תחמושת, ציוד רפואי, מזון ואמצעי לחימה מתקדמים - כך נראה המאמץ הלוגיסטי שמסייע ללחימה בעזה: מתחילת הלחימה נכנסות לשטח הרצועה שיירות אספקה חטיבתיות מידי יום. השיירות מספקות תחמושת, אמצעי לחימה, דלק, מזון, ציוד רפואי ומים לטובת המשך הלחימה.
בצה"ל אומרים היום (שני) כי עד כה נכנסו במבצעיים לוגיסטיים חטיבתיים עשרות משאיות הכוללות תחמושת, פגזים, מרגמות ואמצעי לחימה נוספים. כמו כן, סופקו לכוחות בשטח מאות אלפי ליטרים של מים, עשרות אלפי טונות מזון ומעל למיליון ליטרים של דלק.
"מהבוקר הנורא של ה-7 באוקטובר המערך הלוגיסטי בפיקוד הדרום בשיתוף יוצא דופן עם אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) פועל מסביב לשעון וימשיך לפעול ככל שיידרש על מנת לתמוך ולאפשר את רציפות המלחמה", סיפר קצין הלוגיסטיקה של פיקוד הדרום, אל"מ אורן פורטל.
"מאותו בוקר נורא, גייסנו סד"כ (סדר כוחות) של מסגרות מילואים רבות. ריכזנו סד"כ רב בשטחי הכינוס, מיקמנו מתחמי שהייה לכל הסד"כ, הגברנו מוכנות והעלנו כשירות בכל המערכים על מנת להכניס את כוחותינו כשירים, מוכנים וקטלניים ככל שניתן".
מרגע תחילת התמרון, הוסיף אל"מ פורטל, "המערך הלוגיסטי מקיים פעולות רבות שמאפשרות את התמרון, מחלץ כלים במרחב הלחימה, מפנה פצועים ומבצע מבצעים לוגיסטיים ליליים לתספוק הכוחות בדלק, תחמושת אמצעי פריצה ולחימה, מזון אנרגיות וציוד רפואי רב. אנחנו נמשיך להוביל את המערך בתמיכה איכותית עד לניצחון המוחץ למדינת ישראל ולכלל אזרחיה".
"אנו מכניסים לכלל הכוחות באופן יומיומי דלק מזון וכל הציוד הנדרש הוסיף קצין לוגיסטיקה ראשי, תא"ל חיים מלכי. "לכל הפעילויות יש מעטפת מבצעית שלמה, כוחות אבטחה, חיפוי וכל מה שנדרש. המבצעים הם הקצה של השרשרת הלוגיסטית, ממרכזי ההספקה והמרכזים הלוגיסטיים, גופי האספקה שמובילים לגדר, ואז נכנסים פנימה. כל לילה יש כניסות של שיירות. אנחנו מקפידים לתת לכל חייל את הציוד המתאים לו".
"יש קושי רב בביצוע המבצעים", סיפרו המפקדים, "אלה מבצעים מורכבים, החל מהחוסן האישי של מי שמבצע וכלה בתנועות פנימה. בראש המבצעים האלה יש מפקדים שמובילים את זה. כניסה עם מכלית דלק לתוך שטח הרצועה כשאתה מאוים בפצמ"רים זה מאתגר, כלים נתקעים, יש חילוצים זה מורכב וקשה אבל זו המלחמה.
"אנחנו מלאים הערכה למי שמבצע את המשימות", הוסיפו ופרטו. "מדי יום יש נפגעים, זה לא פשוט, יש גם מבצעים שלא עובדים. יש מקרים שמכניסים מבצעים וזה לא מצליח. זה מנוהל, דואגים שהרציפות תמשך. האנשים למטה חדורי מטרה ומוטיבציה, החיבור בין המפקדים והחיילים משמעותי. אנשי החיל מתפקדים נהדר, גם מפקדים וגם מפקדות, יש הרבה מפקדות מעולות שפועלות".
מפקדי המערך הלוגיסטי נשאלו על מקרה של כלי שנתקע בלי דלק בתוך הרצועה וכלים שהיו תקולים.
"לא מכירים כלים שנתקעו בלי דלק", השיבו. "יש דלק רציף, כל לילה נכנסו כלים. יכול להיות שכלי חיכה לדלק בשוליים עד שנכנסו עם השיירה. יש כמעט 1,000 כלים ברצועה, לא היה מצב שהיינו וצריכים להכניס מבצע לוגיסטי שלא נכנס. היו לנו מבצעים שנמשכו יותר זמן בגלל צורך מבצעי".
לגבי תחזוקה של כלים, אמרו כי "יש בעלי מקצוע בעומק שטח הלחימה ומבצעים הערכת מצב שוטפת, יכול להיות שנרצה להשאיר כלי בגלל שהוא מאוים ולהוציא אותו למחרת או לתקן אותו שם. מנהלים את זה עבור כל כלי בנפרד, תלוי גם כמה עמוק הכלי נמצא. כלל הכלים שצריכים לצאת החוצה יוצאים".
כמה כלים חזרו וכמה נפגעו והשמשתם אותם והחזרתם לפעילות?
"מתחילת הלחימה ועד התמרון כמעט 70 אחוז חזרו לשטח בלחימה ומהיציאה לתמרון מקפידים לקחת את הכלים לאחור ולתקן אותם. מה שיוצא זה רק פגיעות קשות, אנחנו באחוזים נמוכים בהקשר הזה. רואים את הכלים שנפגעים חוזרים למעגל הלחימה".
בנושא השכפ"צים הקרמיים שמתחילת הלחימה נשמעות תלונות על מחסור בהם ועל תרומות מהעורף שלא מגיעות לחיילים, אמרו מפקדי המערך הלוגיסטי:
"האיום שקיים על הכוחות שנמצאים בגבול לאחור הוא בעיקר למול רסיסים ופגיעות של פצמ"רים. השכפ"ץ הרגיל מגן ב-30 אחוז יותר על החיים של הבן אדם, ונכון לשים שכפ"ץ נגד רסיסים ולא קרמי. שכפ"ץ קרמי לא מותאם לזה מבחינה מבצעית. אני מבין שקשה להבין ששכפ"ץ רגיל יותר טוב מקרמי במקרים מסוימים, אבל זה יותר מתאים למשימה. זה נקבע לפני ההיבט המבצעי. אין חוסר של קרמי למי שחוצה גדר"
"ללא כל קשר", הוסיפו ועדכנו, "מציידים עוד סד"כ בשכפ"צים קרמיים, כאלה שהולכים לפעילות שצריכים את זה. כל מי שנכנס לרצועה ונדרש בשכפ"ץ קרמי מצויד, גם חיילי המערך הלוגיסטי, לא נכנסים בלי. כרגע מציידים כוחות שייכנסו בהמשך".
"בהקשר לתרומות אנחנו מלאי הערכה לציבור על ההירתמות, אבל רוב השכפ"צים הקרמיים שנתרמו לא עברו את המבחנים הנדרשים", ציינו, "כ-90 אחוז לא עומדים בתקן, ואנחנו לא נסכן את חיי החיילים, הם יקבלו רק ציוד תקני".