שמי סגן צ' ואני משרתת כקצינת מטרות בפיקוד הדרום. בזמן התקיפות של צה"ל התפקיד שלי הוא קריטי. אני יושבת ליד מפקד התקיפה ומנהלת מולו שיח שוטף. המפקד לאו דווקא מכיר כל מטרה, לכן אני צריכה להיות מדויקת וחדה בפרטי המודיעין - מתפקידי להביא את התמונה המודיעינית המלאה על המטרה עצמה, ועל התנהלות האויב באותם רגעים.
הפעילות שלי מכוונת לזיהוי אנשים העוסקים בתכנון וביצוע פעולות עוינות נגד מדינת ישראל, ולאחר מכן זיהוי האתרים בהם ומהם מתבצעת פעילות זו. יצירת היעדים מורכבת במיוחד לאור העובדה שאנשי החמאס נטמעים באזרחים, משתמשים בהם כמסווה וכמגן אנושי, ואתרי הפעילות שלהם נמצאים לעיתים קרובות בתוך אוכלוסיה אזרחית.
אני צריכה לדעת לעשות את ההבדלה - בין אזרחים תמימים לחיילי אויב, ולהצביע על האתרים בהם מתבצעת פעילות טרור של הארגון, נגד ישראל.
בשעת תקיפה, כלל היכולות המבצעיות והמודיעיניות של צה"ל מתרכזות לכדי רגע אחד. כל העבודה הקשה והמורכבת שעשיתי מגיעה לנקודת המימוש. זאת סגירת מעגל עוצמתית, לדעת שמטרה שעמלת עליה לילות כימים עומדת להיות מותקפת וכשתוצאה מכך המציאות הבטחונית עומדת להשתפר.
בתפקיד נדרשת מאיתנו יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, דיוק מיקרוסקופי ומיקוד, תוך הפעלת סוגים רבים של מודיעין ושיתוף פעולה הדוק עם שלל גורמים בתוך, אבל גם מחוץ לאגף המודיעין.
בזמן אמת, אני נכנסת למצב "אוטומט", יש פרוטוקול נהלים ובדיקות ברורות שאני נדרשת לעמוד בהן. הכל נעשה בדיוק ומיקוד מופתי, אין כאן אופציה למועד ב'. אמירה שלי יכולה לשנות ואף לבטל תקיפה, זאת אחראיות גדולה שמונחת על כתפינו, חיילי וקציני המודיעין.
מצד אחד, מקבלים החלטות באופן חד וברור, מצד שני הלב תמיד קצת רועד. אני מבינה שחיי אדם עומדים על הפרק לכן אני תמיד שואפת לדיוק המרבי, ועושה את הבדיקות כמה וכמה פעמים ככל הנדרש.
מבין היעדים המשמעותיים שבהם השתתפתי הייתה תקיפת בניין משרדים של חמאס בלב עזה. מטרה זו היתה אחד ממוקדי המחקר המודיעיני, ונאסף עליה חומר רב לאורך הרבה זמן. מיקומה, בלב אוכלוסיה אזרחית, והשימוש הכפול שנעשה בבניין - למטרות צבאיות ואזרחיות, הקשה מאוד על תכנון התקיפה.
לאחר עבודה מאומצת ומשולבת של זרועות הביטחון בהובלת חיל המודיעין, התקבלה ההחלטה - נפיל את הבניין. התרעות נשלחו כמקובל, ובדקנו היטב בכל הערוצים שאכן הבניין ריק מתושביו. ברגע האמת, נשאלתי - האם הבניין ריק מאזרחים. השבתי בחיוב, למרות שהלב ממש רעד.
חיכיתי לפגוע לבניין כל כך משמעותי עבור ארגון הטרור אשר מסכן חיי אזרחים ישראלים על בסיס יומי. מיד אחרי נתנה הפקודה, הבניין קרס. רגעי אי הוודאות עברו במהרה עם אישור הצלחת התקיפה. תחושה של התרוממות רוח, בידיעה שהצלחנו לפגוע ביעד משמעותי וחשוב לחמאס ולהתקדם עוד צעד, במאבק בארגון הטרור.
בתא תקיפה, לפעמים אין לי מספיק זמן לעבד את גודל האירוע. אנחנו יוצאים מהתקיפות ופותחים את אתרי האינטרנט. פתאום עיניים של מדינה שלמה מופנות אלינו, אני מבינה שאלו אני וחבריי שעומדים מאחורי הכותרות, אין דבר שממלא אותי בכבוד ובגאווה מקצועית יותר מזה.