עבודת מטה (עמ"ט) שמנהל בחודשים האחרונים אגף כח האדם בצה"ל בוחנת מהלך בו הכשרתם הצבאית של חיילים משוחררים תזכה אותם בנקודות במוסדות להשכלה גבוהה, כך שלא יחויבו בקורסים מסוימים. המהלך מתייחס למגוון רחב של מקצועות - החל במתכנת צה"לי שיצא ללימודי מחשבים או במש"קית חינוך שבחרה בלימודי הוראה.
הכרה במשרד הכלכלה
מטרת העמ"ט היא לאפשר קבלת הכרה בהכשרה שרוכשים החיילים הסדירים במהלך שירותם, במוסדות להשכלה גבוהה. באכ"א ממתינים בימים אלו להחלטת מוסדות הלימוד וצופים שאם זו תיענה בחיוב, התוכנית תצא לדרך כבר בשנת הלימודים הבאה. "מטרת הפרויקט היא לקבל הכרה אזרחית בידע שרכשו החיילים בהכשרות הצבאיות", סיפרה, ראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, בוועידת ישראל לעסקים שהתקיימה השבוע בתל אביב. "אנחנו מוכנים לשנות ולהתאים חלק מההכשרות, ואף להוסיף הכשרות לחיילים משוחררים כדי לאפשר להם לקבל קרדיט על מקצועם הצבאי באזרחות", פירטה. לדבריה, בכל שנה משתחררים כ־4,500 חיילים שעסקו במקצועות טכניים כמו חשמל ואלקטרוניקה, 700 מהנדסים ורבבות מפקדים בעלי ניסיון ניהולי, אשר יוצאים לשוק האזרחי כשחלקם מעוניינים בלימודי תואר במקצוע בו עסקו בצבא.
על פי העמ"ט, הקרדיט לחייל על הכשרתו יתחלק לשלושה סוגים, על פי המקצוע הצבאי. אפשרות אחת היא קבלת נקודות זכות לקורסים אקדמיים, המיועדת למשוחררים שמקצועם הצבאי הוא בעל זיקה גבוהה לאזרחות, כמו בתחום הסייבר ובתחום החינוך. האפשרות השנייה היא צבירת נקודות לתואר טכנאי־הנדסאי, שמיועדת לחיילים ששירתו במקצועות טכניים, אותה יוכלו לממש במכללות של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט), כאשר כיום ישנם למעלה מ־75 מוסדות שכאלה. אפשרות שלישית היא הענקת הכרה במקצוע מטעם משרד הכלכלה, כך שחיילים ששירתו כחשמלאים, מנהלי מחסן וכדומה לא יידרשו לעבור קורס נוסף מטעם המשרד אלא ייגשו למבחן הסמכה או שיוכשרו כבעלי מקצוע באופן מידי.
במהלך הוועידה התקיים פאנל "כוח אדם טכנולוגי ומקצועי - צה"ל, חברה ומשק", אשר עסק בקשר בין צה"ל לעולם העסקי, בדגש על המשבר בחינוך המקצועי והטכנולוגי במערכת החינוך והשפעתו על צה"ל. מלבד ראש אכ"א, השתתפו במפגש קצינים בכירים מהחילות השונים, העוסקים בתכנון וניהול כוח אדם.
"צה"ל טוב לעסקים"
מנתונים שהוצגו במושב עולה כי צה"ל זקוק בכל שנה לכאלף עתודאים במקצועות ההנדסה והמדעים, אך בפועל ישנו פער של 20 אחוז בין המתגייסים לבין היעד שהוצב. מקור הפער בירידה המתמשכת בכמות התלמידים הלומדים מקצועות ריאליים בתיכונים. בנוסף, בכל שנה ישנה דרישה לאיוש אלפי תקנים של מהנדסים, מתכנתים, אנשי סייבר וכדומה. עם זאת, כיום 53 אחוז מהמתגייסים קיבלו בבתי־הספר חינוך עיוני ולא מקצועי או ייחודי. מצב זה מחייב את הצבא להכשיר את בעלי המקצוע הנחוצים לו בעצמו, הן באמצעות תכניות קדם צבאיות והן תוך כדי השירות.
"נפגשתי לא מזמן עם שר החינוך ודיברנו על כך שישראל ניצבת במקום ה־40 במדד פיז"ה", ציינה ראש אכ"א. "הילדים האלה הולכים אחר כך לצה"ל ולשוק העבודה, ונוצר פער משמעותי בצרכים של צה"ל באנשים טכנולוגיים, כזה שמתרחב כל הזמן", הוסיפה.
במהלך הכנס נשאו דברים קצינים בכירים נוספים, בהם תא"ל דוד ברקי, ראש להק כוח האדם בחיל האוויר. "צה"ל טוב לעסקים בישראל. הצבא מאפשר למשק לקלוט מדי שנה משתחררים רבים לשורותיו, אנשים בעלי מיומנויות גבוהות שמשתלבים בחברות הביטחוניות האזרחיות ובחברות אחרות", ציין תא"ל ברקי והוסיף: "צה"ל הוא לא רק מגן העם, אלא מחזק את העולם העסקי של ישראל. יש את אלה שמלינים על מערכת החינוך הישראלית וטוענים שהיא לא טובה, אבל מאידך מספר בוגרי התואר ראשון והשני באוניברסיטאות ומספר מיזמי ההיי־טק והמחקר והפיתוח גבוהים אפילו ממקומות מובילים מאוד בעולם. משהו קורה לאנשים בין תקופת התיכון לבין החיים האזרחיים, והתווך הזה הוא צה"ל", אמר.