ב-5 ביוני התפוצצו שני כטב"מים על מתקן צבאי סמוך לחורפיש. בתקרית נפצעה באורח אנוש סמ"ר במילואים נועה יונה, די-ג'יי וברמנית במקצועה. הרופאים נלחמו על חייה ולאחר טיפול רפואי מאתגר ושיקום ארוך, החלה לחזור לעצמה. הבוקר תיארה את הרגע שבו פגע אחד הכטב"מים בסמוך למבנה שבו שהתה באותה עת.
"אני מש"קית שלישות. קראו לי ב-7 באוקטובר ושירתי עד ה-10 במרץ", סיפרה יונה, "היינו שלושה חודשים ברגיעה וב-2 ליוני התחלנו סבב ב'. אחרי יומיים אימון תפסנו קו. עלינו לחורפיש ב-4 ביוני, בשעות הלילה".
"ביום שזה קרה קמתי עם דלקת גרון חריפה, חום ושקד נפוח ממש. לא הצלחתי לנשום, לא הצלחתי לדבר. הלכתי לרופא והביאו לי ימי מחלה. שאלו אם אני רוצה להמיר לגימלים ואמרתי שלא. מלכתחילה לא הייתי אמורה להיות שם. הייתי אמורה להיות בנטועה והעבירו אותי לחורפיש. כל היום נחתי בחדר, במיטה, כשפתאום הכטב"ם נפל, בלי התרעה".
הבנת מה קרה ברגע הזה?
"הייתי בהכרה, אבל אני לא זוכרת הרבה בכלל. פתאום היה בום. הכטב"ם נפל מטר וחצי מאחורי הראש שלנו, מחוץ למכולה. הוא פגע בבטונדה, במיגונית שאם הייתה אזעקה, היינו רצות אליה. לא הרגשתי כאב, לא הצלחתי לזוז, לא הצלחתי להזיז את הרגליים. לא הרגשתי כלום. ראיתי מלא עשן ואש. המזגן נפל, כל המכולה הייתה הפוכה. היו מלא חלקי ברזל וגבס על הרצפה. אני זוכרת ששאלתי 'מה זה היה?' כשפתחתי את העיניים. אמרו לי 'כטב"ם'. עידו, אחד החברים, יצא בריצה וצעק שיש פצועים ואש, שצריך לחלץ מיד. אני זוכרת שבאו והרימו אותי. שאר החבר'ה שהיו במכולה יכלו ללכת, הם היו בסדר, בהכרה".
איפה נפצעת?
"יש לי רסיס בכבד ורסיסים בראש ובגב, שניים ליד עמוד השדרה. נפגעתי מרסיס ליד העורק הראשי. נשברו לי שתי צלעות מימין, נקרעה לי הסרעפת, נדבקה לי הריאה לגב. אני עדיין מאושפזת, כמעט חודשיים. עשו לי חמישה ניתוחים, שלושה מהם ביד - שניים רגילים ואחד פלסטי. אני מטופלת, בשיקום יש גם פסיכולוגים".
עד כמה את מרגישה שזה שינה אותך, את התוכניות שלך?
"זה שינה לי מלא תוכניות. תיכננתי את הקיץ הזה מאוד אחרת. אני רוצה לנגן, לטוס. הייתה אמורה להיות לי טיסה לפורטוגל, זה לא קרה. מקווה שבקרוב אוכל להיות יותר בשמש, להיכנס למים. אני עוד עם תפרים, בתהליכים. יש תכנונים, אבל לא יודעת מתי. אמשיך להיות בשיקום יום ואטוס כשאתחזק, כשאהיה מוכנה".