים. לפני שנתיים, למשל, היינו בהפלגת פעילות וקיבלנו אותות מצוקה בקשר מיאכטה שהמנועים שלה הפסיקו לעבוד, והיא נסחפה לכיוון לבנון. ירדתי יחד עם הצוות ועלינו על היאכטה כדי לתקן להם את המנועים. אחר כך הם שלחו לנו מכתב תודה, וזה מספק, כי אתה יודע שאם לא היית שם זה היה יכול להיגמר רע".
"שנה ותשעה חודשים אתה יוצא אחת לשלושה שבועות", מוסיף סמל דין זילברשטיין, אלחוטן בסטי"ל. "אנשים צריכים להיות מודעים לכך שיש כאן יציאות של לוחמים. השירות פה הוא לא קל, אבל לא הייתי רוצה לשרת במקום אחר".
"אנשים צריכים כסף לקרוז ואותנו הצבא מוציא חינם", מחייך חברו רב"ט אביב גולן. "אתה יוצא להפלגה ולא רואה יבשה בכלל. זה שירות קשה אבל מדהים: באתי לחפש משהו משמעותי, ומצאתי".
