ארה"ב פרסמה בסוף השבוע חבילת סיוע צבאי נוספת שהיא תעביר לאוקראינה. ברשימת הנשק והתחמושת היה גם חידוש - לראשונה ארה"ב תשלח גם פגזי מצרר 155 מ"מ לארטילריה שאוקראינה ביקשה כבר זמן רב. מצרר נחשב לנשק חסר הבחנה שיש ניסיון עולמי לצמצם את השימוש בו, ומאז פורסם המהלך הוא זוכה לביקורות מרחבי העולם.
ההחלטה של ארה"ב לספק לאוקראינה פצצות מצרר התקבלה ביום שישי. בריאיון לרשת CNN אמר הנשיא ג'ו ביידן שנדרש לו זמן להשתכנע, אולם "התחמושת של הצבא האוקראיני הולכת ואוזלת", ופצצות המצרר יסייעו להם לעצור את הטנקים הרוסיים. אמירה דומה נתן בקצרה גם לכתבים נוספים ותיעוד של הקטע החל לצבור תאוצה ברשת.
On the question why cluster bombs for Ukraine now, the President answers:
"We ran out of ammunition"
pic.twitter.com/jx2Hs6RelP
חימוש מצרר זו תחמושת הנפתחת במהלך המעוף שלה ומתפרקת למספר תתי חימושים קטנים, וכך מכסה שטח גדול יותר כשהאפקט רב יותר. פגז אחד כמו זה שאוקראינה תקבל הופך למעשה לכמה עשרות פגזים קטנים יותר.
ההשפעה על השטח גדלה מכמה מאות מטרים לכמה אלפי מטרים רבועים במקרה של חימוש מצרר. יש כל מיני סוגים של פגזי מצרר שעקרונית מפזרים מטעני נפץ קטנים, שמתפוצצים בשטח נרחב או מפזרים מוקשים נגד אדם.
פה בעצם מתחילה הבעיה החוקית עליה כולם מדברים. חימוש מצרר נחשב לנשק חסר הבחנה, בטח אם יופעל בשטח בנוי, כשבנוסף לזה ישנו ניסיון לצמצם את השימוש במוקשים, שבמקרים רבים פוגעים באזרחים שנים אחרי שהמלחמה הסתיימה.
בעיה נוספת היא שמדובר בחימוש עם אחוזי נפל גבוהים, מה שמייצר עוד מטעני נפץ שמתפזרים בשטחים נרחבים ויכולים להתפוצץ בכל מגע עם אזרחים. לכן, בשנת 2010 נחתמה לאיסור השימוש בחימוש מצרר עליה חתמו למעלה ממאה מדינות. רק שארה"ב, רוסיה, אוקראינה, ישראל, דרום קוראה ועוד כמה מדינות לא חתומות על אותה אמנה ולכן לא מחויבות לה.
סא"ל במיל' אורן האס, קצין תותחנים בעברו וכיום מדריך בקורס מג"ד ומערכים נוספים, מסביר שהאמריקאים לא חתומים אמנם על האמנה, אך: "ארה"ב העבירה חקיקה פנימית האוסרת למכור ולפתח תחמושת עם אחוז נפל הגדול מ-1% ואז היא פתחה במאמץ להשמדת חימוש מצרר". אולם היא החריגה את המאגרים שלה בדרום קוריאה.
האס מציין גם שהאמנה והחקיקה האמריקאית השפיעה גם על ישראל, "שמנעה מכירת תחמושת מצררית, בעיקר אווירית, וסגרה שווקים בחו"ל שמאפשרים פיתוח לייצור פנימי". אבל העובדה שארה"ב מוכרת לאוקראינה פגזי מצרר M864 "שלכאורה עומדים באחוז נפל נמוך", יכולים להוביל לתפיסתו שינוי ביחס והמדיניות בנושא המצרר.
ארה"ב תעביר לאוקראינה את דגם m864 עם אחוז נפל נטען של 1-5%. מדובר בפגז שנורה מתותח מתנייע 155 מ"מ לטווח ארוך, כ-30 ק"מ, ומכיל כ- 72 "פצצונות", נגד טנקים. מדובר בדגם מתקדם יותר של פגז המוכר ללוחמי התותחנים בישראל כ"מצר"ש "m843a1, שיש בו 88 פצצונות, אך לטווח קצר יותר ובאחוז נפל מוצהר של 5-10%, בפועל לפחות 14%, ויש מקרים של 30%. "אציין שאחרי מלחמת לבנון השנייה היו דו"חות בינלאומיים שטענו שאחוז הנפל בתחמושת הצה"לית היה 40%", הסביר סא"ל במיל' האס.
"אסור שתמשיך לשמש בשדה הקרב"
שגריר רוסיה בארצות הברית, אנטולי אנטונוב, אמר אחרי הדיווח על אספקת מצרר לאוקראינה ש"וושינגטון ממשיכה להגביר את מחויבותה לסכסוך. אפילו ללא תחמושת המצרר, ארה"ב מעורבת עמוקות בסכסוך ומקרבת את האנושות לעולם חדש של מלחמה".
אנטוניו גוטיירש, דובר מזכ"ל האו"ם, אמר מצדו כי "אסור שתחמושת מסוג מצרר תמשיך לשמש בשדה הקרב". דברים דומים אמרו מנהיגי בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות. במדינות אירופה הזכירו שרק לפני שנה, דוברת הבית הלבן לשעבר ג׳ן סאקי, הגדירה שימוש של הרוסים בפצצות מצרר כ"פשע מלחמה".
BREAKING: Here is Jen Psaki in 2022 saying that using cluster bombs is a war crime
The Biden Admin is sending cluster bomber to Ukraine today pic.twitter.com/dSMKqumDm1
"לגביי נושא זיהום השטח מנפלים, זאת באמת טענה תמוהה ומנותקת" אמר האס. "לא רק שהרוסים עשו שימוש נרחב במצרר ובמוקשים, הרי שאוקראינה נלחמת על חייה ולשחרור אדמתה. השיקול בדרך הוא שלה. יש כאן צביעות של גופים בינ"ל, להכתיב איך להילחם מלחמת קיום ממקום מושבם הבטוח. לא בכדי אמנת המצרר היא יוזמת מדינות כמו אירלנד או נורבגיה, שחשות שמלחמה היא דבר דמיוני ומקסימום מישהו יילחם עבורן".