המלחמה ברצועת עזה נכנסה ליום המאה, וצה"ל ממשיך להשיג הישגים טקטיים משמעותיים מול ארגוני הטרור. בצפון הרצועה ממשיכים לחסל מחבלים ולהשמיד תשתיות, מצבורי אמל"ח ומרחבי שיגור. במרכז הרצועה ובדרומה צה"ל מרחיב את האחיזה שלו בשטח וכבר משמיד תשתית טרור נרחבת. צה"ל משיג את ההישגים האלה במחיר נפגעים נמוך יחסית, במיוחד ביחס לשטח וסוג הלחימה, ומעטים הם הצבאות בעולם שהתמודדו עם אתגר כזה.

אולם אל לנו להתבשם מהניצחונות הטקטיים. הניצחון עדיין רחוק וכבר ראינו מלחמות, וייטנאם או לבנון, שבהן הניצחונות בשדה הקרב לא הביאו לידי ניצחון במלחמה. בכירי חמאס עדיין בחיים, החטופים עוד בעזה וחמאס עדיין נלחם, וכל מטרתו במלחמה הזו היא להילחם ולשגר רקטות כמה שיותר זמן.

צפון רצועת עזה

צה"ל נמצא ושולט באש בכל שטח צפון רצועת עזה. גם חיל האוויר תוקף שם בהכוונת כוחות היבשה וכל יום שעובר מקרב את הלוחמים לרגע שבו תושמד מסה קריטית של אנשי חמאס ותשתית טרור.

במבחן התוצאה, וזה נכון גם לגזרות האחרות, חמאס וגא"פ כמעט ולא מצליחים לשגר רקטות לעומק ישראל ומתקשים גם בירי פצמ"רים לכיוון יישובי העוטף. נכון, זה עדיין קורה, אולם ביחס לזה שברצועה היו טרם המלחמה כ-20,000 רקטות, זה כבר הישג שניתן לראות בעין. גם כמות חוליות הגרילה ירדה ניכרת לעומת מה שהיה שם בשבועות האחרונים. מנגד, יש כבר מאות אזרחים עזתים שחוזרים צפונה, בניגוד למדיניות ישראל.

מרכז הרצועה

כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בעיקר באזור מחנה הפליטים אל-מע'אזי. ובנוסף פעלו להרחיב את המסדרון, בין השאר חציית נחל עם גדוד צנחנים במילואים ובהמשך כוחות שריון. לוחמי צה"ל נתקלו בחוליות מחבלים רבות ויש גם נפגעים שם בימים האחרונים. זה בנוסף לחשיפת אמצעי לחימה רבים.

הערכה היא שכבר בשבועות הקרובים צה"ל יעבור שם משלב ההתקפה לשלב חשיפה והשמדת תשתיות שיטתית. כמו בצפון גם במרכז רואים ירידה ביכולת הלחימה של חמאס וביכולת שלהם לשגר רקטות ופצמ"רים לעוטף עזה. בחלק מקיבוצי העוטף לא שמעו אזעקות צבע אדום כבר שבוע ויותר.

דרום הרצועה

גם שם, בעיקר במרחב ח'אן יונס, צה"ל מרחיב את ההשתלטות שלו על השטח. הלחימה שם קשה מאוד ויש מקומות שאוגדה 98 מתקשה בהתקדמות. אולם מדובר בקושי מאוד זמני וצה"ל מעמיק את האחיזה שלו בשטח, משמיד עשרות חוליות גרילה בכל יום, חושף פירי מנהרות ומשגרי רקטות שמושמדים.

בפעילות באזור ח'רבת אח'זעה, ממנה יצאה מתקפת ה"נוח'בות" לקיבוצים ניר עוז, נירים ועין השלושה, נחשפו תשתיות טרור, שרבות מהן מוקמו בבתי ספר, מרפאות ומבני עירייה. באזור אותרו פירים ותוואי מנהרות ואמצעי לחימה רבים. הלחימה הביאה שם להשמדה של מאות מבנים שצה"ל לא מתכוון לתת את האפשרות לשקם אותם בגלל הקרבה לגדר.

ניכר משילוב הדברים שצה"ל מביא הישגים משמעותיים בשדה הקרב, מפגש עם הכוחות גם מראה עד כמה המורל של הלוחמים גבוה והם מרגישים את השליחות. צה"ל הרג למעלה מ-9,000 מחבלים ועוד אלפים נפצעו, השמיד מאות רבות של פירי מנהרות, רקטות ומשגרים ועוד. גם לאפקט ההרס הנרחב בעזה יש משמעות עם המסר: זה מה שיקרה למי שיתקוף את ישראל.

אולם הפער בציפיות שהמנהיגים ייצרו בעם עם היציאה לתמרון הקרקעי שוחק ציבורית את הישג המלחמה. וצריך גם שלא להתבשם יותר מדי מהניצחונות בשדה הקרב של עזה, משום שהמלחמה הזו החלה בהפסד עם הכרעת אוגדת עזה וכיבוש העוטף.

ישראל עדיין לא ניצחה והכריעה צבאית את חמאס. הבכירים ביותר עוד חיים והם הישג נדרש במלחמה. החטופים עוד בעזה וחוליות הגרילה עוד נלחמות וגובות מחיר. צה"ל עוד לא החל לפעול ברפיח ופילדלפי, כשלא ברור כיצד זה יקרה אחרי שהורידו לשם למעלה ממיליון פליטים מצפון הרצועה.

חשוב להדגיש שלמרות דברי מפקדי צה"ל על פרוק גדודים וחטיבות, חמאס כלל לא תכנן מלחמת הגנה של גדוד מול גדוד. המסגרות שם נועדו לימי שגרה ולשלבים הראשונים של המלחמה. חמאס וגא"פ הצליחו להתאים את עצמם מאוד מהר למלחמת גרילה, עם חוליות נפרדות וממודרות כפי שתכננו מההתחלה ולזה נבנתה תשתית הטרור וההגנה שם. לכן מה שמוצג כאן כהישג זה למעשה התאמה מתוכננת מראש של חמאס.

את מה שישראל עשתה בעזה ייקח הרבה מאוד שנים לשקם, צבאית ואזרחית. לחמאס יש רק מטרה אחת במלחמה, להילחם כמה שיותר זמן כדי להתיש את ישראל ולסבך אותה בעולם. לכן המלחמה הזו היא גם עניין של אורך רוח וסבלנות עד לסיום כתישת האויב, כדי להביא אותו להרים ידיים. אולם מלחמה היא כלי, שאותו הדרג המדיני אמור לתרגם לניצחון נרחב ומימוש האינטרסים הלאומי. השאלה האם הם מסוגלים לזה.