דור (שם בדוי) חייל המשרת בתפקיד מטה בבסיס פיקוד הדרום בבאר שבע, רכש לפני כמה ימים אלת ברזל מתקפלת בסכום של 150 שקל. ההחלטה התגבשה אצלו בעקבות גלי פיגועי הדקירות ברחבי הארץ, וגם בגלל העובדה שהוא אינו יכול לקבל נשק ליציאה הביתה בגלל שהוא אינו חייל קרבי.
"הלכתי עם חבר לחנות, ביררתי מה כלי הנשק הכי טוב והכי מהיר לנטרל מחבל דוקר והלכתי על אלת הברזל. אפשר להכניס אותה בקלות לתיק או למכנסיים ואם מישהו תוקף אותך, התגובה היא מהירה מאוד וכואבת עד כדי נטרולו", הסביר דור. "אני יודע בבסיס על עוד חיילים שמשרתים בתפקידי מטה שרכשו אמצעי הגנה כדי לא להיות מופתעים ממחבל. היום אי אפשר לקחת סיכון. גם ההורים שלי לחצו עליי לקנות תרסיס גז פלפל. העדפתי את האלה".
כמו דור, נראה שלא מעט חיילים ג'ובניקים ברחבי הארץ המשרתים בתפקידי מטה (עובדי רס"ר, תחזוקה, מחשוב, מודיעין וכו'), החליטו בימים האחרונים להתמגן – ולא רק באלות. רון (שם בדוי) למשל, חייל המשרת בבסיס פתוח במרכז הארץ, קנה סכין קומנדו חדה. "לי ולעוד כמה חיילים בבסיס אין שום אמצעי מיגון. חיילות מקבלות תרסיס גז פלפל זה פק"ל מהצבא, להן יש עוד אפשרות להתגונן, אנחנו שום דבר. אנחנו כג'ובניקים חשופים בימים כאלה. יותר קל לפגוע בחייל בלי נשק. אני לא הוכשרתי כלוחם, אני עוסק בהזנת נתונים למחשב", הסביר דור. "אני קניתי סכין קומנדו שעכשיו שצמודה למכנסיים שלי. זה נותן לי תחושת הגנה מסוימת".
מבירור שעשינו חיילים ג'ובניקים אחרים רכשו אלות בייסבול, תרסיסי גז פלפל ואף דוקרנים, ויש גם כאלה שמוצאים כלי נשק מקוריים יותר. "חבר טוב שלי בכלל מסתובב עם מחבט טניס בתוך תיק שהוא בא איתו לבסיס", סיפר שי (שם בדוי), חייל מבסיס בנגב. "לא לכולם יש כסף לקנות אמצעי הגנה יקרים. יש כאלה שמאלתרים, מביאים אולרים מהבית, סכינים. אני קניתי תרסיס גז פלפל. אימא שלי קנתה לי".