"ריאליטי מ"פים". לפני כמה ימים, פלוגה מבולבלת מגולני קבעה שתפקיד המ"פ הוא "ריאליטי שידוכים" והחליטה להחליט מי יפקד עליה ומי לא. 15 לוחמים נטשו את הבסיס שלהם לאחר שנודע להם כי המ"פ שלהם מודח מתפקידו, ומי שיחליף אותו יהיה מ"פ מחטיבת הצנחנים.
אחרי דיונים מביכים עד מיותרים (בעיניי כמובן, כמו כל האמור כאן) החליטו הרמטכ"ל, מח"ט 7 ומח"ט גולני על עונשי מאסר על תנאי וסדרת חינוך לערכים טרם חזרה ללחימה.
אני אתחיל מהסוף - אסור להם לחזור ללחימה. פיקדתי על שלוש פלוגות קרביות בסדיר ובמילואים והייתי מפקד בעוד שתיים. בחשבון פשוט, מאות חיילים ומפקדים עברו תחתיי, הודו לשם כי טוב, היו ממושמעים ומתוך שמחה עד רמת שרוך נעל, בואו ואספר לכם מעט על אותו שרוך נעל.
מרידות צבאיות היו מימים ימימה, השטנץ הוא דו-ראשי; איך אתה מונע אותם ואם כשלת והגעת למצב מרד, אזי איך אתה גודע אותו באיבחת מכת מגל.
את הנשק מנקים, לא מפקירים
כשלימדתי את מפקדי המשנה שלי את מקצוע המשמעת, הנחיתי אותם לרדת לפרטים הקטנים, גובה הגומיות מעל הנעל (3 אצבעות למי שהתעניין) ואופן קשירת השרוך. מדוע? כי חייל שטרוד באופן הנחת השרוך, ניקיון הנשק, איך מסתערים, ואיך משפרים את הבר-אור כדי לא למות בין דילוגים בעזה, לא מתעסק בדיון שיבוצי מ"פים. זה לא מקומו, זה לא עניינו והוא אינו מפקיר את נשקו.
צבא הוא גוף היררכי. יסודו, תכליתו ותוצאתו היא משמעת, מלמעלה למטה ולא ההיפך, כמו שמבולבלי גולני החליטו. קחו מהצבא את ההיררכיה, הוא קורס לתוך עצמו ונופל כפגר ארצה. חלום שלי לתחקר תחקיר מרד כזה, כמות המסקנות שתעלה משם, מרמת הפיקוד ובדרגים שמעליהם תגרום לדוח של יצחק בריק להראות כמו סיפור ערש לפני שינה.
כבר שמעתי וראיתי כמילומאיניק את התרופפות המשמעת בצה"ל, אך זה הוא שיא חדש ומקומם. מה היה צריך, לדעתי, להיות העונש? הפלוגה הזו צריכה הייתה להיות מפורקת, מנהיגי המרד להיות מוצאים מחוץ ללחימה, ה"עדר" שבא בעקבותם - לשיבוץ מחודש ביחידות שונות. ככה פשוט, ככה חד. כל מה שמתחת - אנרכיה.
הכותב רס"ן במיל' דוד פורטל, מ"פ במילואים ובוגר גדס"ר גבעתי. הכתוב הינו טור דעה.