הגליל כולו בלהבות, צה"ל מחסל שני מפקדים בכירים בחיזבאללה ונדמה שדילמת הצפון מעולם לא הייתה סבוכה כל כך. בכתבה מיוחדת ב"המהדורה המרכזית" אמש (שלישי) ניסינו לרדת לשורש העניין - להבין מה בכלל נסראללה רוצה מישראל, מה מספרים חילופי האש של חיזבאללה וצה"ל והאם, אולי, לשני הצדדים "נוח" עם העימות, בשעה ששעון החול רק הולך ואוזל. דילמת הצפון – N12 עושים סדר.
הזדמנות שלא תחזור
כדי להבין טוב יותר את הדברים נחזור כ-8 חודשים לאחור. ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים בלבד אחרי מתקפת הפתע של חמאס, נקרתה בפני ישראל הזדמנות חד-פעמית: פעולה מקדימה בגבול הצפוני, שהייתה יכול להפוך את המשוואה – ובעיקר את מרכז הכובד של הלחימה. מערכת הביטחון כולה תמכה באישור הפעולה הזאת, אבל ראש הממשלה נתניהו החליט לבלום את הפעולה.
המתקפה, שבסוף לא יצאה לפועל למרות התמיכה הרחבה של מערכת הביטחון, הייתה למעשה הפעם האחרונה מאז 7 באוקטובר, שאפשרות של פעולה שתביא כמעט בוודאות למלחמה אזורית – הייתה על השולחן. "ההערכה האישית שלי היא שלו היינו, בימים הראשונים, פותחים במערכה כנגד חיזבאללה והציר, סינוואר היה רואה בזה ניצחון מוחלט מבחינתו", אמר מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי האלוף במיל' תמיר הימן – והסביר: "הוא (סינוואר) היה יושב בבונקר ורואה כיצד על אף הטבח, מדינת ישראל משקיעה את רוב משאביה כנגד הציר השיעי".
ה"קריצות" של חיזבאללה לישראל
מ-8 באוקטובר ישראל נלחמת בחזית נוספת. נתונה במלחמת התשה, בהיעדר החלטה, ומעליה מרחפת השאלה: האם ומתי המערכה תהפוך למלחמה כוללת? "חיזבאללה לא מוכן להתאבד בשביל חמאס. זה ברור", הסביר פרופ' אייל זיסר, מזרחן, חוקר לבנון וסוריה, סגן רקטור באונ' ת"א. "הוא (חיזבאללה) קורץ לנו, ואנחנו בסופו של דבר קורצים לו גם. שני הצדדים לא מאוהבים ברעיון, אבל יכולים לחיות איתו".
סא"ל במיל' אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר, טוענת כי בכלי התקשורת הישראליים לא מראים מספיק כמה המלחמה הזו משפיעה גם על האוכלוסייה בצד השני. "בצד הלבנוני יש תמונת מראה של הדבר הזה. לפי נתונים של האו"ם בדרום לבנון יש כ-93 אלף עקורים", היא הסבירה.
תרחיש הפלישה – והפינוי
הזמן אוזל והפחד מכרסם ומחלחל גם לתושבים. משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר, סיכם זאת: "אם החיזבאללה לא רק היה יורה טילים, אלא היה חודר – אני, כפי הנראה, לא הייתי מוצא את עצמי כאן עכשיו מולכם". תרחיש הפלישה הזה הביא להחלטה לפנות את תושבי הצפון הסמוכים לגבול מבתיהם.
"ברצועה הזאת של קו העימות, שהיא 9 ק"מ, חיים כמעט 250 אלף תושבים", המשיך דוידוביץ'. "אין להם יום ולילה. הילדים מרטיבים במיטה מירי". סא"ל במיל' מזרחי הדגישה כי "אם היו נשארים שם התושבים, אנחנו היינו מתגלגלים מהר מאוד לפעולה יזומה של צה"ל בשטח לבנון".
אלא שהפגיעה באזרחים ובריבונות הייתה שם עוד לפני 7 באוקטובר. ההרתעה, כפי שמראה העבר, נשחקה בהדרגה לכל אורך שנת 2023. במרץ – מחבל חדר מלבנון והטמין מטען בצומת מגידו, באפריל חמאס לבנון משגר 36 רקטות במהלך חג הפסח, במאי – חיזבאללה מדמה חדירת מחבלים וחטיפה מול עיניי צה"ל. והרשימה רחוקה מלהסתיים.
מה נסראללה רוצה?
"נסראללה נקלע למציאות שבעצם כופה עליו את המשך הלחימה", הסביר פרופ' זיסר. "הוא לא יכול להיראות כמי שמפקיר את עזה".
"הוא מאוד היה רוצה עסקת חטופים שתביא להפסקת האש בדרום, ושאפשר יהיה להגיע גם להפסקת אש בצפון", ממשיכה סא"ל מזרחי. "הוא יוכל תמיד להתרברב בזה שהוא הצליח לפגוע והוכיח יכולות. ושצה"ל הוא לא כזה חזק".
וזה בדיוק ההקשר שאליו דוחפים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד: עסקת חטופים שתייצר שקט בעזה ותוכל להוביל לשקט בצפון – בדיוק בהתאם למשוואה שנסראללה החיל על עצמו ב-7 באוקטובר. ואם זה לא יקרה, ההסלמה בגבול עלולה להוביל את הצדדים למלחמה, שמשמעותה תהיה דרמטית פי כמה מונים מהמצב בדרום.
בדרך למלחמה כוללת?
ישראל הסבה נזק רב לחיזבאללה. גם עכשיו היא שולטת במה שמכונה "מדרגות ההסלמה", כפי שהשתקף בחיסול האחרון של בכיר חיזבאללה בשבוע שעבר. אבל גם לחיזבאללה יש הישגים מבחינתו: התשה בגבול הצפוני, גרימת נזק לבסיסים, הפלת כטב"מים ישראלים – וכמובן שרפת אזורים שלמים, פגיעה בבתים ופינוי תושבים לראשונה מקום המדינה.
"אני לא חושב שהוא מרוויח רווחים משמעותיים – לא בתוך לבנון ולא ברמה האזורית מן ההתכתשות הזאת", אמר פרופ' זיסר. "הוא אפילו משלם מחירים די כבדים מבחינתו, אבל הוא נקלע למציאות שבעצם כופה עליו את המשך הלחימה. הוא לא יכול להיראות כמי שמפקיר את עזה".
מלחמה או הסכם?
בימים האחרונים ישנם יותר ויותר רמזים על יוזמה ישראלית שתגיע ממש בקרוב, ונועדה לשנות את המציאות הביטחונית בצפון. "כדי להסיר את האיום של חיזבאללה נדרשת מערכה רחבה, ארוכה. חיזבאללה איום יותר משמעותי, והמלחמה מולו תהיה הרבה יותר מורכבת עם השלכות הרבה יותר קשות לעורף", הסבירה סא"ל במיל' מזרחי.
מנגד, אלוף במיל' תמיר הימן הדגיש כי "שעון הלגיטימציה שלנו התרוקן כמעט לחלוטין. ישראל קרובה כמעט לבידוד מדיני והאפשרות שנקבל גיבוי מדינתי לצאת למערכה רחבה – הוא מאוד מוגבל".
הדעות רבות – והשאלות רבות אפילו יותר: האם ניתן להשיב את השקט ואת התושבים ללא מערכה צבאית? האם פתרון מדיני יעבוד ולכמה זמן? האם שוב ישראל לא נופלת לקונספציה ישנה-חדשה? המתווך עמוס הוכשטיין הציג את מתווה אמריקני בן 2 שלבים שמטרתו ולהביא להסכם בצפון, אבל ראשי הרשויות לא מאמינים בהסדר מדיני בלעדי. כי הם אלה שיצטרכו בסופו של יום לחזור הביתה. להסתכל החוצה ולהגיד: הסכנה חלפה.