"עד מתי?", צעקתם במשך שלוש שנים ובאופן לא מפתיע יום השחרור הגיע. פתאום אתם אדון לעצמכם. עד לגיל 21 (או 60 אם הייתם רב אלוף בצה"ל), היה מי שאמר לכם מה לעשות, איך להתנהג אפילו מתי ללכת להתפנות ולדבר. זה היה בגן, ביסודי, בתיכון וכמובן שבצבא. עכשיו הכול משתנה – אתם צריכים להחליט מה לעשות, איפה לעבוד, ולא נשכח כמובן איפה לטייל ומה ללמוד. אתר פז"ם מרים עבורכם את הכפפה עם מספר המלצות לכל משתחרר:
1. תתרגלו לחיים וצאו מהשוק
כן, זה אמיתי, אתם כבר לא לובשים מדים. אל תחפשו את הנשק באוטובוס, אל תצפו שאלמוני נדיב ישלם עליכם במסעדה, אל תצפו שיפנו לכם מקום ישיבה או מקום בתור ובכלל אל תצפו לכלום. המעבר הזה מ"הילדים של כולנו" לעוד אזרח יתגלה לכם כסיפור לא פשוט שדורש זמן הסתגלות. מצד שני אל דאגה, צה"ל ידאג להחזיר לכם את החוויה לפחות חודש בשנה במסגרת שירות המילואים, ככה בשביל הכיף שלכם. סיפור אמיתי: גם בגיל 30 אתם עלולים להיכנס לפאניקה רגעית ולחפש את הנשק שהלך לאיבוד – רק כדי להיזכר שאתם אזרחים. אל תהיו נבוכים, זה קורה לכולם (אבל נשמח לשמוע מתי זה עובר).
2. כסף: דע את זכויותיך
מרגע השחרור אתם הופכים לכלכלנים קטנים ומנהלים את חשבון הבנק שלכם לבד (או בעזרת אבא ואמא). אתם תגלו שהפכתם עשירים למדי, בכל זאת עד היום השתכרתם בסכום שנע בין 350 ל-750 שקלים בחודש תלוי תפקיד. על כן המלצה ראשונה וחמה, תבררו מה מגיע לכם. את זה ניתן לעשות דרך הקרן לחיילים משוחררים, אתר אכ"א של צה"ל ואפילו באתר הכנסת. עשו טובה ואל תבנו על כל מני אתרים ופורומים לא רשמיים, חבל שתתאכזבו.
3. כמה כסף?
נתחיל מזה שעד לשכר של 8,500 שקלים בחודש יש לכם פטור ממס הכנסה. מה שכן ספק גדול שכחיילים משוחררים תגיעו לשכר הזה, אבל בכל זאת טוב לדעת. חוץ מזה מגיע לכם מענק שחרור של 15,800 שקלים ללוחם ו-10,900 לג'ובניקים. יש לכם עוד לא מעט אלפים בפיקדון, מומלץ לשמור את זה ללימודים.
4. בירוקרטיה
ברוכים הבאים לחיים האמיתיים. עד ליום השחרור צה"ל שילם עבורכם את ביטוח הבריאות והייתם פטורים מביטוח לאומי ושלל מיסים נוספים, אך לא עוד. רוצו לסדר את התשלומים האלה, אם לא אתם תגלו כמה שנים אחרי חוב לא קטן של אלפי שקלים שיבלע לכם את רוב המענק וחבל.
5. חפשו עבודה
הגיע הזמן לצאת לעבוד. רוב החיילים המשוחררים יעבדו במה שמוכר כ"עבודה מועדפת" – בתי אריזה, תחנות דלק, מפעלים, בתי מלון וכו'. התנאים לא מדהימים, אך התמורה היא מענק נכבד שתקבלו אחרי חצי שנה.
6. חפשו עבודה טובה יותר
חלק גדול מכם, בעיקר הלוחמים, יקבל לידיו מעטפות לבנות של משרד ראש הממשלה עם כיתוב כחול, "אנחנו רוצים אתכם", שזה בגדול מיונים למוסד. אחרים יקבלו זימונים לשב"כ ושלל משרדי ממשלה וחברות קבלן שישלמו לכם שכר נאה שיכול להגיע גם ל-10,000 שקלים בחודש ויותר. אחרים יכולים להרים עסק, עם הפיקדון, ובעלי שלל תפקידים עורפיים יכולים להצטרף לאיזה סטארט אפ שיהיה משתלם הרבה יותר מהמועדפת. מישהו אמר 8200. פה תגלו שיש לא מעט הצעות משתלמות גם למפעילי צמ"א כבד של חיל ההנדסה, כולל כמה מפנקות באפריקה, רק צריך לדעת לחפש.
טיפ: תלמדו לכתוב קורות חיים כמו שצריך.
7. בגדים
כבר בהתחלה אתם תגלו שאין לכם בגדים. מה שהספיק ליציאה של פעם בשבוע עד פעם בחודש כבר לא מספיק. את הגרביים והתחתונים צריך להחליף בכל יום, אזרח שיוצא לקניון עם ג'ינס וחולצת סוף מסלול ונעלי צבא גורר מבטים לא נעימים. גם המועדונים לא מקבלים את סגנון הלבוש הצבאי, ובקיצור אין מנוס מלחדש את הקולקציה בארון למשהו עדכני יותר.
8. צאו לבלות!
סיימתם עם הבירוקרטיה, התרגלתם לאזרחות, מצאתם עבודה וקניתם בגדים חדשים? יופי עכשיו הגיע הזמן ליהנות מהחיים ובגדול. קחו לכם כמה שבועות, צאו לים ולא ביום שבת. לכו למסיבות הכי חמות, תטיילו בנופי הארץ ששמרתם עליה ותנצלו את כל השקלים שיש לכם בארנק. שלא יהיה לכם ספק, גם החופש הזה יסתיים כי בכל זאת מישהו צריך לממן את הבלגן שתעשו, והפעם זו לא תהיה מדינת ישראל.
9. צאו מהבית של ההורים
חגגתם את השבועות הראשונים כשאתם גרים אצל ההורים? סביר מאוד שבשלב הזה תתחילו להרגיש סוג של לחץ לא מוכר, זה הלחץ של ההורים שרוצים שתצאו מהבית. כן גם הם התרגלו לעובדה שאתם כבר לא "הילדים של כולנו". שלא תבינו לא נכון, הם אוהבים אתכם כמו בן או בת אבל רוצים שכבר תתחילו לחיות את החיים, ואולי גם רוצים את החופש של בית ריק. חוץ מזה קשה מאוד לפתח זוגיות נורמלית בחדר שנמצא ליד זה של ההורים.
10. לכו לראות עולם
עשיתם מכה קטנה של כסף ועכשיו הגיע הזמן לבזבז אותו על העולם הגדול. אפילו לאזרח גנץ יש כבר אופנוע לטיול חוצה יבשות עם חברים, לא תופתעו לגלות שגם דני חלוץ ומאיר דגן, ושלל אלופים ורבי אלופים, נתנו כמה טרקים חזקים אחרי השחרור. פה תגלו שהחיילים המשוחררים מתחלקים לשתי קבוצות, זו של המזרח הרחוק וזו של דרום אמריקה. לא משנה איפה תבחרו לטייל העיקר שיהיה מעניין. שם בחו"ל תגלו שצה"ל רודף אחריכם כאשר תגלו איזה מ"כ מהטירונות ואפילו את הרס"פ הקשוח מהוותיקה שהעביד אתכם קשה כשהוא לא מגולח ועם ראסטות (מבוסס על סיפור אמיתי). מה שכן עשו טובה ותוותרו על חולצת סוף מסלול או זו של הסיירת, לא בקטע ביטחוני פשוט זה לא לעניין בישיבות של סאטלה.
11. השלמת בגרויות ותואר ראשון
אם במקרה לא השלמת בגרות עד עכשיו, אל תדחו את זה. לגבי התואר זה סיפור אחר, אפשר לחכות קצת, אולי עד אחרי הטיול, אבל בגדול – הגיע הזמן להחליט. לא מדובר בהחלטה פשוטה – קשה מאוד לדעת בגיל 21, 22 מה לעשות ב-40 השנים הקרובות – אבל זה חלק מהחיים ואין מה לעשות. המלצה שלנו: מדעי הרוח, תאכלס רובכם לא תעסקו בתחום אבל תגלו את החיים הטובים בדשא של הפקולטה. וברצינות: תבדקו את כל המוסדות האקדמאיים, תראו מה באמת מתאים לכם ומה אתם אוהבים לעשות, ותהיו רציניים לגבי זה.
זהו, התחלתם לחיות
אז נכון, יש הרבה בירוקרטיה והחלטות קשות (חוף בקוסטה ריקה או חוף בקופנגן?) אבל זהו, החיים שלכם מתחילים וסביר להניח שיהיו לא רעים. תצברו הרבה מאוד חוויות מרגשות והתנסויות חדשות. תגלו את עצמכם והיכולת שלכם, ושוב, אם ממש תגעגעו צה"ל יפנק אתכם במעטפה ירוקה פעם בשנה. שיהיה בהצלחה.