במשך השנים נבנתה בישראל מעטפת הגנה אווירית משוכללת, הכוללת שלוש מערכות: כיפת ברזל, חץ וקלע דוד. אחרי שנים של היערכות, הגיעה המלחמה - וכל המערכות האלה האלה נוסו יחד לראשונה. זאת לאחר שבסוף אוקטובר, בעקבות מתקפת החות'ים מתימן, התקיים יירוט מבצעי ראשון של מערכת חץ. אחרי יותר מארבעה חודשי לחימה, שכללו פגיעה באלפי מטרות עוינות ששוגרו לשטח ישראל, פגשנו ארבעה בעלי תפקידים בשלושת מערכות ההגנה האווירית - ושוחחנו איתם על הפיתוחים, הלמידה תוך כדי תנועה, על ההישגים ועל האתגרים שבפתח.
רס"ן י' היא מפקדת מרכז ניהול היירוטים במערכת קלע דוד וראש תחום שיתופי פעולה בין-לאומיים במנהלת חומה. היא אחראית בין היתר על פיתוח וייצור הגנה אקטיבית נגד איום ירי תלול-מסלול של טילים ורקטות. כשפרצה המלחמה עוד לא מלאו לבתה הרביעית שישה שבועות, אך רס"ן י' לקחה את משאבת החלב והתייצבה מיד בסוללת קלע דוד - ומאז ועד היום היא שם.
גם ד', מהנדס במערכת חץ, התייצב ביחידה שלו מיד עם תחילת המלחמה, שבועיים בלבד אחרי שנולד בנו הבכור. וכך גם רס"ן א', מהנדס מערכת קלע דוד, ורס"ן י"נ, מהנדסת מערכת כיפת ברזל. כולם עזבו הכול והתייצבו.
האנשים שאחראים על מערכות ההגנה של ישראל מפני איום הטילים רק חיכו לרגע הזה, שבו כל המערכות שעליהן עבדו ייכנסו לעבודה משותפת - ובראשן מערכת החץ. אחרי יותר משלושה עשורים של פיתוח, מהם 25 שנה בשירות מבצעי במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר - בחודש אוקטובר האחרון זה סוף סוף קרה, יירוט מבצעי ראשון של החץ כנגד טיל בליסטי ארוך-טווח איראני שירו החות'ים מאדמת תימן לעבר אילת.
יירוט מעל האטמוספירה
בפעם הראשונה נחשף הציבור הישראלי להצלחה מבצעית של מערכת חץ המתקדמת. צה"ל ומשרד הביטחון פרסמו רק פרטים מעטים לגבי היירוט. חיל האוויר מפעיל מספר סוללות של חץ 2 וחץ 3 שמסוגלות לפגוע בטילים בגובה רב יותר, ועל פי פרסומים זרים, מצוידות גם ביכולת לפגוע בראשי קרב מתפצלים.
במקרה של היירוט הנוכחי, נראה שהיה מדובר בחץ 2 ושהיירוט התבצע מעל לאטמוספירה של כדור הארץ. "הצלחנו להוכיח לראשונה באירוע מבצעי את היכולת שלנו להתמודד עם איומים בליסטיים ארוכי טווח", אומר רס"ן ד', מהנדס מערכת חץ. "אנחנו מפתחים את המערכת הזאת כבר 30 שנה בניסויים ובתרחישים, אבל הפעם זו הפעם הראשונה שממש הגנו על מדינת ישראל עם מערכת חץ. המערכת יירטה טיל בליסטי ששוגר מתימן לעבר ישראל ויורט מחוץ לגבולות ישראל".
מה למדנו על האויב, במקרה הזה החות'ים אחרי האירוע הזה?
"היינו מוכנים לתרחיש הזה מתחילת הלחימה. אם זה אומר בהעלאת הפריסה והמוכנות, ברמה של להיות בכל הזירות. המערך המבצעי ערוך ומוכן 24/7, כשרגע האמת הגיע לא הופתענו. מכל אירוע אתה לומד", מוסיף רס"ן ד', "לאורך הלחימה הכנסנו שיפורים ועוד התייעלות".
ומה המוכנות אם מחר נפתחת מתקפת טילים בליסטיים מאיראן לעבר מרכז תל אביב?
"מוכנים בהחלט, זה עיקר העיסוק שלנו מתחילת הלחימה, להיות הערוכים ומוכנים לכל הזירות. די בתחילת הלחימה הבנו שאנחנו הולכים כאן לאירוע רב-זירתי, עסקנו במוכנות של כל המערכות. מערך ההגנה האווירי בנוי משכבות, כל מערכת שיש לה את התפקיד שלה ויחד עם זאת מגבים אחד את השני, בסוף מייצרים פה מערך שלם שעושה יותר ממשימה אחת בכל הזירות בכל רגע נתון. עוסקים בהאצת הייצור, הגדלת סדר הכוחות, לומדים את הלקחים מהאירועים והמערכות האחרות, ומסיימים אותם".
כיפת ברזל: "הביצועים מעולים"
במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר שיגרו מחבלי החמאס כ-4,000 רקטות מכיוון עזה לשטח ישראל. רובן יורטו בידי כיפת ברזל או נפלו בשטחים פתוחים. בעקבות פתיחת המלחמה נפרסו סוללות כיפת ברזל בכל הארץ, כולל בצפון ובמרכז. חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה המשיכו בשיגור רקטות יומיומי - כולל מטחים למרכז.
רוב המטחים יורטו בידי כיפת ברזל, "לכיפת ברזל יש חלק משמעותי וחשוב במלחמה, זה בלט בחודשי הלחימה הראשונים כשהעצימות של השיגורים הייתה גבוהה", אומרת רס"ן י"נ, מהנדסת מערכת כיפת ברזל. "הביצועים גבוהים מאוד, הרבה מעל 90 אחוז, אבל המערכת היא לא הרמטית, אין 100 אחוז ולכן יש גם פספוסים. במקביל אנחנו מביאים שיפורים, חלקם מול הזירה הדרומית, וחלקם צפונה. הביצועים מעולים. המערכת תפקדה היטב גם מראש, אנחנו עוסקים בטיוב ובדיוק של הדברים הקטנים ומתמודדים כל הזמן עם תרחישי ייחוס ואיומים חדשים, אנחנו משתפרים כל הזמן".
המערכות מסוגלות להתמודד עם ירי של 4,000 טילי חיזאבללה ביום?
"התשובה היא כן", היא עונה ללא היסוס. "המערכת פרוסה וערוכה גם מול הצפון וגם מול הדרום, מדובר בהיערכות רב-זירתית, יש גם את השכבות הנוספות - מערכות קלע דוד וחץ שהן בתפוצה ארצית והן יודעות לתת מענה לכל הזירות בנוסף לכיפת ברזל, מתכוננים לתרחישי הייחוס האלה והמערך מוכן".
"בהשוואה לסבבים קודמים אפשר להגיד שכלי טיס זה איום שנכנס באופן הרבה יותר בולט ללחימה במלחמה הנוכחית". מוסיפה רסן י'. "אבל זה לא הפתיע אותנו, זה משהו שנערכו אליו".
למרות ההצלחות הרבות מספר רקטות פגעו במבנים בערים וגרמו לפגיעות בנפש וברכוש, ובכל זאת היא אומרת: "לצד פגיעות של האויב, יש הרבה מאוד הצלחות. צריך שוב לציין ולזכור שאין פה הרמטיות, אנחנו כל הזמן לומדים, מסיקים מסקנות ומנסים להשתפר".
קלע דוד: השחקן המשמעותי
אם כיפת ברזל היא מערכת ההגנה מפני טילים שהייתה בשימוש כבר כמה סבבים, מערכת ההגנה קלע דוד נכנסה למשוואה והחלה להראות את היכולות שלה ב-7 באוקטובר. "קלע דוד היא מערכת אסטרטגית, אנחנו שומרים עליה, אנחנו בדרך כלל לא מפרטים באיזה מערכת השתמשנו בכל יירוט, ומי עשה ומה", אומרת רס"ן י'. "היכולות שלה שונות משל האחרות. קלע יכולה גם לגבות את כיפה וגם לעשות מעבר. חץ משלימה את השכבה היותר גבוהה".
רס"ן א' מוסיף: "זה פחות מצטלם יפה כמו ביירוטים של כיפה, יש סיכוי שאזרח שמצלם הוא לא יראה או ירגיש את קלע דוד, כמו שהוא מרגיש או רואה את כיפת ברזל. זאת גם הייחודיות של קלע דוד. רבים לא יודעים בכלל איך נראית מערכת קלע דוד".
"זאת מערכת בתפוצה ארצית, היא נועדה להגן על כל שטח מדינת ישראל", אומרת רס"ן י', "גם מאיומים בליסטיים וגם אוויריים. זה טיל עם המון יכולות, הוא יכול לתמרן מאוד מהר ולפגוע מאוד חזק, אנחנו פרוסים מבצעית גם מתחילת הלחימה וגם לפני, מכל הכיוונים, יש הצלחות רבות במלחמה. זאת מערכת שמטבעה לא מפורסמת רבות בתקשורת, היו יירוטים מבצעיים במסגרת הלחימה, ממש מהדקה הראשונה של הלחימה הצילו הרבה חיים".
בחודש מאי שעבר ביצעה המערכת היוקרתית יירוט מבצעי ראשון של רקטה ששוגרה מרצועת עזה. היירוט בוצע בשמי גוש דן. המערכת מיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. את המערכת פיתחו במשותף מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון וה־MDA (סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית), בהובלת החברות רפאל וריית'און.
מענה זמן אמת
גם החץ, גם קלע דוד וכמובן גם כיפת ברזל כולן חלק ממערכת שלמה, מערכת הגנה רב-שכבתית שאמורה לספק מענה לאיומי הירי תלול-מסלול של טילים ורקטות לעבר ישראל. מי שמאגד את כלל המערכת היא מנהלת חומה, שיושבת במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון). "מנהלת חומה אחראית למוכנות שלנו למשימת ההגנה האווירית", אומרת רסן י', ראש תחום שיתופי פעולה בין-לאומיים במנהלת חומה.
"אם יש את חיל האוויר ואת התעשיות להגנה האווירית שפועלות בכל המדינה, אז חומה מחברת בין כל המערכות, בין המטה של חיל האוויר, התעשיות האוויריות ולוחמי ההגנה האווירית בסוללות", אומרת רס"ן י' ומצביעה על רס"ן א': "אתה יכול לראות את א' יושב הבוקר בבור של חיל האוויר בקריה, ומחר בלילה יושב בסוללה המבצעית של קלע דוד, נותן מענה בזמן אמת לדברים שיכולים להתרחש בזמן הלחימה".
המוח איראני, הייצור מקומי
"האויב שמולנו הוא אויב נחוש, הוא משגר את מגוון האיומים שיש לו. בלי השיגורים שהיו, התקיפה ב-7 באוקטובר לא הייתה מתאפשרת. זה יצר הסחת דעת שסייעה לאויב במתקפת הפתע", אומרת רס"ן י'.
"לגבי האיומים הבליסטיים של חמאס, אלה אומנם רקטות פשוטות יחסית, אבל זה לא אומר שהם לא משתמשים בזה באופן חכם", אומר רס"ן א'. "הכוונה שגם אם האיום הוא פשוט - רקטה שלא עולה הרבה כסף ומיוצרת באיזה מנהרה - היא מכילה הרבה חומר נפץ ומסוגלת לטוס, להתפוצץ ולפגוע בבית בישראל. זה שאין להם מערכת שנבנתה במשך שנים, אלא מהנדס שחיבר כמה כבלים וצינורות ביחד, זה לא הופך את זה לפחות מאיים".
"אנחנו לומדים מה יש לאויב להציע, לצד הסתכלות קדימה", אומרת רס"ן י"נ. "יש הסתכלות תמידית של מה אנחנו עשויים לפגוש בעתיד. גם הם לומדים אותנו. זה מרוץ חימוש. הלוחם משתנה ומשתפר - ואנחנו נותנים את המענה המשלים".
"אני לא חושב שהופתענו מהיכולות של האויב, היינו ערוכים ומוכנים", אומר רס"ן א'. "האויב לא פראייר, הם יודעים לעבוד ואנחנו מוכנים לזה. יש להם טכנולוגיות טובות ולא זלזלנו ביכולות האלה גם טרם ה-7 באוקטובר".
"הייחוס שלנו כלל את האיומים שראינו לאורך סבב הלחימה הנוכחי", מציין רס"ן ד'. "האמל"ח החמאסי זה ייצור עצמי", מוסיף רסן א', "יש להם מערכי ייצור עצומים בעזה, כמות אדירה של טילים. ידע רב אמנם מגיע מאיראן, אבל הייצור של הטיל עצמו הוא תוצרת חמאסית מקומית".
"אתה רואה אמל"ח איראני שעבר 'התחמסות'", מוסיפה רס"ן י'.נ', "נוסיף לזה שהאמל"ח מושפע מפיתוחים שונים שיש בעולם, גם מצפון קוריאה, גם מסין. המדריך יגיע מאיראן, אבל זה ייבנה בעזה או בלבנון או בסוריה. כל המידע משפיע על כל הזירה, והכול קשור, כל המדינות. גם החות'ים, מה שהם שיגרו לכאן, הכרנו מזירות אחרות".