לפני שבכלל קיבלו את הנעליים האדומות, המיקרו-תבור והצל"שים, בנובמבר 2000 התגייסו לצה"ל לוחמי ולוחמות הפלוגה הראשונה של גדוד קרקל, גדוד החי"ר המעורב הראשון, עוד לפני שהוגדר בכלל כגדוד. הילה בוסקילה הייתה אחת מהלוחמות הראשונות, ואפילו לקחה חלק בבחירת השם. כשהיא הייתה חוזרת הביתה בסופי שבוע, אחותה הקטנה ברקן הייתה מסתכלת על הנשק והנעליים הגבוהות בסקרנות: שנים אחר כך היא הפכה ללוחמת בעצמה, והיום, כקצינה, היא מפקדת על לוחמים ולוחמות בגדוד המעורב אריות הירדן שהוקם בסוף 2014.
היום (א') התגייסו לצה"ל לוחמות לשלושת גדודי החי"ר המעורבים: קרקל, אריות הירדן וברדלס. בתקופה של הילה, תהיו בטוחים שזה הרגיש אחרת: "התגייסתי ללא נודע, שום דבר לא היה ברור", היא מעידה. "במהלך השנת שירות הציעו לנו להתגייס לפרויקט ניסיוני, גדוד לוחמות מעורב, ובנובמבר 2000 התחלנו את הטירונות". בתחילה יועד הגדוד לבני גרעין בלבד, אלו שסיימו שנות שירות במסגרות השונות ומיועדים לצאת לפרק משימה, ובהמשך נפתח לכלל האוכלוסייה. "הרגשנו שזה משהו ניסיוני, אפילו שם לא היה לנו. יום אחד המ"פ כינס אותנו במוצב וביקש מאיתנו להעלות הצעות לשם. אחד החיילים נזכר בחיה קטנה עם עיניים מנצנצות שהוא ראה במהלך סיור ושאל איך קוראים לה. מישהו ענה קרקל, ופתאום הבנו שזה יכול להיות השם שלנו".
>> מכורים לפז"ם? כך תקבלו את הידיעות ישר לסלולר
אחותה הקטנה של הילה, סג"ם ברקן דהן, הלכה אחרי זיכרונות הילדות שלה לצד האחות הלוחמות. "מה שאני זוכרת מהתקופה הזאת, זה בעיקר את אמא דואגת. הייתי רק בת שש ולא הבנתי יותר מדי, ורק אחרי כמה שנים התחלתי להסתכל על התמונות מאז", ברקן, כיום מ"מ בהכשרת מחזור אוגוסט 15 של גדוד אריות הירדן, התגייסה גם היא לגדוד קרקל ובהמשך יצאה לקורס מ"כים ולקצונה. בשנים שעברו על הגדוד מהילה ועד ברקן הוא ידע לא מעט שינויים: מפרויקט ניסיוני מצומצם, הוא הפך לאחד הגדודים המבוקשים בצה"ל ואפילו הצמיח צל"שניקית אחת, סרן אור בן יהודה, שקיבלה צל"ש ממפקד פיקוד הדרום על תפקודה בסיכול חדירת חוליית מחבלים לארץ.
החוויות של האחיות היו שונות בתכלית: בעוד שגדוד קרקל הניסיוני עבר מבסיס לבסיס כאורח לא בדיוק רצוי, היום ללוחמות כבר בהחלט יש בית משלהן. ברקן, בתור מפקדת מחלקה גם בגדוד חדש, יכולה דווקא להתחבר לתחושת החוסר וודאות: "בתור מ"מ, התפקיד שלי הוא בין היתר לפזר את סימני השאלה. כמובן שאנחנו לא עונים על הכל, אבל חשוב לנו להבהיר ללוחמים מה הם הולכים לעשות".
עוד ב- פז"ם: