מפציצים אסטרטגיים של חיל האוויר האמריקאי ממריאים מבסיס בטקסס לכיוון אקוודור, מבצעים טיסות סביב איי הגלפאגוס ואזורים נוספים, כאשר המשימה שלהם לסייע באכיפה של דיג לא חוקי ולהילחם בהברחות. משימה לא שגרתית למפציץ, שיכול לשאת עשרות טונות של פצצות לטווחים של אלפי ק"מ.
הפעילות של צי המפציצים מסוג B-1B, לה הוקדשה כתבה נרחבת במגזין The War Zone לא מוגבלת רק לדרום אמריקה' וככל הנראה טיסות כאלה מבוצעות גם באסיה. חיל האוויר האמריקאי נוכח ופועל בכל מקום בו יש פעילות הקשורה למדינות שבאינטרס האמריקאי, לדוגמה סין. המעורבות של אותן מדינות, למשל בפעילות פלילית ימית, הביאה את חיל האוויר, לצד מערכים נוספים, לסייע באכיפת משימות לא שגרתיות.
ב-7 לספטמבר המריאו זוג מפציצים מסוג B-1B השייכים לכנף ההפצצה ה-7 מבסיס בטקסס למבצע משותף עם פנמה ואקוודור נגד ספינות דיג לא חוקיות. שני מפציצים אחרים המריאו מבסיס מקדיל שבפלורידה, כאשר בשני המקרים המטוסים נתמכו גם במטוסי תדלוק.
"הסוג הזה של מעורבות צבאית אזורית הנו דבר המחזק את השותפות שלנו עם אקוודור ופנמה, ומשפר את יכולת הפעולה הדדית והמוכנות שלנו למגוון פעולות - החל מסיוע באסון, סיוע הומניטרי ופעולות ביטחוניות", נמסר מהפיקוד הדרומי של ארה"ב. "כאשר הכוחות שלנו מתאמנים ופועלים עם בעלי ברית, אנחנו משפרים את יכולתנו לעבוד יחד במשברים".
קולונל ג'ון מקלונג מפקד כנף ההפצצה השביעית הוסיף ש"יש דברים מסוימים שרק חיילי פיקוד התקיפה העולמית של חיל האוויר יכולים לעשות, וזה אחד מהם". הוא הוסיף ש"בהתבסס על הטייסים שיש לנו, אנחנו יכולים לטוס במשימה הזו ואז להסתובב ולצאת מחדש תוך מספר שעות - אנחנו גורמים לזה להיראות קל, אבל זו עבודה קשה".
שיטור ימי במקום פצצות
אמנם מדובר במפציץ אולם ל-B-1B יש גם יכולות מעקב ואיסוף מודיעין שהאמריקאים פיתחו ושדרגו לאורך השנים, תוך שהם מנצלים את יכולת הנשיאה של המטוס והטווח הארוך שלו.
המפציצים תועדו כשהם נושאים פוד AN/AAQ-33 "צלף". פוד זה שנושא מצלמות אלקטרו-אופטיות, ומשלב בין חיישנים נוספים לציין לייזר, מסייע לטייס לאתר מטרות ולהנחות אליהן חימוש מונחה. במשימות כאלה האמצעי יכול לסייע לאתר ספינות דיג לא חוקי ומבריחים ובמקום חימוש, להכווין אליהם את אנשי האכיפה.
B-1B לנסר נחשב למפציץ אסטרטגי של ארה"ב שהפיתוח שלו החל עוד בשנות ה-60. בתחילת שנות האלפיים הוא "איבד" את היכולות הגרעיניות שלו לטובת B-2 החמקני. אולם בזכות היכולת שלו לשאת כמות אדירה של טילים מדויקים לטווח ארוך ופצצות "חכמות", הוחלט שיישאר בשירות עוד שנים רבות.
המפציץ מסוגל לשאת כ-50 טון פצצות לטווח של 11,000 ק"מ, בכלל זה לשאת ולשגר 24 טילי שיוט למרחק של 2,800 ק"מ - הרבה מעבר ליכולות ההגנה של מערכי נ"מ. בחיל האוויר האמריקאי מעוניינים להתאים למפציץ הוותיק כמות דומה של 24 טילי AGM-183A היפרסונים, שנמצאים גם הם בשלבי פיתוח. שילוב הטילים האלה יחזיר למפציץ גם את היכולת הגרעינית שנלקחה ממנו.
