אסנת פרי, אלמנתו של החטוף חיים פרי, שאמש דווח כי נהרג בשבי חמאס, סיפרה בריאיון ל"מהדורת היום" שהיא וחמשת ילדיה לא הופתעו מהבשורה על מותו. "כבר תקופה מסוימת שהבנו שזה לא הולך לכיוון טוב, שההנחות לגבי חיים אופטימיות פחות ופחות", היא אמרה.
אתמול בשעה 17:00 התקשרו לבקש מאסנת ומילדיה להתכנס במקום אחד כדי למסור להם את ההודעה על מותו של חיים. "כבר הבנו שזה נגמר. כולם הגיעו לדירה שלי בקריית גת. הבנו לאן זה הולך כי לא היו שום אותות חיים כבר הרבה מאוד זמן מהאנשים האלה", הוסיפה אסנת.
אלמנתו של חיים, שגופתו עדיין מוחזקת ברצועה, שיתפה: "כמה שתהיה מוכן, ברגע שההודעה מגיעה זה בומבה, אבל אני חייבת להגיד שאני והילדים די ידענו שהסיכוי שזה ייגמר ככה הוא גדול".
בבוקר 7 באוקטובר אסנת הסתתרה יחד עם בעלה חיים בממ"ד בביתם שבניר עוז. כאשר המחבלים נכנסו לביתם בפעם השלישית חיים נעמד בכניסה לחדר. "התקפלתי באיזו פינה במרחק של מטר וחצי ממנו, היה חשוך בממ"ד", שחזרה אסנת. "כתוצאה מכך שחיים נעמד שם הם לא נכנסו לתוך הממ"ד. הם עמדו מולו על הסף ולא יכלו להיכנס".
"המחבלים אמרו לו שהוא צריך לבוא איתם. הוא התלבט חצי שנייה ואז קלט שהם לא יודעים שאני שם ופשוט הלך איתם. הם לא חזרו לבית שלנו, וככה ניצלתי".
מקץ שלושה חודשים אחרי השבת השחורה שבה אסנת יחד עם ילדיה לביתה שבעוטף. "שחזרנו את האירוע וראינו שאם המחבלים היו נכנסים עוד 20 ס"מ פנימה הם היו רואים אותי. אבל הם לא נכנסו וזה בזכות חיים", היא סיפרה.
אסנת התייחסה לדילמה אם להיכנס ולנסות להציל את גופות החטופים כדי להביאם לקבורה בישראל: "אני אשמח מאוד אם גופתו תבוא, אבל בניגוד לכמה משרי הממשלה, בעיניי החיים קודמים לכול. בעיניי זו יהדות. מדהים אותי שאנשים דתיים מובילים דעה אחרת ולכן התשובה שלי ברורה - אשמח אם יביאו אותם, אבל אני לא מוכנה שאף אחד ייהרג בשביל זה - לא אזרח ולא חייל. אף אחד".
"אם ישיבו את החטופים בעקבות הטרגדיה שלנו - חצי נחמה"
"הסיבה שהסכמתי להתראיין היום ושכל המשפחה שלנו תתראיין בימים הקרובים היא הכעס העצום על ההפקרה, והרצון להגיד שאם היה צריך עוד הוכחה שצריך להחזיר את כל החטופים מיד ולהציל את כל מי שאפשר להציל שם, אם זה יקרה בעקבות הטרגדיה אתמול, אז חצי נחמה".