צה"ל דיווח אתמול (ג') שחיל האוויר תקף את מקום ההתרסקות של הכטב"מ מסוג הרמס 900 "כוכב", שהופל ביום שבת על ידי טיל נ"מ של חיזבאללה. בישראל חששו ששברי הכלי יגיעו לידי ארגון הטרור ומשם לאיראן, מה שעלול לחשוף דברים מסווגים ואולי אף לשמש ל"הנדסה לאחור" ובניית מל"טים חדשים באיראן, כפי שהם עשו בעבר.
צה"ל, שעד היום לא מסר באופן רשמי איזה סוג של כלי טיס הופל על ידי חיזבאללה, לא הוסיף פרטים גם לגבי משך הזמן שלקח להם להפציץ את שברי כלי הטיס הבלתי-מאויש. לא ברור האם זה היה בגלל הזמן שלקח להם לאתר את הכלי, או שאולי זיהו ניסיונות של פעילי חיזבאללה להגיע למקום ההתרסקות.
בכל מקרה, נראה שהוחלט לא לקחת סיכון ובסופו של דבר, נקודת ההתרסקות הותקפה מהאוויר במטרה להשמיד באופן מוחלט את הכטב"מ הישראלי שהופל. מדובר בכלי טיס מתקדם מתוצרת אלביט, המופעל על ידי טייסת 166, עם יכולת שהייה של עד 36 שעות ברציפות וטיסה בגובה רב. ל"כוכב" שעות טיסה רבות בלבנון ובעזה במסגרת המלחמה. והוא נושא עליו אמצעי תצפית ואלקטרונים מתקדמים ומסווגים.
לא ברור אילו שרידים היו על הקרקע טרם התקיפה לאחר שכלי הטיס הצה"לי נפגע מטיל ונפל מגובה רב. אולם לאורך השנים האיראנים הוכיחו יכולות גבוהות בתחום ההנדסה לאחור, או הנדסה הפוכה. בפרויקטים מהסוג הזה בוחנים את האמצעי והעקרונות ההנדסיים, המבנה והטכנולוגיים שלו, ולאחר ניתוח וניסויים בונים על בסיס זה את אותו הכלי, או אף כזה שיכול להיות משופר.
אחת הדוגמאות המוכרות בתחום הזה, היא של ה"שאהד-171" שצה"ל אמר בעבר כי הוא העתק של הכטב"ם האמריקאי מסוג RQ-170, שאחד כזה נפל בשטחה של איראן בדצמבר 2011. בישראל ובארה"ב טוענים שגם גם ה"שאהד-141" מבוסס על הכלי הזה. בפברואר 2018, נזכיר, ישראל הפילה כטב"מ איראני שחדר לשטחה ועל פי הערכות היה מבוסס על ה-RQ-170.
בינואר שנה שעברה, כלי תקשורת מערביים טענו שישראל תקפה עם רחפני נפץ מפעלים ביטחוניים באיספהאן ובתבריז שבאיראן, שבין השאר שמשו לאחסון נשק מערבי שהכוחות הרוסיים הצליחו לתפוס במלחמה באוקראינה. על פי הדיווחים, הנשק הזה נשלח לאיראן במטרה לבצע בו תהליך "הנדסה לאחור".
לכך יש להוסיף שבינואר ובפברואר השנה, חיזבאללה שיגר לישראל טילים מתקדמים שפגעו בטנק של צה"ל וביחידת הבקרה. בהמשך היו שיגורים נוספים של הטיל הזה שמכונה "אלמאס". גם כאן מדובר בתוצאה של "הנדסה לאחור" שבוצעה בטילי "ספייק" ישראלים, שנפלו לאורך השנים בסוריה ולבנון, ונלקחו על ידי האיראנים.
מערכת הביטחון הישראלית, יש לציין, הכירה את הנושא ולא הופתעה מהשימוש בטיל הזה, ומבלי שניתן לפרט גם נערכה להפעלת הטילים האלה. הפעם, כמו שזה נראה במקרה של כלי הטיס שהופל בלבנון, ישראל לא לקחה סיכון והפציצה את אתר ההתרסקות.