צה"ל הודיע הבוקר (רביעי) כי בין מסיימי ומסיימות קורס הת"ש אתמול, הייתה גם טוראי נוגה וייס, ששוחררה משבי החמאס בנובמבר האחרון. נוגה סיימה את הקורס בהצטיינות וקיבלה שרוך סגול ממפקדת הקורס.
"היו לי הרבה מחשבות לפני", אמרה נוגה. "מהרגע שבו הייתי בטוחה שלא אתגייס לעולם, עד לרגע בו הרגשתי בטוחה במקום שבו אני נמצאת, והבנתי שאני רוצה לנצח את עצמי ואותם. במהלך ההכשרה הפכתי יותר ויותר שלמה עם ההחלטה שלי, והיום אני מסיימת את הקורס בתחושה שניצחתי. אני מתרגשת לקראת מה שעתיד לבוא, להרגיש שהשפעתי על חיילים".
נוגה שוחררה משבי חמאס בעסקת החטופים הראשונה יחד עם אימה, אחרי 50 ימים בשבי. אביה, אילן, נרצח וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.
חמישה חודשים אחרי השחרור, סיפרה נוגה על מה שעברה משפחת וייס באותו בוקר נורא של 7 באוקטובר, ועל הרגעים המצמררים שעברה בשבי חמאס. היא סיפרה כיצד מיטל ומעיין אחיותיה הגדולות ניסו לעזור לה כשהייתה לבדה, מוקפת בעשרות מחבלי חמאס: "הייתי מתחת למיטה כשראיתי את אימא שלי נחטפת. אחיות שלי ייעצו לי לצאת החוצה ולברוח, אבל כשיצאתי היו מחבלים בכל האזור רצים ועל אופניים, אז התחבאתי בשיחים".
לאחר שמצאה מסתור באחד השיחים הסמוכים לביתה בבארי, אחד המחבלים הבחין בנוגה, משך אותה מתוך משם והושיב אותה על הריצפה: "מסביבי היו יותר מ-40 מחבלים, כולם מפנים אליי קלצ'ניקובים ולידי גופות של אנשים שאני מכירה", היא תיארה. "ואז הם מכניסים אותי לרכב ואנחנו נכנסים לעזה, המונים, ילדים ומבוגרים צועקים ומריעים, מכניסים ידיים אל תוך הרכב כדי למשוך לי בשיער. לא הבנתי למה לא יורים בי פשוט".
המחבלים הרבו להפעיל על נוגה טרור פסיכולוגי ולהאשים אותה. "אחד מהם אמר שהוא מורה בבית ספר יסודי ושארץ ישראל שלהם, שהיא תחזור להיות שלהם, שהעפנו אותם מהבית שלהם ושאנחנו לא בסדר", היא תיארה.
באחד הימים נוגה הועברה לבית חדש. "פתאום נכנסת לתוך הבית מישהי ערביה עם חיג'אב", היא סיפרה בהתרגשות, "לוקח לי קצת זמן להבין שמי שאני רואה זו אימא שלי. לא ידעתי שהיא בחיים והיא לא ידעה שאני בחיים, זו בכלל לא סיטואציה שעברה לי בראש. הייתי בטוחה שנשארתי לבד".