בדיון שנערך אתמול (שני) בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ICC) החליטו השופטים לאפשר ל-70 למדינות וארגונים להגיש הסתייגויות נגד הסמכות של בית הדין לשפוט בעניין אזרחים ישראליים. המשמעות המיידית של ההחלטה היא עיכוב בלפחות חודשיים וחצי באפשרות להוציא צווי מעצר בין לאומיים לבכירים ישראליים כמו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
במרכז ההחלטה אפשרו השופטים לתת ל-70 מדינות וארגונים שונים להגיש הסתייגות, וכ-30 מדינות צפויות להסתייג. בין המדינות נמצאות גרמניה וארצות הברית שאינה חברה בבית הדין הבין לאומי ואינה מכירה בסמכותו, ולמעשה מתייצבת לצד ישראל. לטוענות בעד ונגד ההחלטה יש עד 6 באוגוסט להגיש את ההסתייגויות, וכל אחת מהן יכולה לפרסם מסמך בן עשרה עמודים. גם לתובע הראשי תינתן זכות לערעור, מה שעשוי לדחות את ההחלטה עוד יותר.
מדובר על שלב מקדמי לפני הגשת ערעור כי עדיין לא התקבלה החלטה של השופטים על הוצאת צווי מעצר. זאת הצטרפות לעמדה הישראלית והסתייגות מהבקשה של התובע להוציא צווי מעצר. המהלך יכביד על השופטים, שיצטרכו לקרוא ולהגיב על שורת הסתייגויות, מה שיגרור את החלטתם בלפחות חודשיים וחצי.
בחודש שעבר פרסמנו לראשונה ב-N12 כי בית הדין הפלילי בהאג אימץ החלטה משמעותית ומאפשר לבריטניה לטעון לחוסר סמכות של בית הדין לשפוט בעניין אזרחים ישראלים, ובכלל זאת בעניין האפשרות להוציא צווי מעצר נגדם, זה נחשב לצעד חריג - שלושת השופטים מאפשרים לבריטניה להגיש את עמדתה למדינות נוספות להצטרף עם עמדה דומה. יש בכך אינדיקציה שיש עוד סוגיות כבדות משקל להכריע בהן בהליך, כמו למשל שאלת הסמכות של בית הדין.
הדיון בצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
לפני כחודשיים התובע בבית הדין הפלילי בהאג (ICC), קארים חאן, ביקש משופטי בית הדין לדון על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד יחיא סינוואר בגין ביצועי פשעי מלחמה ב-7 באוקטובר ובמלחמה ברצועת עזה.
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין. אך המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו.