יכולות התמרון של המיירטים שרדפו אחרי הרקטות של חיזבאללה והשמידו אותן: טילי הטמיר, המיירטים של מערכות כיפת ברזל, נראים בשלל סרטונים שהופצו בימים האחרונים כשהם מבצעים פניות חדות ואז משמידים את הרקטות ובחלק מהמקרים גם כטב"מים. "בחיזבאללה מנסים לאתגר אותנו כשמבצעים כל מיני סוגים של ירי ולרוב הם לא מצליחים", אמר סגן ר', קצין בסוללת כיפת ברזל.
כבר שנים שכל סבב ומבצע הופכים את מערכות כיפת ברזל, ליירוט רקטות קצרות טווח וכטב"מים, לחלק מהסמלים של אותה מערכה, בין שזה היה בעזה או בלבנון. פעם אחר פעם עולה לרשת תיעוד של היירוטים ובחלק מהמקרים כמו במלחמה הזאת, נראים המיירטים מבצעים תמרונים חדים לפני השמדת המטרה שלהם. תיעוד שמראה את היכולות של המערכת ובעיקר, את ההצלחה הגדולה של מי שפיתחו אותה ברפאל.
מהמעט שמותר לחשוף על כיפת ברזל, ניתן לכתוב שהיא מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט. מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה, וזו מחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגרים המיירטים.
מדובר בטיל הטמיר שמצויד בראש ביות מונחה מכ"ם ובמספר משטחי ניהוג, המקנים לו כושר תמרון גבוה, כפי שניתן לראות באותם סרטונים.
כיפת ברזל נועדה לתת מענה לרקטות בעלות טווח מינימלי של 4-4.5 קילומטר, ועד לטווח מקסימלי של 70 קילומטר. עם זאת, אחרי שחברת רפאל שדרגה את המכ"ם ויכולות טיל הטמיר, הטווחים השתנו מעט וגם היכולת של המערכת להתמודד עם מגוון גדול יותר של איומים. במקרה של יירוט רקטות ארוכות טווח וטילים, סוללות ברזל מופעלות כדי ליירט את השברים שנוצרים במטרה להקטין את הנזק.