צבא היבשה האמריקאי פנה לתעשיות הביטחוניות בארה"ב במטרה שייפתחו עבורו כלי טיס לא מאוישים לשיגור מפלטפורמות אוויריות בגובה בינוני או גבוה, כדי שאלה יבצעו משימות כמו מודיעין, מעקב וסיור. בקול קורא של צבא היבשה האמריקאי עולה הכוונה שהמערכת תציג יכולת מבצעית כבר במהלך שנת 2026.
המערכות החדשות אמורות לחזק את היכולת של צבא היבשה האמריקאי להפעיל מערכות לאיסוף מודיעין בטווחים ארוכים, ובמתווים שכיום המענה בהם לא קיים או שדורש חיזוק שלו.
לצבא היבשה האמריקאי יש זרוע אווירית שכוללת למעלה מ-3,000 מסוקים וכמה עשרות מטוסי תובלה וסיור, בהם מטוסי מנהלים גאלפסטרים ונוספים. הצבא מתכוון להשתמש בהם גם לשיגור מערכות לא מאוישות, ה-Launched Effects, או LE, אותן יהיה ניתן להתקין תחת הגוף והכנפיים שלהם.
המשמעות בפועל היא שאותם כטב"מים ישוגרו ממטוסים, מה שיאריך משמעותית את רדיוס ההפעלה המבצעית שלהם. הכלים צריכים לעמוד בתנאים קשים של מעל לגובה 40,000 רגל ומהירות ממוצעת של מטוס האם של 400 קשר בממוצע ולמעלה משבע שעות טיסה בתנאים האלה, כך על פי הפרסומים. LE ומגוון החיישנים שלו יצטרכו לשרוד בטמפרטורה של 65 מעלות מתחת לאפס למשך פרקי זמן ארוכים וכמובן לתפקד באופן יעיל במשימות סיור ואיסוף מודיעין.
נראה שמדובר במערכת שמייצגת כיוון חדש שייכנס לזרוע האוויר של הצבא, שבשנים האחרונות מעניק עדיפות לפרויקטים של מל"טים ולפלטפורמות LE כחוד החנית של התחום הזה במגע עם האויב. צבא היבשה האמריקאי מתכנן להפעיל בשדה הקרב מגוון LEs שיהיו מסוגלים לטוס בטווחים ובמהירויות שונות. זאת אחרי שהם ביטלו את הפרויקט למטוס הסיור המאויש העתידי לפני כשנה, והשתמש בחלק מהמימון שהתפנה בגלל הביטול לפרויקטים של כלים אוויריים לא מאוישים.
צבא ארה"ב עובד גם על גרסת LE לטווח קצר וגרסה לטווח ארוך עם תוכניות להתחיל ביצירת אב-טיפוס לגרסה קצרת הטווח עוד השנה. בנוסף דווח שבכוונתם לייצר יכולת לשגר כטב"מים גם מפלטפורמות שיטוסו בגובה רב יותר, כמו בלונים ומטוסים עתידיים המונעים באנרגיה סולרית שיטוסו בגובה רב מאוד.